ט"ו בשבט – הזדמנות לתיקון ולצמיחה

עולמות ופירות על שולחני ובתוכי

הלילה, יחול ערב ט"ו בשבט. האמת היא שעד לא מזמן חשבתי שזהו חג מיותר שאפשר לדלג עליו. תירוץ טוב לקנות לילדים בננה צ'יפס או אננס מסוכר, והזדמנות לגננות לעשות יצירות של עצים ופרחים… למרות שתכלס, באופן אישי תמיד חגגנו בערב זה אבל לא בגלל הפירות או הקשר לארץ ישראל אלא פשוט כי זה יום ההולדת שלי אמי יולדתי האהובה. מזל טוב אמא! 30 שנים מפרידות בינינו בדיוק, כך שלעולם לא אוכל לשכוח בת כמה את…

אז בחזרה לט"ו בשבט, שהאסוציאציה שלו מיד לוקחת אותי למקום של צמיחה והתחדשות, והאמת היא שהשנה אני באמת מתחדשת איתו. בע"ה ובלי נדר, נפתח היום שולחן, נתענג ונשמח, נתבונן ונצמח ונהנה מעולם הרוח וחומר גם יחד.

על פי הקבלה, ישנם ארבע עולמות, אבי"ע בקיצור. עולם האצילות – שבו אין לנו שום השגה והוא עולמו של בורא עולם לבדו, עולם הבריאה, עולם היצירה, ועולם העשיה.
בכל אחד מהעולמות האלה 10 ספירות, חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. ואני לא אאריך כאן בעומק המשמעות של כל ספירה אבל באופן הכי פשוט אפשר לומר, שיש לנו לאן לשאוף ולצמוח… מאיפה מתחילים ואיך מטפסים מעלה מעלה בסולם? לאט לאט. ומסתבר שיש קשר והקבלה לפירות הארץ המופלאים שזכינו בהם. פירות מחברים אותי ישר לגן עדן. שם הכל התחיל, מכל פירות הגן תאכלו… ושם הכל התקלקל… כשלא עמדנו בפיתוי וחשקנו דווקא בפרי האסור… ועכשיו, ט"ו בשבט, יש לנו הזדמנות לתיקון דווקא דרך האכילה. אז חוץ מלסדר שולחן עם מפה יפה, לשתות יין ופירות ולשיר שירים ברוח החג, אני מבקשת לצלול פנימה לעומק שמזמן לנו החג דרך סודות החסידות והקבלה.

על השולחן שלנו היום יעלו ויבואו פירות הארץ הטובה, אותם נאכל בברכה, ובכוונה, ודרכם נטפס ונצמח או לפחות נגע לרגע לפחות בכוונה בעולמות גבוהים. נתחיל מעולם העשיה, הנמוך מבין העולמות. העולם בו רובנו חיים.

בעולם העשיה יש אמנם טוב נפלא, אבל כזה העטוף בקליפות… רוב הזמן אנו רואים מציאות לא מתוקנת, הרבה רע גלוי, לכן בשלב הראשון נאכל פירות שיש צורך לקלף אותם כדי למצוא את הטוב, ולהנות מהפרי. כגון פירות כמו בננה או תפוז. בשלב הזה נוכל גם להתעורר להתבוננות אישית או לשיתוף סביב השולחן עם המשפחה – איזה טוב יש בחיי שאני צריכה להתאמץ כדי לגלות אותו? כלומר, איזה טוב אני יכולה למצוא בתוך האתגרים שבחיי?

בעולם היצירה, יש טוב מתוק שנגיש לנו וגלוי לנו באופן מיידי, אבל בתוכו יש גרעין שאותו צריך להשליך או לזרוע… וכך תהליך היצירה ממשיך וממשיך.  כגון תפוח או תמר, כמאמר השיר "קחי לך תפוחים או תמרים, המתיקי את יומך…" בחלק זה נוכל גם להתבונן ולשאול איזה טוב גלוי ונפלא יש בחיי, שאם ארצה אוכל למנף ממהותו הפנימית, מהגרעין שלו עוד ועוד טוב גם לטובת הכלל? איזה תכונה או כח בא לי בקלות אבל אם אתאמץ רק מעט אוכל לתת את מתנה גדולה לעולם?

בעולם הבריאה, יש טוב, רק טוב. טוב גלוי מתוק ונפלא, שכולו טוב. אין קליפה ואין גרעין. יש רק עונג, קל, נגיש, פשוט להשגה, טעים ומתוק. פירות כמו תותים, תאנים, ענבים או צימוקים. זה המקום להודות על כל מה שנראה בעינינו כמובן מאליו, על עצם החיים שלנו, על הטוב הגלוי המתוק והנפלא. על הזכות להיות. על הזכות לחיות. לנשום. לאכול. לישון. לעשות מצוות. לברך. לדבר. לראות. ללכת. לכתוב. פשוט לשמוח על כל הטוב הגלוי שלא צריך שום מאמץ כדי להתענג ממנו, רק לזכור שהוא קיים. שהוא פה עבורי. "כל העולם נברא עבורי"

כשנברך אחד את השני בט"ו בשבט שמח,
נוסיף גם ברכה מכלל העולמות…

יהי רצון שנזכה לגלות את הטוב בחיינו, גם כשהוא נסתר,
שנזכה להשפיע בעולם הרבה טוב מהטוב שבתוכנו,
ושנזכה להכיר בטוב שזכינו לו, הטוב הגלוי לנו ולהודות עליו.
אמן כי יהי רצון.

אהבת את המאמר?
השאירי לי תגובה, והעבירי הלאה בשמחה.

בהזדמנות זו – תזכורת לנשים המבקשות לאהוב את עצמן בלי תנאים, ולגלות את כוחה המרפא של החמלה והאהבה גם בתהליכי הרזיה ובכלל בחיים…

ביום ראשון הקרוב יוצאת לדרך התכנית שלי בפעם השביעית, ובפעם האחרונה עד הקיץ! (המחזור הבא רק ביולי) העלות היא מאוד סמלית לעומת התועלת והרווח,
שפע המלצות ופרטים נוספים מחכים לך פה בקישור.
מחכה לך באהבה.

רק טוב,
איילת אסטרייכר,
מאמנת רוחנית ורגשית
מייסדת דרך הטוב,
מורה לאהבה עצמית