כיצד לעבור בטוב את שלבי ההסתגלות של היקרים שלנו בגן / כתה א' או כל מסגרת חדשה אחרת?
אומרים ששינוי זה דבר טוב.
"משנה מקום משנה מזל."
צודקים.
אומרים גם ששינוי זה דבר קשה.
אנחנו כל כך רגילים למצב הנתון שגם כשהוא משתנה לטובה אנחנו מביעים התנגדות.
צודקים.
ההתנגדות הזו טבעית, היא קיימת. וגם הטוב שהשינוי מביא איתו טבעי וקיים.
כל שינוי מביא יאתו גם התנגדות וגם הרבה טוב.
כשאנחנו נותנים מקום מרכזי לחלק המתנגד שבתוכנו, ובכל זאת המציאות משתנה כביכול בניגוד לרצוננו,
אנחנו חוטאים לעצמנו, וחוטאים לילדים שלנו,
אנחנו נושאים סתירה פנימית
אנחנו נוטים להתלונן
אנחנו נוטים להתבכיין
אנחנו לא באמת עוזרים לאף אחד.
כשאנחנו נותנים מקום בלעדי לחלק המאמין בטוב שבתוכנו, ולא מוכנים לשמוע בכלל על התנגדויות, או קושי, בטח ובטח כשאלה מגיעים מצד הילדים שלנו,
אנחנו שוב חוטאים לעצמנו, ולהם, אנחנו יוצרים סתימה במערכת, אנחנו מגדלים בועה שעתידה להתפוצץ בדרך זו או אחרת, אנחנו מתרחקים מהמהות האנושית שלנו ובטח ובטח שלא עוזרים לאף אחד.
ההנחה שעומדת מאחורי התגובה הראשונה – (ההתנגדות)
היא להראות לילדים שלנו כמה שאנחנו מבינים שקשה להם הפרידה והשינוי.
אז גם אנחנו בוכים איתם.
מה קורה בפועל?
הילד קולט שההורים שלו עצובים, חוששים, מתוחים, מתוסכלים
והופ, הוא מבין שכך מצופה גם ממנו לנהוג.
אגב, מקום לרגשות שלו לא באמת נתנו כאן. יכול להיות שכל המתח והחשש נמצא רק בדמיון שלנו ולא אצלו.
ההנחה שעומדת מאחורי התגובה השניה –( הכל טוב ! ) – שזה בעצם ההתנגדות להתנגדות…
היא שאם אשדר לילד שלי שהכל טוב, ואם אבטל את הדאגות שלו ושלי ולא אתן להם מקום אז זה יעבור לו מהר ותוך רגע הוא ישתלב וישכח מזה.
מה קורה בפועל?
הילד מרגיש שאמא ואבא לא מבינים אותו באמת.
הם מעמיסים עליו ציפיה שהוא אמור להתנהג למופת, להיות ילד טוב ולהיפרד יפה בלי בכי…
עצוב לא? לא מספיק המתח הטבעי שיש עם כניסה למסגרת חדשה, עכשיו הוא גם מתוח שלא יאכזב את אבא ואמא…
אז מה עושים?
"להתמסכן" ביחד איתו לא כדאי, לשדר בטחון מופרז לא מומלץ אז מה כן?
האמת נמצאת בדיוק באמצע, לא שם ולא כאן,
בדרך הטוב… ביכולת שלנו להיות רגישים, כנים, חזקים וחלשים בו זמנית.
ביכולת שלנו להביע רגשות ולהכיל רגשות
ביכולת שלנו להסכים שיש קושי מבלי להתפרק
ביכולת שלנו לזהות את מקור הקושי המרכזי הספציפי שיש לילד שלנו ולעזור לו באמת
לחשוב על פתרונות שיסייעו לו במעבר למסגרת החדשה.
ביכולת שלנו לתת אמון ביכולת של הילד להסתגל ממקום של אמונה בכוחותיו וכישוריו
ומצד שני ביכולת שלנו להיות שם עבורו באמת, לתת את התמיכה והפרגון.
לסיכום…
1. דוגמא אישית במובן הפנימי
"הֶיֵה אתה השינוי שהינך רוצה לראות בעולם" – מהאטמה גנדי.
את רוצה שהמעבר הזה למסגרת החדשה יהיה חלק, טוב, רגוע, פשוט?
את רוצה שהמורה, הגננת, הבוס, המפקד, יהיה מבין, חומל, רגיש, חכם ואכפתי עבור ילדייך?
היי את השינוי שאת מבקשת.
היי את רגועה, היי את חומלת ורגישה, היי את חכמה ואכפתית.
אני מאמינה שבלי הפחד המופרז מהקושי, תוכלי לגלות בעצמך את התבונה כיצד לנהוג בפועל בימים הראשונים במסגרת החדשה, ובכל התמודדות אחרת בהמשך.
2. איזון
מצאי את האיזון המתבקש בין ההכרה בקושי שהילד מביע, ובין היכולת לראות את הטוב שבמציאות, הפנימית והחיצונית. עזרי לו לראות אותה, עזרי לו לראות את הטוב שבו, את הטוב שבמציאות אליה הוא נכנס… הכישורים שלו, ההזדמנויות החדשות שהשינוי מביא איתו. תעשי איתו חסד ותעזרי לו לראות אותם בעצמו, בעזרת שאלות הכוונה פשוטות.
3. ציוד חובה מעבר לסנדוויץ' וילקוט…
ציידי את הילד שלך בכמויות בלתי מוגבלות של אהבה, חמלה ואמונה, והשאירי תמיד מקום ברור להכיל גם את הקושי. כשאת נותנת לו חיבוק אחרון אחרון ודי לפני שאת הולכת, במקום לקוות שילך כבר ולא יבכה, תדמייני כיצד את מעניקה לו ברגעים האלה באופן מוחשי אריזות מתוקות של אהבה, של חמלה, ואמונה ביכולות שלו ובטוב שמצפה לו.
ואל תשכחי, להתפלל על זה. פשוט לשאת תפילה אישית מהלב, על הילדים, על עצמך, לבקש שליחים טובים, לבקש מלאכים שומרים…
ועוד משהו…
אל תשכחי גם את עצמך…
את ראויה, את טובה, את עושה כמיטב יכלתך,
את אנושית ומלאת אהבה, לא יזיק שתתני גם לעצמך חיבוק בכל בוקר 🙂
~~~
נ.ב
תני מקום גם לרגשות שלך,
למדי לאזן את עצמך ולא להתערבב עם ילדייך
בואי, גם לך מגיעה התחלה חדשה, אני מזמינה אותך ללמוד משהו חדש ומשמעותי
לחצי כאן לפרטים על סמינר הפירמידה ההפוכה
שיטה ייחודית לשחרור רגשי וריפוי תודעתי
כך שתוכלי להיות שמחה ושלוה ללא תנאי
מתוקה שלי תמיד קולעת בזמן הנכון ובמקום הנכון נשיקות חגית
תודה לך חגית יקרה, שמחה שבאת ואהבת, חיבוק ובהצלחה רבה לילדייך 🙂
גם סבתות מתרגשות מאד מהיום הראשון ומתפללות …..
איילת יקרה, היטבת כמו תמיד לשתף, לכוון . בהצלחה לכולם.
בהצלחה לנכדייך 🙂 איזה כיף שאת מתרגשת בשבילם ! אמן ואמן.
נגע לי ללב וגם לראש. השילוב של לגיטימציה של רגשות עם חשיבה חיובית והתבלין שנקרא תפילה, כולם ביחד נוטעים בטחון ותחושת שליטה בתוהו ובוהו הזה….
המון הצלחה לכולנו, המורים התלמידים ההורים והסבים וסבתות.
תודה נעמי יקרה
על הברכות והחיזוק
שנזכה ליישם
בהצלחה בהתחלות החדשות….
איילת
בס"ד
איילת יקרה🌸
מקסים…תודה….
מלוא הטנא מבורך בטוב ליציאה לדרך חדשה למי שעולה לכיתה א'
והמשך הליכה במסלול /דרך למתקדמים
בהצלחה לכולם….
רחל גנג'יאן.
תודה רבה רחל יקרה על התגובה,
אמן אמן
ותודה על הברכות.