אני יודעת מה אני רוצה
אבל אני לא יודעת עדיין להסביר את זה במילים
אני יודעת שזה בדרך
אבל אני לא בטוחה עדיין איך זה יראה.
איזה משחרר זה לדעת שאני לא יודעת
ולתת לעצמי את הלגיטימיה לעבר תהליך פנימי אמיתי
כמה זמן שיקח. למרות שברור שהייתי שמחה שיהיה מהר 
אתמול, לקחתי את המילים של הפוסט הזה שכתבתי פה בערב, על הבחירה להמתין ולהקשיב במקום לרוץ ולעשות
הבחירה בחמלה במקום שיפוט עצמי
והוספתי למילים האלה עוד כמה מילים מהלב, על המקום האמיתי שגרם לי בכלל לכתוב אותן, כי יש משהו שמעסיק אותי כבר כמה ימים, יש לי רצון להביא לעולם את הריפוי שלי לעניין האכילה, החיבור לגוף, והירידה במשקל מתוך אהבה וקשב. מתוך ההויה של "קרובה לעצמי".
ואני עוד לא יודעת באיזו דרך בדיוק זה יקרה.
איילת של עד לא מזמן – היתה מנסה לגבש את זה לבד, אולי לנסות במודע או שלא במודע לשאוב השראה ממודלים אחרים שקיימים בשוק בנושאים דומים או לגמרי אחרים, ואז להכין דף נחיתה מרשים, לקבוע מחיר ולעוף עם זה בשיווק
אבל איילת של היום, שאני אוהבת אותה כל כך, לא מוכנה יותר לשחק את המשחק הזה, לא רק שנמאס לה ממנו, היא גם לא מאמינה בו יותר.
אז שלחתי מייל כזה
שמסכים לא לדעת
ואפילו פותח דלת ומבקש
שאם את מתחברת לנושא המשקל
ואם יש לך מחשבות בעניין
אז תכתבי לי
איזה עונג זה, לקבל מכתבים אמיתיים, פותחי לב, כנים, מחברים
איזה כיף להיות בתהליך ולדעת שיש לי שותפות לדרך
שזה יגיע בזמן הנכון ויתקיים במקום הנכון
כשהלב שלי יהיה בשל
לאסוף את כל הטב הזה לדרך שתצמח מהשטח בכוחות משותפים.
מודה מודה מודה
על הזכות
על ההמתנה
על הכנות
על האמונה
#קרובהלעצמי ומסכימה לבטוח בדרך שנפתחת מרגע לרגע