דרך הטוב שואבת הרבה מאוד מהרעיונות, הגישה והמסרים,
מתוך המסורת היהודית.
בחרתי להביא לכם כאן מאמר אורח מאת מיכאל הורן, שמביא לפנינו מספר דוגמאות נפלאות.
~~~
פרעה חולם. פרות. שיבולים. יפות. רעות. ומן הבור מריצים עבד אסיר להציע פתרון.
יוסף קובע 'חלום פרעה אחד הוא'.
הוא מסביר:
הפרות הטובות כמו השיבולים הטובות – הם שנים של שבע.
הפרות והשיבולים הרעות – הם שנים של רעב.
אך כשנתבונן בפסוקים, נראה שיש משפט כמעט זהה שיוסף אומר ביחס לשבע ושבע השנים.
כשהוא מתייחס לשנים הטובות הוא אומר: 'את אשר האלוקים עושה הגיד לפרעה'.
ולעומת זאת,
כשהוא מתייחס לשבע השנים הרעות הוא אומר: 'את אשר האלוקים עושה הראה את פרעה'.
מה ההסבר לשינוי הלשון?
מצאנו בתנ"ך ובדברי חכמינו ז"ל את חשיבות אמירת בשורות טובות, ומאידך השתדלות לא לומר דברים רעים.
דוד המלך שומע מהצופה שאיש רץ מתקרב למחנה, מה בפיו?
כאשר הצופה מזהה שמדובר באחימעץ,
דוד אומר עליו: איש טוב זה, ואל בשורה טובה יבוא.
וההסבר: כי איש טוב – נוטה טבעו לחשוק לבשר טוב.
בהלכות אבילות נפסק לשפוך את המים שבשכונת המת.
הלכה זו נשמעת כמבוססת על משהו מיסטי…
מה ההסבר להלכה זו?
מדובר ב'קוד פנימי'.
שרה-לאה רואה את דבורה השכנה שופכת דלי מים מהחצר.
– מה קרה?
– נו, ראובן, מסוף הרחוב…
– אוי ואבוי! ברוך דיין האמת.
לא אומרים בשורות רעות. מרמזים עליהם.
להיות בטוב.
את אשר האלוקים עושה – את השנים הטובות – הגיד לפרעה.
את אשר האלוקים עושה – את השנים הרעות – לא הגיד! לא אמר! הראה את פרעה.
ראית. הבנת? זה מספיק. לא אומרים. תהיה בטוב.