"אף הורה מהכתה שלנו עדיין לא התנדב להעביר פעילות בנושא שבוע בריאות" הודעה שקיבלתי מהמורה של שירהלל
מודה שזה חלף לי בראש אבל הנחתי שיש הורים "קרובים" יותר לנושא הבריאות מהמישור הקונבנציונאלי… אבל אם זה המצב, קפצתי על ההזדמנות לדבר על בריאות מזווית שפחות מדוברת במערכת החינוך.
~ ביום חמישי האחרון זה קרה ~ קורס ריפוי בדרך הטוב מזורז לילדים 🙂
פתחתי בציטוט המוכר של מצווה גדולה להיות בשמחה, אלא שהמשכתי והבאתי את המקור המלא…
"מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד
וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק
הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה – בְּכָל כּחוֹ
וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם,
כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה "
(ליקוטי מוהר"ן תנינא כ"ד)
ומשם המשכתי לתת כלים לתיקון השמחה, שמירה על הבריאות הנפשית, מתוך הבנה שזה לא nice to have אלא משפיע ממש על הגוף הפיזי.
הילדים המתוקים לא הפסיקו לרגע להצביע והשתתפו באופן אקטיבי, העלו רעיונות מקסימים לתחזוק השמחה ביום יום, שיתפו פעולה בתרגיל הודיה, ונשארו איתי אפילו כשהתחלתי לדבר על אנרגיות ולימדתי אותן על האותיות הקדושות… (מתוך שיטת הפירמידה ההפוכה) כולם בעצימת עיניים, נשמו את המילים הטובות פנימה, פייר? התרגשתי !
לפני סיום, שאלתי אותם מי כאן פוחד מנסיעות כאן בגוש בזמן האחרון, זה היה הבוקר ולפני הפיגוע…כמעט כולם הרימו ידיים, ולא התאפקו והתחילו לשתף בכל מיני אירועים שהיו עדים להם,
נשמנו עמוק ולימדתי אותם את מגן הדוד המגן שלמדתי לפני כמה שנים מ שריתי
צירנו על הלוח והצעתי להם לדמיין את האוטובוס של ההסעה או את הרכב בו הם נוסעים בתוך מגן הדוד. אחד הילדים שאל למה לא "תפילת הדרך" אמרתי לו גם… גם וגם!
בסוף הסדנא / שיעור / קורס מזורז הזה, שירהלל הבת היקרה שלי עזרה לי לחלק לילדים את התפילה שלי "להיות בטוב",
ורגע לפני שיצאתי מפתח הכתה, נגש אליי אחד התלמידים ואמר במבט מחוייך –
"רגע, אז אם הבנתי נכון, אם אני אהיה עצוב, אני אהיה בסוף חולה ולא אבוא לבית הספר? מגניב"…
טוב שהצלחתי להעביר את המסר!
אגב קורס ריפוי בדרך הטוב לנשים נפתח בקרוב… 😉 לחצי על אירועים קרובים לפרטים