מה את מנותקת?
את לא שייכת ?
איפה את חיה?
לא אכפת לך?
למי שאין עבר אין עתיד!
לאנשים רגישים במיוחד, יום השואה מביא איתו קושי כפול.
קושי לפגוש את הרוע האכזרי והנורא הזה
וקושי עם עצם הקושי לפגוש את הרוע הזה…
יש, שהיום הזה (והימים שלפני, ואחרי…) כל כך כבד ומכאיב להם, אם בגלל הסטוריה אישית, ואם בגלל רגישות גבוהה, עד שהם בוחרים להמנע לגמרי, להסתגר, לעצום עיניים, לחכות שיעבור… או בוחרים בעדינות בגישת הסינון של מה אני רואה, וכמה אני רואה ושומעת…
הדרך שלי להתמודד עם היום הזה,
היא להתמקד בטוב, ודווקא ביום השואה, להתמקד באופן עמוק בהודיה.
אנה פרנק, ביומנה, מתארת את געגועיה לאותם דברים קטנים גדולים, שמבדילים בין חיים בחושך לחיים באור… בין אדם כלוא לאדם חופשי
"לרכב על אופניים, לרקוד, לשרוק, לראות את העולם, להרגיש צעירה, לדעת את תחושת החופש – לכל אלה אני מתגעגעת"
ובפרספקטיבה הזו אני בוחרת להיות ביום הזה,
מרכינה ראש על האבדן הגדול, מתחברת לסיפורי הגבורה ונחישות הלב
ובעיקר, בהודיה, על כל פרט קטן ולא מובן מאליו בחיי.
מי שרוצה להודות יחד, אפשר להצטרף באהבה לקבוצה להכרת הטוב יום יום
https://www.facebook.com/groups/thank.you.everyday/
או לכתוב כאן בתגובות את התודות שלך…קטנות וגדולות.
כי אין תודה שהיא קטנה מדי. במיוחד ביום הזה.
הנה שלי.
תודה על הזכות לשרוק, לצחוק, לאהוב, לצעוק, לבכות בקול, לשיר, לטייל, להקים עסק, לאכול, לישון במיטה נוחה, לשתות קפה, לבלות עם חברות, לנפוש עם בן זוגי, לכתוב כתבים בפומבי, לנסוע לאן שליבי חפץ, להתלבש איך שאני אוהבת, לחיות בארץ שלי, עם יהודים חופשיים וגאים כמוני, לקנות מה שאני צריכה וגם מה שלא, להתקשר למי שאני רוצה מתי שאני רוצה, לאפות, ליצור, לשפץ, לגהץ, לצלם, לחלום, ליישם, להגשים, להנחות סדנאות, לאמן, לטפל, להתראיין, לפרגן, לבכות, להיות, לזכור.
נזכור ולא נשכח.
נזכור ולא נשכח להודות.
איילת מדהימה.
תודה שנתת לנו קול.
היה מדהים עבורי לראות )אולי לראשונה!) התייחסות לחוויה הרגשית הכל כך מורכבת של אנשים רגישים מאוד ביום השואה. התייחסות שיש בה המון רובדים ובקלות אפשר לפרש אותה מבחוץ כניתוק.
תודה שנתת מקום והכרה למטען הככ כבד לנשמות עם רגישות גבוהה ביום הזה .
כפי שהצעת , גם אני מזכירה לעצמי שאני בוחרצ בצמיחה בחיים.
אין צמיחה במוות . ולא נשאר חמצן לחיות כשטובעים בזכרון השואה.
המינון הכרחי כדי לשמור על הלהבה הפנימית שלנו.
שולחת אור לכל הלבבות
תודה אודליה יקרה. שמחה שנגע בך. חיבוק לך.
איילת יקרה.
שנים שאני בחוויה הזאת. עוד מילדות.
לא יכולה לקרוא סיפרי שואה לראות סירטי שואה וכו.
פשוט מרגישה שהנשמה שלי היתה שם בדיוק. בגלגול קודם. כאילו אני מכירה את הכל מקרוב.. ובורחת….. בהתחלה אל פוליאנה. ואז אל רבי נחמן. הרבנית ימימה. ואל דרך הטוב. רק מחפשת איך להשתמח במה שאפשר. ולשמח נשים. כי כולנו כולנו בעצב. ולכן כל כך מעריכה אותך. מליון הערכות.
תודה על הזכות והחובה לשמוח ולשמח.
לייפות נשים ולהתייפות. להריח ריחות טובים ולטפל בריחות שמרימים את הנשמה.
תודה על אמא בעל ילדים ונכדים. ועל המון חברים שאיתי. תודה על השמש והפרחים.
על החרות לחלום להגשים לחיות ולאהוב.
תודה לך על הבמה. אין לי בעיה שגם תפרסמי.
מיכל יקרה, תודה על התודות, תודה על המילים האמיצות, תודה לך !
מזדהה מאוד.
בתור ילדה, קראתי המון המון על השואה
חלומות על השואה שאני בתוכם ותמיד נתפסת/מתה בסוף.
היה ברור לי לגמרי שהייתי שם.
עם הזמן והחיבור לשמחה
למדתי
'לצרוך שואה' בהקשבה לעצמי
במינונים שמתאימים לי.
להכיר ולהודות
על כך שאני במדינה יהודית
בארץ ישראל
ועל כל הטוב שסובב אותי יום יום.
וכשההיא מ'שם' צצה
לתת לה מקום
והקשבה
וריקוד שמבטא אותה.
הי יעל יקרה, לצרוך שואה בהקשבה לעצמי. נפלא ! עברתי דרך דומה.
והיום הבנות שלי עוברות אותה, כנראה כבר עם יותר הקשבה.
(השבוע הבת שלי יצאה מהכתה בזמן שהקרינו סרט עם תיעודים דוקומנטריים מהשואה)
תודה על הקול שהבאת.
איילת יקרה
גם אני רוצה להודות לך. יום השואה ויום הזיכרון הם הימים הכי קשים עבורי בשנה. ולרוב אני פשוט מנסה לא להיות. לא רואה סרטים לא משתתפת בטקסים. לא הולכת להר הרצל עם כל המשפחה, לא יכולה לשאת את הקושי שלי. ותמיד הרגשתי רע עם עצמי. שונה. מוזרה. רגישה יותר מדי. יוצאת דופן. שואלת את עצמי מה לא בסדר איתי. היום אני יודעת שזו גם מתנה. היום אני בוחרת מה אני רואה וכמה. ממש כמו שכתבת… כמחנכת בגיל הרך בחרתי להתמקד בערכים של יום השואה. מסירות נפש לקיום מצוות. משפחתיות. ולעצמי, גם לוקחת את מה שכתבת. להסתכל על העולם שלי ולהודות על הדברים הפשוטים שבחיים. על המובן מאליו. ולהעביר את זה הלאה…
תודה אילת. מקווה שאת מרגישה טוב עכשיו.
אביטל
אביטל יקרה, אכן רגישות היא מתנה גדולה, ובטוחה שהילדים שאת זוכה ללוות זוכים בגדול מעצם היותך כזו.
תודה על השיתוף והמילים הטובות. מרגישה יותר טוב ברוך השם. מיום ליום.