חמשת העקרונות לחיים של התפתחות אישית תמידית ע"פ תודעת הטוב

פרק חדש (2) בפודקאסט תובנות מהדרך לאהבה עצמית ואמונה בטוב

אז מאיפה מתחילים? אני פותחת פודקאסט, מריצה פרק ראשון שככה השתבלל מהשרוול בלי רגע הכוונה של מה את רוצה להגיד. וזהו יצאתי לדרך… בטוחה שזה השם של הפודקאסט? תובנות מהדרך? אולי היית צריכה לבחור משהו אחר. ואז אני נזכרת שהדרך הכי טובה לצאת לדרך היא לצאת לדרך!

אז אנחנו פה בפרק נוסף בפודקאסט שלי, הבנתי שאני רוצה רגע להתחיל מהתחלה וההתחלה של ההתחלה היא קודם כל תפילה. תובנות מהדרך, בואי רגע תני לעצמך שנייה להתפלל על הדרך הזאת ממש ”תפילת הדרך” ונזכרתי איך שלפני כל פגישה שאני עושה לפני כל  סדנה שאני עושה. אני מתפללת. בנוכחות המשתתפות, בנוכחות הקהל, אז, מה יום, מיומיים למה לא פה למה לא עכשיו? אז קבלו , תפילה לפני מפגש…

נעים מאוד להכיר, היום אנחנו נדבר קצת על הרקע שהביא אותי לפתוח את דרך הטוב, קצת על עצמי ובעיקר על העקרונות המנחים שמלווה אותי בחיים ובעסקים ובמשפחה ובכל רגע ממש וכמובן בדרך הטוב, חמשת העקרונות של תודעת הטוב.

אז נתחיל מההתחלה אני ילידת סן פאולו, ברזיל. ובעצם ההורים שלי היו אז בשליחות… להמשך –  האזיני לפודקאסט המלא

 

 

האזנת? איזה יופי, ספרי לי מה לקחת מהדברים?
מחכה לקרוא אותך!

שנזכה ליישם ולהיות בטוב יום יום ממש.

 

אני פה בשבילי?

אין דבר כזה עומס מבורך. עומס זה עומס. נקודה.

מה? עוד לא הבנתי את המסר?

לא. כנראה שלא.

הבוקר נעצרתי בפתח המשרד שלי,

מרימה ראש לשתות מים רגע לפני שיתחיל היום,

ופתאום צדו עיניי את מכתב פרידה לטרשת הנפוצה… שכתבתי לנגעים שלי.

קראתי וכמעט נחנקתי.

מילה במילה.

בדיוק מה שאני צריכה.

תזכורת אוהבת לשוב אל עצמי.

להפסיק להתפזר.

שוב חוזר הגלגל.

עם ההתחזקות, מתעוררת התשוקה, לעשות הכל, לחוות, ליצור, להיות.
כל רעיון שעולה בי מבקש מימוש ודוחק בי לעשות.

כל מילה שמופנית כלפיי עוברת מיד לעוד פרוייקט ברשימת המשימות.

והכל טוב. והכל נפלא. התחדשות. ועשיה, מה הבעיה בזה?

בתקופה האחרונה יצאתי עם קמפיין שמאוד קרוב לליבי.
קראתי לו "קרובה לעצמי", ועומד מאחוריו הרעיון החשוב ש –

"אני פה בשבילי!"

וזו לא קריאה מתנצחת, או פמיניסטית, או גאוותנית.

ההפך. זו קריאת נרגשת להתעוררות –
כי הגיע הזמן להפסיק לחכות למשהו או מישהו שיציל אותנו.

די למסכנות. די לקורבנות. די לאלימות שלנו כלפי עצמנו ☹

די להתעלמות מהצרכים הכי בסיסיים שלנו.

מחוברת לתחושת שליחות עמוקה עם תשוקה גדולה, המשכתי לתת ולתת עוד ועוד השראה בכל הכח! סרטונים, פוסטים והדרכות על המשמעות של להיות קרובה לעצמי,

ולהשפיע על כמה שיותר נשים לקחת אחריות ולהיות פה בשבילן ( here)

לקחת אחריות ולהיות פה בשבילן ( mouth)

להאמין בעצמן, לאהוב את עצמן

ולכבד את עצמן

ולהאמין שהן ראויות לטוב, ובידיים שלהן למשוך לחיים שלהם הרבה טוב בכל תחום,

ללא תלות בנסיבות חייהן.

לא כי זה חמוד ו"נייס טו הב"

אלא כי זה קריטי.

זה must !

וזה מסוכן להשאיר את האחריות על הטוב שלי

למישהו אחר…

ואז, בשיא הקמפיין זה התחיל.

אותו עקצוץ מוכר.

מצח. לחי. חיך. אאוץ. טרשת זו את? שוב באת לבקר?

תוך כמה ימים כבר הבנתי.

החשמל שזרם בכפות ידיי ביתר שאת לא התיר מקום לספק.

זה עולה. זה מטפס. זה מתפשט. ברגל. ביד.
ואם זה לא מספיק אז גם החלקתי במדרגות. ונקעתי את הרגל.
ואחרי האבחון כששאל אותי האורתופד אם אני צריכה חופשת מחלה?

עניתי שלא, אני עצמאית. אני לא צריכה.

האמנם?

אחר כך חשבתי שאולי הייתי צריכה לבקש.

כדי להזכיר לי שאני צריכה לנוח.

כי אני מודה שלא. עוד לא למדתי את המסר.

לא של הטרשת, ולא של האהבה העצמית שהיא מנסה ללמד אותי.

זה  מקסים שאת רוצה ללמד את כל הנשים בעולם את השיעור החשוב הזה.

אבל בואי. תרשי לעצמך ליישם את מה שאת מלמדת, קודם כל על עצמך.

את הקמפיין האינטנסיבי הפסקתי.
סגרתי לי זמנים ביומן לריפוי עצמי, והוויה.
לא מה לעשות, אלא מה להיות.

לא עצרתי את החיים, להפך, ממשיכה אותם בכיף מתוך כבוד לעצמי והתחשבות בכלים שלי.
ב"ה, אני בעיצומה של תכנית  "קרובה לעצמי" תכנית פלא לקשב פנימי עמוק, אהבה עצמית ואמונה בטוב, בה אני מלווה קבוצת נשים נפלאה מכל הארץ.

ומלווה במקביל באופן אישי גם כמה נשים אהובות, ולרשימה האינסופית של החלומות שלי אני אומרת חכו רגע. אני בונה אותי. אני מייצבת אותי. אני דואגת לי. כשאהיה מוכנה, בקרוב מאוד אני מקווה,
אתן גם לכם מקום, בזמן הנכון, במינון הנכון ובדרך שהכי נכונה לי.

אני פה בשבילי ואני מסכימה לומר בכנות שקצת הגזמתי. שוב.

אבל הנה אני פה בשבילי, ובוחרת לא לשפוט אותי.
אני איתי, ואהיה איתי לתמיד. כמה זמן שיקח, עד שאלמד "לבחור נכון"… כמו ששר אמיר דדון… 

ויחד עם זאת, ללא שיפוט. אני פה בשבילי. קרובה לעצמי. לטובתי.

מצרפת בסרטון כאן, את אחד המסרים החשובים מתוך הקמפיין. מניחה אותו פה כדי שגם אני אזכר שוב במסר החשוב שלי.

התחברת? אשמח לשמוע איפה פגש אותך הפוסט הזה.

מה איתך?

גם את נורא רוצה להיות בסדר עם כולם ולא לאכזב אף אחד?
חשוב לך לדאוג לכולם? מהממת! ברור שיש לך כוונות מאוד טובות!

אם את לא רוצה לאכזב את כולם כולל אותך…
חשוב שתצפי בסרטון הזה ותפנימי את המסר החשוב הזה שמחובר באופן מדהים לפרשת תצוה.

את כזו מתחשבת. באמת. אלופה. מדהימה.
למעשה מגיע לך תואר –המתחשבת הלאומית…
בכוללם את מתחשבת.
אבל – אם לא תעצרי רגע, ולא תקשיבי לציווי החשוב של פרשת תצווה…
את עלולה לאכזב את כוווווולם.
מסכימה להתחשב גם בך??? קודם כל בך???

נותרו 2 מקומות אחרונים בתכנית הליווי "קרובה לעצמי" –
תכנית פלא משנת חיים לאהבה עצמית ואמונה בטוב,
תכנית שתשיב אותך לכוחות הפנימיים שלך
תוכלי אז להמשיך להתחשב בכל העולם ולעשות טוב לכולם
אבל בלי להתפרק…
קודם כל את.
בלי אנרגיות לא תוכלי לעשות טוב לאף אחד…

הרשי לעצמך לקבל את הליווי שלי,
בתהליך חוויתי מעצים ומשנה חיים,
כדי שתוכלי להמשיך ללכת בטוב בכוחות עצמך
באהבה. בשמחה. באמונה.

לחצי כאן לפרטים

את יודעת שזה ממש יכול להתאים לך אבל עולים לך שאלות וספקות ?
אני רוצה להזמין אותך לשיחה אישית איתי ללא התחייבות
כדי להקשיב לך באמת ולבדוק אם התכנית מתאימה לך או משהו אחר.

צרי קשר לנייד האישי שלי ונתאם בע"ה 054-4442771

תזכרי..
נר תמיד זורח בך!
אל תרשי לו חלילה להיכבות…

באהבה,
איילת השחר

נותנת או מקבלת? האם אפשר לתת בלי לקבל?

כוס תה, אבנים, יד על הלבכשאת באה לאימון או לפגישת טיפול, נדמה לך שאת נמצאת רק בצד המקבל. אבל האמת היא שזה ההפך.

ובעיניי לא רק בחוויה שלי. אחרי 18 שנה שאני מלווה נשים, ומהיכרות שלי עם עוד קולגות, אני יודעת שאצל מטפלים טובים זה תמיד קורה…

מה קורה? אספר על החוויה שלי.
כל פעם שנכנסת לפגישה עם מתאמנת שלי
אני מתפללת לבורא עולם להיות כלי ראוי, צינור
רק תכניס לי את המילים הנכונות לפי
שלא אחטא בגאווה
או ענווה מדומה
שלא אחשוב שכבר הגעתי
אבל שלא אבטל את הדרך שכבר עברתי
שאהיה שם בשבילה לגמרי
לא בשבילי
אבל האמת היא
שבכל פעם כשאני מדברת, מטפלת, מכוונת, שואלת, משקפת…
אני יודעת שאני מקבלת פה מתנה גם בשבילי
1:1 בול בבטן הרכה
וזה הכי טבעי
והכי פשוט
והכי אמת שיש
במרחב האוהב ביננו מתאפשר ריפוי הדדי
וזה נוגע עמוק בנשמתי
וזהו.
רק רוצה לומר תודה על הזכות.
ותודה שגם אני מאפשרת גם לעצמי להיות בצד המקבל

בתמונה, המתנה שנתתי לי הבוקר ביוזמתי
טיפול נפלא לגוף ולנפש ❤
אולי זה בוטה להגיד
אבל בא לי להניח את המחשבה הזו כאן
מטפל שלא מטופל
הוא ככלי מלא אבק. תכלס.
תנו לאור לעבור בצינור, משני הכיוונים.
כולנו רקמה אנושית אחת שלמה. 

 
 

להדליק את האור הפנימי – חנוכה, וידוי אישי, השראה

חנוכה כבר פה, מיום ליום האור מוסיף והולך,
אבל יש ביננו כאלה שלא ממש מצליחים להרגיש את האור,
וכאילו החושך דווקא להרגיז מתעצם, ומבלבל, ומרחיק.

גם לי זה קרה…
אם פגשת בך חושך, אני רוצה לתת לך לפני הכל חיבוק וכמה מילים מהלב שלי לשלך.

קודם כל זה בסדר. את בסדר.
ותדעי שזה ממש, אבל ממש ממש טבעי. לכל אחת הסיבה שלה, והטריגר שהחשיך לה את האור הטבעי המאיר בה. אז נשימה עמוקה בבקשה.

שלב ראשון – לא להבהל מהחושך. בלעדיו, לא היינו יודעים שיש אור.

שלב שני – אל תסתכלי החוצה, לא לשכנים, ולא למדיה החברתית. זה הכל אשליה. האור לא נמצא שם. ואי אפשר לדעת מה באמת קורה מתחת לתמונות הנוצצות.
כנסי פנימה אל עצמך. האור שלך נמצא בתוכך. כן. גם אם כרגע את לא מרגישה אותו בכלל.

שלב שלישי – האמיני שהוא קיים והתחילי בחיפושים. איזה אור מתגלה בך כשאת על מקומך? ניצבת זקופה בעוצמה כמו אלומתו של יוסף בחלומו?
גם אם כרגע, באופן זמני, האלומה שלך קצת מטושטשת, קצת מבולבלת, את כולך אור. את חלק אלוק ממעל. חפשי נקודה טובה, ועוד אחת ועוד, ופתחי את פיך לדיבור חיובי ומעצים על עצמך. דיבור יוצר מציאות חדשה.

אמרי בקול – אני אור. כולי אור. האירי פנים לעצמך. חייכי אל המראה ואמרי בקול – אני רואה אותך. אני מאמינה בך. ואני פה איתך, היי טובה לעצמך. את ראויה לזה. היי רכה עם עצמך. היי מאירה לעצמך. אהבה עצמית, מתחילה מבפנים. מהחלטה. מבחירה לראות את האור שבך, ואז – אז תוכלי לא רק להרים את עצמך – אלא להרים את העולם כולו. ממש ככה.

משתפת אותך בכנות, כפי שרמזתי בתחילת הפוסט,
שגם אני פגשתי חושך, בערך החג, לקראת ההדלקה של נר ראשון, ישבה עליי עננה שחורה ומכבידה, עם עניין אישי שלא הצלחתי לשחרר מלבי.

מה עשיתי? נשמתי עמוק. הרשתי לעצמי להרגיש אותי, ויצאתי לסיבוב חנוכיות בישוב שלי, מלמלתי בתוכי תודות, ותפילות, וצילמתי כל חנוכיה שפגשתי…

פתרום נזכרתי, שאני ודאי לא היחידה שפוגשת חושך דווקא בחג. וכל אחת עם הנסיונות שה' שולח לה, ומה יש לי להתלונן ולהתפקס על מה שאין, כשבאמת ב"ה יש לי כל כך הרבה בחיי, גם אם כרגע מעיק עלי משהו כבד.

ואז זה קרה – נס החנוכה הקטן שלי, נזכרתי שיש בי מעט שמן למאור. נזכרתי שלמרות החושך יש לי עדיין יותר כח מהרבה נשים שאולי יושבות עכשיו בחושך בלי טיפת שמן למאור. ופתחתי לי פתח. בחרתי להדליק ניצוץ. כתבתי באהבה מסר אוהב במדיה למי שאין לה אפילו את זה… מסר מעודד ברוח הדברים שכתבתי כאן במייל.

ב"ה, התנועה הזו של הנתינה, של ההודיה, הוציאה אותי חזרה אל האור. וזה מרגש אותי ומשמח, להעביר גם לך את הזכות, להאיר לנשים שאת פוגשת בדרך. ולפני הכל לעצמך.  זה מתחיל מבפנים… ומתגלגל החוצה. אהבה, אור, צחוק ושמחה. וגם שיר – ככה הוא נולד. אז בואי נשיר שיר חדש יחד, שיר מזמור לחנוכת הבית הפנימי שלנו.
שיר מזמור לבחירה להיות פה בשבילי ולטובתי.

מזמינה אותך להצטרף אלי לקהילה שלי בפייסבוק – ולהדליק יחד איתנו את האור בלבבות. ובקרוב בע"ה, לייב נפלא מלא אור ואהבה בקבוצה.

הצטרפי מכאן לקהילה לאהבה עצמית

מחכה לך שם באהבה

איילת השחר

חושך ואור – נר ראשון של חנוכה

נר ראשון של חנוכה
היא לא מבינה למה דווקא בחג האור היא פוגשת את החושך שבחיים שלה

היא שומעת מהחצרות והקירות את השירה של השכנים, והיא צמאה לאווירת החג הזו אבל גם מתרחקת ממנה כמו מאש

וכל הפרסומים, על הנסים והנפלאות, הסגולות והתקוות
ומה איתה?
לה פשוט בא לבכות 🙁

החיים הם לא שחור ולבן. היא יודעת שיש לה גם הרבה טוב בחיים, אבל כרגע, כרגע זה קשה לראות.
קשה להרגיש.
קשה להאמין.
ואיפה האור איפה
?
❤️

נשימה עמוקה אהובה,
נשימה עמוקה ומתוקה כמו לביבה
כי את אהובה
את האור
גם אם הכל מרגיש שחור
גם את זרקו אותך לבור
גם אם פגשת בך יאוש
גם כל החגיגות בחוץ זה סתם קשקוש

נשימה עמוקה אהובה
אל תפני מבט לצדדים
וגם לא לאחור
רק הביטי קדימה
נר קטן
אור גדול
את. את האור.
שימי יד על הלב והיזכרי באור שאת.
באלומה הפלאית שאת…
תאהבי אותך. תראי אותך. תשמחי בך.
הזדקפי והתייצבי על מקומך

האור שבך קורן מעצם היותך
מתפרצץ מהסדקים
מפלס דרך לטועים
הרשי לו לנכוח.
הרשי לך לנכוח.

את אהובה, ונפלאה
וכל החושך שקפץ עליך
הוא אשליה

את, האור.
את הדבר האמיתי.

שנזכה כולנו, לחוות את עצמנו כאור הגדול שאנחנו, חלק אלוק ממעל,
שליחי ושליחות אהבה קדושים של אור אינסוף

חנוכה שמח !
איילת השחר אסטרייכר
דרך הטוב

*בתמונה, מעט מהאור בסיבוב חנוכיות ואור בישוב

❤️את השאלון שלי לאהבה עצמית כבר הורדת? מוזמנת בשמחה רבה לגלות כמה את אוהבת את עצמך ואיך תוכלי לאהוב את עצמך אפילו יותר…

במקום אלימות נגד נשים – בוחרת ביום אהבה ושלום. בעד עצמי.

היום הוא יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים
ואני נושמת עמוק ומצטמררת
הייתי שם. ובחסדי ה' ניצלתי בזמן.
רק כשהלכתי להתנדב במקלטים של נשים שחוו אלימות,
הבנתי עד כמה הסיפור שלהם מוכר לי ואיזו השגחה מטורפת היתה לי.
היום מבחינתי הוא בעיקר תזכורת כואבת,
שמזכירה לי למה אני עושה את מה שאני עושה היום.
במקום מאבק – מתפללת שהאלימות תתפורר לאבק
במקום אלימות – מתפללת להיות אלומה של אור
במקום נגד נשים – מתפללת להמשיך לפזר את הנוגדנים שחיים בי על בשרי
ולזכות לעורר כל אשה באשר היא ללא הבדל גזע או דת,
להיות בעד עצמה, לאהוב אותה. לכבד אותה. להקשיב לה.
ובמקום האילמות שמלווה את האלימות,
מברכת כל אחת ואחת שהפוסט הזה הגיע לעיניה,
להיות פה (mouth) בשבילה
ולהיות פה (here) בשבילה
אהבה עצמית היא לא אגואיסטית. היא הכרחית.
את ראויה לאהבה.
אל תתני לאף אחד לפגוע בך.
גם לא לעצמך.
מספיק עם הביקורת הפנימית.
מספיק עם האשמה.
מספיק עם ההלקאה העצמית.
אהבה עצמית, זה מתחיל מבפנים, ומתגלגל החוצה.
מוזמנת להצטרף לקהילה שלי בפייסבוק ולתרגל אהבה עצמית על בסיס יום יומי.
https://www.facebook.com/groups/derechhatov

איילת השחר אסטרייכר,
דרך הטוב

מותר. חג הגאולה

בא לי שתדעו שאפשר לחיות את החיים האלה באמת.
ולא צריך לחכות לאיזה אות.
לאיזו הכרזה.
שעכשיו כבר מותר.
אבל אתם צריכים אז הנה. בבקשה.
מותר!
עכשיו כבר מותר.
מותר לאהוב אותך
מותר לשמוח
מותר לצאת לסיבוב קטן בחוץ בלי שום סיבה
מותר לחייך לעצמך
מותר לפרגן לעצמך
מותר לאסוף עלים מהרצפה
מותר ללכת יחפה
מותר לא להיות יעילה
מותר לנשום.
היי.
באמת.
מותר לנשום.
מותר לחיות.
חובה לחיות.
ומותר להנות.
ומותר להודות.
ומותר לסלוח.
ומותר לחמול.
מותר לשבת.
מותר לצעוק.
מותר לשיר ולהשתולל.
מותר לקחת חופש מריצוי. ואז פיצוי. ואז אשמה. ומהומה.
ודי.
מותר לך לאהוב אותך בדיוק כמו שאת.ה
וכשתסכימו לתת לאור לעבור
כשתסכימו לשחרר
ותפסיקו למהר כל כך
תוכלו לראות את כל היופי
שבחוץ
ובפנים
ובי
ובך
ובכולנו
י"ט כסלו
חג הגאולה
ואני מבקשת לצאת לחופשי
מכל אשלייית החובה
מכל הדפוסים המגבילים
מכל השיפוטים הפנימיים.
אהבה עצמית. זה פה. זה כאן. זה עכשיו.
מותר לי לאהוב אותי.
וגם לך.
מותר.
חג שמח!
❤
איילת השחר אסטרייכר
מאמנת רוחנית ורגשית,
מורה לאהבה עצמית,
דרך הטוב
בתמונות, מדגמנת בוקר של אהבה, 5 דקות מהבית, ולא זה לא קפה. מיץ גזר תפוח וסלרי, מתנות הטבע, ותודה לבורא עולם על כל השפעחג הגאולה

להרים עיניים לשמים ולפזר אהבה

בתור עצמאית שעובדת מהבית כבר מ2004
שעול הפרנסה והשיווק נושף בעורפה תדיר
אני מתביישת להודות בזה
אבל היו ימים שלא הייתי רואה שמש או שמיים
יום אחרי יום אחרי יום.
 
אבל ככל שלמדתי לאהוב את עצמי יותר
להקשיב לי יותר
למה שהלב מספר
למה שהגוף מבקש
לא יכלתי להתעלם עוד מהבקשות החוזרות ששמעתי
תני לי טבע
תני לי ירוק
צאי החוצה
תנשמי יותר
תהני יותר
תזוזי יותר
תשתטי יותר
תפרגני לעצמך יותר
 
כי זה לא מותרות
זה בסיסי.
 
וכשאת בטוב עם עצמך,
כשאת אוהבת את עצמך
זה פשוט גולש ממך החוצה בקלות
האהבה, הפרגון, השמחה
 
הבוקר, בגינה המתוקה שליד ביתי
נפגשתי עם עצמי
עם מחברת הבוקר "שומרת הטוב שלי"
 
הרגל שנעשה טבע
ב"ה כבר למעלה מעשור
שלא מתחילה בוקר בלעדיה
ולא מסיימת לילה בלי המקבילה שלה
 
בעודי כותבת לעצמי הכוונות ליום הטוב שיהיה בע"ה
עוברת לידי בחורה מקסימה, שכנה, שעד היום החלפנו אולי 3 מילים,
(שלום ושבת שלום)
ופתאום ראיתי אותה ונפלטה ממני מחמאה לא מתוכננת,
"יוווו איך יפה לך!"
הבחורה המופתעת שאלה כלא מבינה – מה?
"הלוק!" עניתי
 
"תודה רבה", היא קראה לעברי עם חיוך גדול על פניה, "שיהיה לך יום טוב"
 
ואני, שלא ישנתי טוב בלילה מרוב מחשבות על השליחות של חיי שמתעוררת בי מחדש בעוצמה,בעקבות Made שצפיתי בה לתוך הלילה, חשבתי לי, שבכל מקום אני יכולה להיות שליחה. וכמה פשוט לעשות טוב, כשאת בטוב
וכמה פשוט לאהוב, כשאת אוהבת את עצמך
וכמה אהבה יש בעולם!
 
אתמול בערב, הקטנה שלי תחקרה אותי על חיי לצורך עבודת שורשים, שנת בת מצווש, ואחת השאלות היתה – מה השיר האהוב עליך?
אני אוהבת הרבה שירים, אבל אחד האהובים ממש,
*יש בעולם אהבה* של תמי בן הדר Tammy ben hadar המהממת!
יש בעולם מחילה
יש בעולם גאולה
יש בעולם אהבה
 
פתחו רמקולים, ולחצו play
 
 
יום טוב ומבורך
שנזכה להזין את עצמנו באהבה
כך שזו תגלוש הלאה מאיתנו בטבעיות רבה

כמה מילים על גשם ואהבה עצמית

כמה מילים על גשם ואהבה עצמית / איילת השחר אסטרייכר

חורף וגשם מטפטף על העורף…

איזו זכות זו שהקב"ה ממטיר עלינו גשם ברוב טובו
וכמה נפלא זה להרגיש בכך את אהבתו.

להרים את העיניים לשמים ולקלוט את העננים זו דרך  נהדרת להיזכר בתפקיד שלך.

כי גם את כמו הענן, בשליחות חשובה.

חשבת פעם על איך גשם נוצר?

לפי ויקיפדיה, גשם נוצר מהתעבות אדי מים לטיפות מים מיקרוסקופיות ולאחר מכן התלכדותן לטיפות גדולות יותר, הכבדות מספיק כדי ליפול ארצה…

ומה הקשר אליך?

בדיוק כמו ענן המתעבה

כך האהבה שבך,

ככל שהיא גדלה מתלכדת ומתעצמת

כך היא נופלת ממך בטבעיות, וממטירה מתוכה גשם של אהבה על כל הסביבה.

בדיוק כמו שמי הגשם מאפשרים חיות וצמיחה לאדמה

כך האהבה העצמית היא הנותנת חיות ומאפשרת צמיחה

ומה יהא על האדמה ללא גשם?

ומה יוכל לצמוח ממנה ללא מים?

ומה יהיה עליך בלא אהבה?

ומה תוכלי להצמיח מתוכך ללא אהבה עצמית?

אז הנה בא החורף הבא לגרש את חרפת האדמה, וחרפת האכזבה

ולעורר אותנו לתפילה, תפילה לאהבה, תפילה להגשמה, תפילה לגשמי ברכה.

שנזכה להוסיף בעולם אהבה,
כאן איילת השחר אסטרייכר
מדרך הטוב
מברכת אותך לאהוב,
קודם כל את עצמך
אחר כך, את העולם כולו.
054-4442771

לחצי על הקישור להורדת שאלון אהבה עצמית – שיעזור לך להבין עד כמה את אוהבת את עצמך ואיך תוכלי לאהוב את עצמך אפילו יותר