שקט… בדרך לעצמי

לפעמים

כל מה שצריך כדי לגלות את התשובה

זה שקט.

חצות ורבע, ברחתי מעצמי מספיק זמן

בשביל לזהות תשובה כשאני שומעת אותה.

אני כותבת את המשפט וקוראת אותו שוב ומחייכת.

לפעמים

כל מה שצריך כדי לגלות את התשובה

זה שקט.

מודעות מסתבר, זה מצב מאוד "טריקי",

כל כך התרגלתי להרגיש שאני יודעת ומבינה

עד שזמנים של חוסר ודאות הופכים פתאום למעמדי אימה.

פתאום אני לא יודעת.

פתאום אני מתרוקנת מכל האחיזה.

ההתפוררות הזו של "כד היציבות" שלי

מעוררת פחד.

המוח שלי לא מפסיק לקדוח ולברבר

ואילו הפחד מושך אותי למלא כל רגע של שקט

כדי לא לשמוע את מה שהנשמה שלי מנסה לומר לי

אז מה היא אומרת? כי אני דווקא רוצה לשמוע אותה…

~~~

עוד מעט מסתיימת שנה,

וכמו בכל שנה בחודש אלול, עוברים עליי מהפכים רציניים.

תמיד זה מרגיש כל כך דרמטי,

תמיד באלול… וגם לפני וקצת אחרי…

העולם סובב אותי ושום דבר לא מתגמד ליד השאלה הגדולה שלי

הכל פתאום חוזר

וכל השאלות נפתחות שוב

מה הייעוד שלי? מה התכלית?

איך אני עושה את זה? מה הדרך הטובה ביותר לעשות את זה?

~~~

אז עשיתי תיקון חצות פרטי.

החזרתי את התנינים של הפחד לאגם

התיישבתי על כורסא בהיכל הנשמה שלי,

והרשתי לשקט להכנס לחלל התודעה.

כן, לפעמים כל מה שצריך בשביל לקבל תשובה זה שקט.

ורק בתוך השקט הזה

אפשר באמת לשאול, איה?

איפה אני? לאן אני הולכת?

~~~

מסכמת שנה, אחרי שנה של עשיה נפלאה בדרך הטוב,

בה יצאתי למסע מופלא עם תכנית ליווי שנתית להטמעת תודעת הטוב,

עברתי דרך מרתקת בהנחיית הקורסים של שיטת "הפירמידה ההפוכה" לשחרור רגשי,

הרמתי לראשונה כנס וירטואלי ליצירתיות ואחריו הנחתי סדנת דרך האמן,

פתחתי במיזם התנדבותי חודשי של מפגשים בדרך הטוב במתנ"ס גוש עציון,

והמשכתי באהבה את מעגל תודה ביער המסורתי,

התארחתי בסדנאות והרצאות בכנסים באופן וירטואלי וגם לגמרי מציאותי,

ובין לבין הנחתי מפגשים מעצימים עם נשים באופן פרטי…

אז מה הבעיה? ולמה השאלה שוב?

~~~

מסתבר…

שאלול הוא לא סתם שם של חודש עברי

(שמקביל בדרך כלל לספטמבר…)

אלול זו הוויה.

אלול זו התבגרות.

אלול זה מעבר למשהו חדש לגמרי!

אלול זה לפרק את הכל, להקשיב לשקט ולבחור מחדש.

אז מה קורה עם התכנית החדשה שלי בדרך הטוב?

שקט…

היא בהתהוות קדושה. אבל יש תאריך לידה משוער 🙂

ובינתיים

מזמינה אותך ל 4 דקות ו33 שניות של שקט.

שנזכה להיות אמיצות מספיק לפגוש את השקט,

ושנזכה להתחדש בתשובה.

אמן. (המשך יבוא… לפרק הבא בדרך לעצמי…)

הסבר מעניין של נועם פיינהולץ על היצירה הזו ועל שקט בכלל תוכלי לקבל כאן

יקרה, אם הגעת עד לכאן…מאוד אשמח לשמוע איפה פגש אותך הפוסט שלי,

מוזמנת לכתוב לי בתגובות הפייסבוק או בתיבת התגובות המובנית,

ואם עוד לא רכשת לעצמך את מתנת החג שלך את מוזמנת 🙂

חבילת אהבה לאשה אהובה

2 תגובות בנושא “שקט… בדרך לעצמי”

  1. מ ש ו ב ח !!!!
    אין כמעט אנשים שיודעים לשתוק בלי למלא..
    אלו שכן, באמת מחוברים לעצמם הרבה יותר, מכוונים פנימה ולא החוצה למה שהסביבה חושבת.

    1. תודה אורלי
      שנזכה באמת להיות שקטים מול השקט
      ולשמוע את הקול הפנימי שבתוכנו
      תודה על התגובה
      איילת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.