ז' אייר תשע"ה
וכמו לא עברה שנה
הכאב מציף אותי
לא מאפשר לי נשימה
שנה שאת כבר לא כאן
שנה של געגוע גדול
דמעות חונקות את גרוני
דמעות בעיניי מתאפקות לא לפרוץ החוצה ולא מצליחות.
נהר של אהבה שנגדע מוקדם מדי
כל כל אוהבת אותך הילה יקרה שלי
אוהבת וחסרה
שוחה בחלל הריק שהשארת בתוכי
ומחפשת תשובה
מחפשת נחמה
מחפשת חיבוק
מחפשת את עינייך הטובות
החומלות
של אהבה אינסופית מכילה ללא תנאי.
הילה אהובה שלי
איך עברה השנה? איך?
איך נוכל להמשיך לחיות כאן בלעדייך?
האור שלי
את האור שלי
כמה אור הכנסת לחיי
אין לי מילים לתאר את הגעגוע והכאב שמציפים אותי
כבר כמה ימים אני מרגישה שאת רוצה לומר לי משהו
לנחם
לחבק
לעודד
ואני בורחת
לא רוצה לשמוע
פוחדת לפגוש את הכאב חזק כל כך מולי
הילה אהובה שלי
אני לא יכולה לעשות כלום מלבד לצלול ברגש שעולה בי,
את אינך
ואני כאן לבד
אני עצובה כל כך וכואבת
ומה תגיד בתך שחוגגת בלעדיך בת מצווה בעוד כמה ימים?
הילה שלי
אין לי מושג איך למלא את החלל הענק שהשארת אחריך
יודעת שאת רואה הכל
וחשה הכל
ושולחת אהבה אינסופית
גם מהמקום בו את נמצאת עכשיו
אבל זה כואב כל כך
וטרי כל כך
ובלתי נסבל
אני מתגעגעת
כל כך
ורוצה לחבק אותך כל כך
ורק לשבת איתך ולשתוק יחד
לשתוק ולחייך
ולהעביר במבט אחד את כל העולם כולו
על כל מורכבותו
הילה אהובה שלי
כמה את חסרה
חקוקה את בליבי
לעד
יום יום
שעה שעה
מודה על הזכות שזכיתי להכיר מקרוב
אשה כל כך גדולה
נשמה כל כך ענקית
אהבה אינסופית
מחכה לפגוש אותך שוב
בעולם הנשמות
הלוואי ואזכה להיות ראויה לבקר בהיכל הקדוש בו את ודאי נמצאת
הלוואי ואזכה להיות שוב לידך
להרגיש את האהבה
את הפשטות הממיסה
את השקט הקדוש שלך
הילה שלי
נוחי על משכבך בשלום
אוהבת אותך
עכשיו ולעולם
מותר לכאוב מילים שכתבתי עם לכתך, ז' אייר תשע"ד