קורה לך לפעמים שאת מרגישה משהו בלב
ואז קורה משהו במציאות שבדיוק "מוכיח" ומחזק את מה שהרגשת?
כשאת כועסת על משהו למשל ואז קורה עוד משהו שמכעיס אותך?
או כשאת עצובה, ואז קורה עוד משהו שמצדיק את הצורך להשאר בעצבות?
כשאני מסכנה- אני מקבלת הוכחות למסכנות שלי!
כשאני עצובה – אני מקבלת הוכחות לעצבות שלי!
זה בסדר להיות שם, זה אפילו חשוב להיות שם לפעמים
רק שלפעמים נדבקת בי עצבות שלא שייכת אלי באמת.
ואז אני יורדת ויורדת ומייצרת מציאות שלילית סביבי.
את אותה אנרגיה שלילית מיותרת אני רוצה לשחרר
את אותה מעטפת שקרית
את אותו ענן ערפל שמספר לי שהכל רע והמציאות נגדי
אני רוצה לשחרר!
וכיון שזה שיעור שהנשמה שלי היתה צריכה ללמוד בעולם הזה
קיבלתי מתנה
מתנה של הבנת האמת הפנימית
מתנה של התעוררות ליש
מתנה של בחירה חופשית
מתנה של דרך מעשית לניקוי אותם חלקי מיותר
מתנה של דרך מרגשת שמחוברת ישירות לבורא עולם
ונותנת לי אפשרות לחזור פנימה
לכוחותיי
למהותי הטובה
ללב שקט
לאיזון
לאהבה
והרבה שנים התעסקתי בשאלות של הבל
מי אני ש"אמציא" ואפתח שיטה?
מי אמר שזה עובד לכולם ולא רק עליי?
מאיפה החוצפה והגאווה של לבוא לומר בואו אלי ותלמדו גם?
והספק הזה שקונן בי ושיתפתי איתו פעולה,
צמח ופיתח טכניקות שגרמו לי לשיתוק, שמייצרות מטענים מבולבלים
שמשדרות מסרים מהססים.
אבל זה כל כך רחוק מהאמת.
והאמת היא שעוברת דרכי מתנה
זה לא אני ולא הגאווה שלי
אני רק כלי
וכשאני משליכה את החלק המבולבל הספקני ומלא האגו
שחושב על כמה ירשמו לסדנא ומה יחשבו עליי וכו'
ופנוי לגמרי מחיפוש אחר אישורים חיצוניים לאמת שבו,
כשאני מסכימה להתקלף באמת ולתת לנשמות שבאות אליי לגעת בי בנשמה,
ודרך הדרך הזו ללמוד להתקרב לנשמה שלהן
כשאני מסכימה לדבר מתוכה ללא עכבות
כשאני מסכימה לבטוח בבורא עולם שימשיך להיות שותף פעיל במעשה היצירה המופלא הזה
שמתחדש כל יום
כשאני מסכימה להוריד ראש ולהרים אור
אני פשוט משדרת לעולם את מה שאני חושבת בלי סינון.
הסינון היחיד שצריך להעסיק אותי הוא
האם התערבבה פה מחשבה מיותרת שלא באמת קשורה אליי?
האם התערבב פה פחד שלא קשור אליי?
האם אני פועלת מתוך ישרות לב וחיבור לאינסוף?
באהבת אמת ובלב פתוח
אני מזמינה את מי שמחפשת להעיר את התודעה שלה
להשתחרר מחלקים מיותרים לה
לבוא ללמוד
איך לאהוב את עצמך באמת
איך לחמול על עצמך ולדייק
איך לשחרר מתוכך את כל המיותר
איך להעיר ולהאיר את האהבה
ולחפוץ בטוב באמת
במקום לחפש מציאות קשה שתסדר את הדעת ל"למה" אני עצובה.
את עצובה או לחוצה, כועסת או סוחבת אשמה?
ברוב המקרים, זה לא שייך לך באמת.
זה נדבק.
ואת יכולה לשחרר את זה ממך.
את יכולה.
בטוח עבורך לשחרר את זה
בטוח בשבילך לצאת לחופשי
בטוח בשבילך להאמין בטוב.
דרך הטוב – זו הדרך של הנשמה לצמוח.
לבחור בטוב בכל צעד מחדש, ולשחרר את המיותר.
אם זה נוגע בך, אם המילים שלי מהדהדות לך
זה פתוח גם עבורך.