מועדים לשמחה…
כי אם כבר נפלנו, נחפש את השמחה שבאה בתוך המעידה.
חיכיתי כל כך לחול המועד, לטיולים, לטבע, לבילוי יחד בלי הלחץ של נקיונות פסח. אבל…
מאז ערב החג הגב שלי החליט שאם כבר פסח, כידוע פה סח, אז גם לו יש מה לומר.
בעצם לצעוק.
בהתחלה הוא צעק בשקט, ורק שינה תכנית אחת קטנה…
בליל הסדר, זוג כדורים משככי כאבים עשו את העבודה
אבל למחרת, אחרי שכביכול יצאנו ממצרים, הוא צעק חזק. ולא יכלתי להתעלם ממנו עוד.
נכנסתי למיצר חדש, והגב שלי יצא לחופשה ללא תשלום עם תוספת כאבים חזקים שהגבילו את התנועה שלי באופן מבהיל.
מאז, עברו על גבי הרבה שעות מיטה, תריסר בקבוקים חמים, כירופרקטית אחת, טיפול רפלקסולוגיה, עיסוי תאילנדי, דמיון מודרך, פלדנקרייז והרבה תפילות.
היום, אחרי שהפסקתי לבכות ולהתנגד למציאות,
גיליתי את הטוב שבמצב שלי, ובתוכו את הבחירה.
את הטיול המשפחתי היום אמנם לא זכיתי לחוות
אבל בחרתי שהבנות שלי לא יפסידו ויצטרפו אליו עם בעלי,
ולגבי עצמי בחרתי לא להיות קרבן פסח, לחרוג ממנהגי ולבקש עזרה…
ביקשתי. וקיבלתי. יותר ממה שיכולתי לדמיין.
בחירה בטוב אינה מובנת מאליה,
אבל היא כל כך שווה את זה.
אז בחרתי להקשיב לגוף. באמת. להפגש עם עצמי על כל חלקי. להקשיב לקולות בתוכי,
לקול המתסכן, המתקרבן
ולקול המקבל, שאפילו נהנה מהמצב,
ולמולם לקול הנשמה, שמעוררת בי שאלות חדשות…. קושיות…
שאלות שפותחות אותי למסלול חדש במדבר…
כי יציאת מצרים זה לא משהו שהיה פעם מזמן.
זה כאן ועכשיו.
בתוכי.
בתוכך.
ועכשיו. אני כבר יודעת,
שהתכלית של הכאב היא לנענע לי את הלב במובן הטוב.
כמו לולב… לכל רוחות שמים.
כי הכל אפשרי.
ופתאום לראות במצבי,
מתנה.
מתנה של התעוררות
ולא "תכנית אלוקית לא מוצלחת" … כפי שהציע הקול המתמסכן שבי…
?
אז לא טיילתי היום בנחל ה…. ולא עשיתי תצפית מהר….. וגם לא זחלתי במערת….. אבל יצאתי למסלול מרתק ונפלא, לא היה שם צפוף בכלל ולא עמדתי בפקקים, רק בכמה מחסומים רגשיים שהתמוססו אחרי שני עמודים… מסלול שהתחיל בגב שלי, מסלול שאינו נגמר.
כאתנחתא ליום מסע ארוך, שלפתי לי קלף מסר מפעמוני דרך,
תמיד כיף לקבל אור חוזר מהנשמה.
מועדים לשמחה… ?
איילת אסטרייכר,
דרך הטוב
בס"ד
מועדים לשמחה איילת יקרה❣
התרגשתי (והתחזקתי)
לקרוא על ה "מסלול " /"טיול " שעברת
שנזכה להיות ראויים להבין
זה ממש לא מובן מאליו….
רפואה שלמה רפואת הגוף
ומדוייקת
עד כמה שמתאפשר בנפש….
אמן.
ברוכה תהי
שלך, רחל.
רחל יקרה,
כמה נפלא לקרוא כאן 2 רחליות מקסימות שמאירות לי את הדרך
תודה רבה על החיזוקים והברכות
ברוך השם אני מרגישה הרבה יותר טוב
ואכן מיום השיא שבו הרגשתי את שיא הכאב והקושי, ומאז ההקשבה לגוף והמיני סדנא שערכתי לעצמי,
עוברת מרגע לרגע מסלול מרפא והקלה גם בפיזי
תודה לך
שבוע מבורך בכל,
איילת
איילת יקרה,חג שמח
מקוה שאת מרגישה טוב יותר. כל אחד מאיתנו ,מתי שהוא,עובר חוויות גב.המכתב שלך נגע בי עמוק מאד: תמיד יש דיבורים שבמקים…צריך לעשות ככה…וככה…תמיד דברים תיאורטיים.ופתאום בא המכתב שלך והסברת את כל הדברים שתמיד אני שומעת עליהם,אבל את עזרת לי לחבר אותם באופן מעשי.התיאור שלך המפורט מה עשית ואיך פעלת עזר לי להבין מדוע הקב"ה מביא עלינו את היסורים הללו ומה הוא רוצה מאתנו.הסברת כ"כ יפה וברור.העתקתי לי הכל למחברת,אני רואה בזה ממש הנחיות איך וכיצד לנהוג ב"נפילות"שלנו.אנחנו נמצאים בכאבים חזקים ולא חושבים על הכיוון הרוחני אלא איך לצאת מהכאב.כך בכל אופן אני רואה את זה אצלי.ואת חידדת !ואני מאד מודה לך על כך.יחד עם הקריאה עלו בי שאלות (תמיד יש שאלות!) כגון:איך מקשיבים לקולות שבתוכי?איך גורמים לקולות לצוף?האם תוכלי לתת דגמא לשאלות שצצות?והכי חשוב:איך מגיעים לידיעה מהי התכלית של הכאב? ואם זה עזר לסלק את הכאב? מאחלת לך רק טוב ותודה על השיתוף שלך.רחל מנדלסון.חג שמח
רחל יקרה !
תודה על השאלות, על החיזוקים ועל בקשת ההסבר
איך מקשיבים לקולות…
אז קודם כל, לפני ההקשבה לקולות שבתוכי אני צריכה ממש להקשיב לכאב שבי
לתת לעצמי להיות בכאב כמה שאני צריכה (ויחד עם זאת המשכתי להודות יום יום גם על הקשיים, זה שמר עליי מלטבוע ממש בים הרחמים העצמיים)
דבר שני – אצלי ההקשבה לקולות נעשית בכתב. זו הדרך שלי, יתכן ויש דרכים נוספות…
כשזיהיתי את הקול המתמסכן שבי, הקרבני, נתתי לו לומר את שלו – ממש לפרט
למה דווקא בחוה"מ? רק עכשיו התאוששתי מהניתוח שעברתי לפני חודשיים… וכו ממש לקטר את זה החוצה
אחר כך זיהיתי קול נוסף – הקול שנהנה מהמצב הזה ושמח במנוחה הזו, וגם לו נתתי לדבר, ולהשמיע את קולו
ואת הכל כתבתי במחברת,
אחר כך ביקשתי לשמוע את קול הנשמה
ממש פניתי אליה וביקשתי שתשמיע את קולה
היא פנתה אלי בגוף ישיר, ואמרה לי שבתור הנשמה שלי היא רואה את הדברים מלמעלה,
והיא יודעת שגם אני בתוך תוכי מסכימה איתה
דרך המסע הזה עלו שאלות…
שאלה לדוגמא שעלתה לי זה איך אני יכולה להמשיך ללכת, ולפעול, בלי להזיק לעצמי לטווח הרחוק?
שאלה נוספת שעלתה – איך יכולה לעודד גמישות בתוכי כך שלא כל תנועה לא צפויה תגרום לי כאב ושיתוק?
השאלות האלה עלו בהקשר לגב אבל הקשתי עליהם לחיי באופן ממש מעשי
מקווה שעזרתי לך להבין טוב יותר
באהבה
איילת
איילת הנהדרת!
תודה שאת משתפת,ההסתכלות הבריאה שלך על כל החיים תמיד מרוממת.
הזדהתי איתך בקשר לכאב הגב,שמתעורר לעיתים קרובות לאחר שטיפת כלים .
אכן גיליתי שאני עושה מעל יכולתי,למדתי להרגיש טוב גם שאחרים שותפים לעבודתי.
לעורר את האחרים לשאת בעול עם הזולת
כשהבעל והילדים עוזרים בסוף הם יותר מחוברים ושמחים.
בריאות ושמחה לך ולכל בית ישראל,שנזכה לדייק בעשייה ובמחשבה.
רונית יקרה תודה רבה ! אמן שזנכה לכך.