איך נראה שפע?

למי שתהה, איך נראה שפע? – אז ככה.
היום רואיינתי כמודלינג של מי שחיה בתודעת שפע
מישהי שהכרתי בסדנא אצל אלונה אלמן החליטה באינטואיציה שלה,בלי שאנחנו מכירות בכלל לפני, שאני האדם ללמוד ממנו תודעת שפע (כחלק מלימודי המודלינג בקורס nlp)
מחשבה ראשונה שעברה לי בראש – מי אני?!
מחשבה שניה – למה לא?
מחשבה שלישית – בטח! כן !
האמת היא שלא שמתי לב שאני אכן חיה כך לפני שהיא פנתה אליי
זה לא שהנושא לא העסיק אותי בעשור האחרון
להפך
אבל קראתי לזה תודעת הטוב
ובעצם – תוך כדי השיחה,
הבנתי, שלחיות בתודעת שפע, זה לחיות בתודעת הטוב
זה להאמין שיש טוב, שמגיע לי טוב, שאפשר שיהיה עוד יותר טוב
זה לראות מבעד לעיוורון של היום יום,
מבעד להרגל ההישרדותי להתעסק בדאגות ובמה שאין
זה לשים פרוז'קטור על הטוב ועל היש ולהגדיל אותו פי מיליון
לא כי אין לי
אלא כי יש לי כל כל הרבה
ובא לי שיהיה עוד
ובא לי לתת מהשפע הטוב הזה גם הלאה
לחיות שפע
זה בדיוק ההפך מלחיות בקרבנות,
במסכנות, בהישרדות
בהשוואות
בלמה זה זה מגיע לי
ולמה לכולם יש ולי אין
ואני מכירה את המקום הזה כל כך טוב
חייתי בכלא הזה שנים,
וזה בדיוק מה שאני מלמדת היום נשים
איך לעבור מקרבנות, ממסכנות והזדהות עם הכאב
לאשה שטוב לה ושמושכת עוד טוב לחייה.
כי זה בעיניי לחיות שפע.
זה לפקוח עיניים ולנקות משקפיים ולראות
שהשפע כבר כאן.
שאני ראויה לטוב.
שיש בי טוב אינסופי.
שיש בעולם טוב אינסופי ואני חלק מזה.
**************************************
כמה כלים שעזרו לי ועדיין, לחיות בתודעת שפע:
💞הכלי המדהים של ההודיה – גם על העבר וגם על הווה וגם על עתיד – תודה מראש! (מוזמנים לקבוצה להכרת הטוב יום יום – פשוט לומר תודה)
💞הצהרות חיוביות בקול – השפע כבר כאן, שפע זורם אלי בשפע ועוד…אפשר וכדאי לתלות גם את המשפטים האלה במקומות בולטים, תמונות מסך, על הקיר, בראש דף מעקב לקוחות ועוד
💞תפילה לשפע ! – חיברתי תפילה ב2005 בסוף לימודי האימון שלי, ובכלל להתפלל על זה מהלב (נוסח בתגובה הראשונה)
💞להיות מחוברת למקור השפע יום יום – להפגש עם עצמי ובוראי כל יום, להקשיב, לדייק, לבקש, להתכווננן. לפתוח כל בוקר באמונה שהיום יהיה יום טוב, ולסיים כל ערב בתודות ובניסוח תובנה יומית – של מה למדתי היום?

745a7294-f28c-486b-abbb-aea922282b15
בתמונה – ככה נראה שפע !
נהנית מהאוצרות שלי
מחייכת לאיש שלי
ומוקפת בשפע של העולם הזה

תפילה לשפע שחיברתי אי אז, ולרוונטית גם היום:תפילה לשפע
יאללה,
שפע של טוב שיהיה לכולנו
ברוחני ובגשמי

וזאת לתעודה – גם לך מגיע

החופש הגדול הגיע!
בתור אמא זה תמיד הלחיץ אותי מאוד…

אני בעלת עסק עצמאי, עוד לפני שנהייתי לאמא, והאתגרים של עבודה מהבית בזמן שהבנות שלי לא במסגרות, רק עולים משנה לשנה.

אבל האמת היא, שאפשר להפוך את החופש הגדול מסיוט מלחיץ וכאוס גמור, לחוויה טובה, מעצימה ומשמעותית.

איך עושים את זה?

עוד לפני הפרקטיקה של רעיונות לפעילויות, ומה חשוב לי שיקרה בחופש, ואיך לעודד אותן לבנות לעצמן סדר יום, לפני הכל, זה מתחיל מהכוונה.

הכנתי לך מתנה שתעזור לך להוריד לקרקע,
את הרצון הטוב שלך, במקום להתגלגל ולתת לכאוס לתפוס פיקוד.

בסוף הפוסט מחכה לך לינק להורדת קובץ להדפסה ובו שתי תעודות.

תעודה ראשונה מטרתה לתת לך רגע לנשום, ולהעריך את כל העבודה הנפלאה שעשית במהלך השנה. לשים לב שמגיע לך רגע של נחת וכל הכבוד! 

התעודה השניה מטרתה למשוך לחודשיים הקרובים, את מה שאת באמת רוצה שיקרה בהם,והיא מבוססת על העיקרון שתודה מראש, וכוונה, מושכים אלינו את הטוב במציאות.

אז פרגני לעצמך את הטוב הזה.

וחשבי – על מה תרצי לקבל תעודה בסוף החופש הגדול?

במיוחד בכל הקשור להתנהלות שלך עם המציאות האינטיסיבית הזו.

 תעודת הוקרה מאבא ואמא

הרעיון לתעודה לעצמי, התחיל דווקא מתעודות שהכנתי לבנות שלי,

הקטנה שלי סיימה כיתה א', האמצעית סיימה כיתה ד', והגדולה סיימה כיתה ו'

ולשלושתן הכנתי תעודות הוקרה והערכה, שמשקפות את המאמץ שלהן וההישגים שלהן השנה, ולא רק בבית הספר, התרגשתי מהמחשבה על כך שיש מי שרואה אותן באמת, ולא זקוק למבחנים או ציונים כדי להעריך…

ואז החלטתי שגם לנו האמהות מגיע!

לחצו כאן להורדת הקובץ, תעודת הוקרה לעצמך, על העבר והעתיד… באהבה (pdf להדפסה*)

תעודת הוקרה לעצמי

בדיוק ככה זה טוב

הבוקר, נפגשתי עם עצמי כמדי יום,
מחברת "שומרת הטוב שלי",
מזכירה לי להקשיב –
לגוף, לנפש, ולנשמה

הגוף מספר לי שהוא שמח בהתחזקותי,
הנפש מדווחת שלצד הלחץ שהתעורר,
(מתוך ההתחזקות והרצון לחזור לעשיה,)
יש גם הרבה יותר אמונה ואופטימיות ברוך השם.
ומה הנשמה אומרת לי?
איזו עצה טובה היא נותנת לי?
כשקשה לי לשמוע אותה, כמו היום,
אני נעזרת במסרים מהקלפים.

פתחתי את קלפי "חטיפי טוב", ויצא לי המסר –
בדיוק ככה זה טוב

והמפתח – אמונה

שומרת הטוב שלי , חטיפי טוב
בדיוק ככה זה טוב?
בדיוק.
כי ברור שצריך אמונה כדי לקבל את המסר הזה,
ככה כפשוטו, בלי להטיל ספק…
אני מגלה שהלב שלי פתוח לקבל את המסר
ממש כמו שהוא.
אני מגלה שהאמונה שלי חזרה אלי בכוחות מחודשים
אני פותחת את נספח השאלות למילות המפתח,
תחת "אמונה" אני קוראת את שאלות ההכוונה,
ונותנת להן להדהד:
מה האמונה שאני נושא/ת כרגע איתי?
האם היא מחזקת או מגבילה אותי?
מה יעזור לי לחזק את האמונה הטובה?
(מזמינה אותך לעצור כאן לפני שאת ממשיכה לקרוא ולבדוק לעצמך
את התשובות האישיות שלך לשאלות אלה…)

אני עונה לעצמי באופן אינטואטיבי ולא מסונן,
ומתרגשת לגלות שאני באמת מאמינה,
שבדיוק ככה זה טוב.
מאמינה שהכל באמת אפשרי.
מאמינה שאוכל לחזור לזירת העשייה מוקדם מהצפוי.
מאמינה שהשיתוף והתמיכה שקיבלתי בשפע,
האצו את תהליך הריפוי.
מאמינה שהרע מכל מאחוריי.
מאמינה שמיום ליום אני חזקה יותר, ויכולה יותר.
מאמינה שה' איתי מלווה אותי ונמצא קרוב, מכוון ומאיר.
מאמינה שהמזל הטוב זולג מעליי ופותח לי שבילים.
מבינה, ומתרגשת לראות,
שהאמונות שאני נושאת טובות ומחזקות,
ויודעת,
שמה שיעזור לי לחזק אפילו עוד יותר את האמונה בטוב,
זה להמשיך להיות בקשר עם עצמי
להמשיך לחפש טוב ולהודות עליו
להמשיך להקשיב ללב ולדייק
להמשיך לפעול לטובתי
להמשיך לשתף ולשמור על קשר
עם הסביבה התומכת העוטפת אותי
ולהתחיל לאט לאט בעשיה מתוך זהירות והקשבה ליכלתיי, בלי למהר…
וגם, ובעיקר, לשאת תפילה,
שהטוב הזה שאני חווה כעת,
ימשיך ויתעצם, יגדל ויאיר את נשמתי וסביבתי.

אני רוצה לסיים בתודה גדולה,
על החיבוקים, המילים הטובות והתפילות.

תודה על השותפות בדרך,
שנמשיך להאמין, לחפש ולמצוא את הטוב תמיד.
אמן

הרבה טוב,
איילת

המסע לריפוי עצמי מתחיל

ימים לא פשוטים עוברים עליי,
אחרי שנה מאתגרת,
עם כמה נסיונות לא קלים,
הגיע עוד נסיון שבא בהפתעה,
ובלי התראה מוקדמת הפך את עולמי.

הבוקר, אחרי שבוע מטלטל, אני חוזרת לעצמי לאט, לאט.
התחלתי את הבוקר בפגישה עם עצמי,
דרך מחברת "שומרת הטוב שלי",
כשהגעתי לשאלה "מה אני בוחרת להיות היום"
הרגשתי כל כך ריקה וחסרת השראה,
אז שלפתי 3 קלפי מילים טובות מ"חטיפי טוב",

קבלה סליחה קשבהמילים שיצאו לי היו  קבלה, סליחה וקשב…

בחרתי להיות מקבלת את עצמי על כל חולשותיי, על כל רגשותיי, על כל חלקיי

בחרתי לסלוח לעצמי על הקצב האיטי,על חוסר היעילות שלי, על הגוף שלי שאכזב אותי,

בחרתי להיות קשובה… קשובה לצרכיי הפיזיים, קשובה לצרכיי הרגשיים,
קשובה ליכלתיי, קשובה לנפשי.

וכתבתי. כתבתי וכתבתי וכתבתי.

כרגע רק לעצמי.

פשוט העליתי על הכתב את קורות הימים האחרונים, כדי לעבד את האבדן ואת הכאב.
תוך כדי הכתיבה, הבנתי,שאני במסע לריפוי עצמי.

מתוך הקשבה אמיתית לעצמי,אני יודעת שזה לא הזמן עבורי כרגע,
לקבל לפגישות אישיות, להנחות סדנאות,
לפתוח קורס חדש או לצאת להרפתקאות גדולות,

אבל אני כן יכולה ורוצה, לשתף בחלקים ממסע הריפוי שלי לעצמי,
בתובנות ובכלים שאשתמש בהם בדרך,עד שאתחזק.

אמנם הגוף ברוך השם בסדר, חלש אבל מתאושש, אבל הנפש, עוד בדרך…

ובינתיים מציעה באהבה, להציץ בחנות שלי,
להנות מהשפע שכבר קיים,
מהמוצרים ומהסדנאות,
מהקלפים החדשים והוותיקים ומהמחברות,
זו הזדמנות לרכוש מתנות סוף שנה,(הנחה בהזמנת כמויות)

אשמח שתציצו ותעבירו הלאה למי שרלוונטי,

תודה תודה !

לחנות המוצרים של דרך הטוב

החיים קשים

כשאין רצון, פעמוני דרךהחיים קשים. לפעמים אפילו מאוד.
הבנתי את זה מזמן…
בערך לפני 30 שנה,
כשהייתי רק ילדה בת 10.
בערב פשוט אחד,
סבתא שלי שאהבתי כל כך,
נהרגה בתאונת דרכים קטלנית
יחד עם אחותה ובת אחותה,
ומאז פחדתי לקוות לטוב.
חקקתי בתוכי את ההבנה שהחיים קשים,
והבנתי שהכאב הוא חלק מהחיים.

*
לא אגלל פה את כל סיפור חיי
אבל קופצת להיום.
מדי פעם אני מפרסמת פה מסרים שכתבתי
והוצאתי לאור בערכת קלפי "פעמוני דרך"
אחת התגובות שקיבלתי,
לאחד המסרים האחרונים שפרסמתי,
פתאום הזכירה לי אותי של פעם…
"הלוואי וזה היה כל כך פשוט"
היא כתבה.

*
ושמעתי בפנים אותי צועקת
שהחיים קשים
ולא הוגנים
ושהכי קל לנופף בססמאות של יהיה טוב
אבל ביום יום, תכל'ס,
קשה.

*
והאמת?
היא צודקת.
אני צודקת.
החיים שלנו תותים
אבל הם גם קוצים. וקשים.
הם גם מלאים כאבים. ואכזבות.
ואתגרים לרוב.
ומכוניות שעולות באש ולא מגיעות ליעדם.
ותינוקות שנופלים בדרך ולא מגיעים לעולם.
ורווקים ורווקות שכבר נמאס להם לחכות.
ועוד המון מקרים שאפשר לומר עליהם הרבה דברים
אבל הם לא תותים.

*
אז כתבתי לה
שלו היה זה פשוט
לא היינו צריכים תזכורת…
להפך, החיים קשים,
דווקא בגלל שקשה
צריך לחזור ולהתחזק
לחזור ולדייק
לחזור ולחפש את הטוב
בכל פינה אפשרית.
אני יודעת שהחיים קשים.
מבטיחה.

אבל אני מתחייבת פה
ואומרת בקול –
אם נאמין, ונחפש את הטוב
נמצא.
באחריות.
*
שתי אפשרויות לחיזוק וחיבוק ממני
וממסרי פעמוני דרך
האחד ללא תשלום –
מומזנים להוריד מדריך שכתבתי ובו אני מסכמת את משנת דרך הטוב, דרך 5 מפתחות להתמודדות מול כל אתגר. שהם בעצן 5 העקרונות של תודעת הטוב, המדריך משלב בתוכו גם מסרים מתוך ערכת קלפי "פעמוני דרך".
קישור להורדה מכאן: http://derechhatov.ravpage.co.il/5keys

השני בתשלום –
ערכת קלפי פעמוני דרך, ובה 60 המסרים + חוברת הדרכה, ומגנט תפילה מתנה, במשלוח אליך הביתה
(מחר יוצאת לדואר עם כמה משלוחים שרוצים להגיע לפני החג…)
קישור לפרטים ורכישה מאובטחת מכאן: https://derech-hatov.co.il/paamoney.cards

והלוואי

הלוואי ונזכה לראות בכל יום טוב, רק טוב.

*

מפחד להגשמה – עכשיו גם באינטרנט

17352523_10212348438576450_4132002170963485233_nברוך ה' לפני שבוע וקצת,
זכיתי להנחות את הסדנא "מפחד להגשמה" בתל אביב,
נפגשנו יחד, חבורת נשים מרגשת, קשה לי לסכם במילים איך היה,
אבל הזמן עף בהנאה ובהנעה קדימה.
פנו אליי לא מעט נשים ושאלו אותי אם הסדנא "מפחד להגשמה" הוקלטה,
ואם אפשר לרכוש אותה…
ובכן, לא הקלטנו את הסדנא,
אבל החלטתי לפתוח אופציה נוספת
ולקיים אותה במתכונת טיפה שונה באינטרנט,
בשני מפגשים שאותם אקליט.
אם את רוצה להשתתף בשידור החי
או לרכוש את ההקלטה, מזמינה אותך באהבה ללחוץ כאן על הפרטים.
http://derechhatov.ravpage.co.il/fear_to_hagshama
מיד אחרי פסח
בשני מפגשים אינטרנטיים בשידור חי.
נפגש בשמחה

17342549_10212348438056437_5740062046181933308_n (1)

הספירה לאחור החלה…

בכל יום שעובר, כשאני מצלמת עוד סרטון, ומתייחסת ליום שהיה,
אני קולטת שהמירוץ ל 100 ימים של טוב מגיע כמעט לסיומו.
לא יאמן… נמלאת התרגשות, והכרת תודה, על הדרך שעשיתי עד כה,
על חתיכות של טוב שאספתי וחיברתי לפאזל אחד כמעט שלם של 100 חלקים שונים, מגוונים, מצחיקים, מלמדים, מרגשים, עם כל המניעות שהיו בדרך והיו, וכל השפע הטוב שהתברכתי בו,
נפעמת ומודה, וואו, חתיכת מסע.
עוד לא מסכמת… אבל מתחילה להתכונן…
מצרפת פה את סרטוני הימים מהשבוע האחרון
והולכת להתכונן לקראת הגראנד פינאלה 🙂

לא נועדנו לשבת על ספה – יום 91

אוי זה היה מצחיק… קיבלתי מתנה משמים קיטועים בשידור בלי סוף כדי להמחיש בלייב את העיקרון שרציתי להעביר… גם זו לטובה, יום 90, מאה ימים של טוב

גם זו לטובה – הדגמה בשידור חי יום 90

 

גם פאי תפוחים זה טוב! יום 89

והנה כאן המתכון 🙂

מתכון לפאי תפוחים של אמא שלי…
לקלף ולחתוך 4 תפוחים לקוביות, להוסיף סוכר דמררה / חום בערך חצי כוס,
ובערך כף קינמון. לתת לזה להוציא מיצים.

בינתיים לבצק: 3/4 כוס שמן, שליש כוס סוכר, וכוס מים (אני ערבבתי שמן קוקוס ושמן קנולה והשתמשתי בסוכר חום) תמצית וניל, אבקת אפיה, לערבב יחד, להוסיף קמח (כמה? מה כמה? כמה שנכנס…) בהדרגה עד להתייצבות הבצק למגע נוח לעבודה (אני משתמשת ב 70% מלא).

זהו, להרכיב הכל על תבנית משומנת (אני עשיתי 3 קטנות במקום אחת גדולה) שכבה דקה למטה של בצק, שופכים מעל את תערובת התפוחים עם הסוכר והקינמון, ומעל מניחם בשתי וערב את יתרת הבצק.
בתנור כחצי שעה על חום בינוני. אבקת סוכר מעל רק לפני הגשה !!
טעם של בית מובטח ♥

טרילוגיית ציפורה! מפחד להגשמה…!

הכל התחיל ביום ה 8 לספירת המאה ימים של טוב,
ציפורה התפרצה לשידור ונכנסה לי ללב
אפשר להשלים את החסר כאן…

זהו, עכשיו אנחנו כבר חברות נפש…
ציפורוש קבעה איתי פגישת יעוץ
הגעתי באיחור קל
פגשנו שם פחד, ותקיעות וספק בערך עצמי,
מפה לשם
גם הפעם היא הצליחה להצחיק אותי 🙂

אז ציפורה חשבה וחשבה וחשבה

והגיעה למסקנה שזה בהחלט מרגש אבל גם מפחיד… אז הנה היא פה, מתלבטת:

ואז,
ביום חורפי אחד,היא סוף סוף החליטה!!

ציפורה עפה על זה


ומה איתך? את באה לפגוש את ציפורה ואותי בלייב?

מחכה לך באהבה

לחצי כאן לפרטים על הסדנא, שתעורר אותך לרצון שלך, לכוחות שלך, ולייעודך,

 – "מפחד להגשמה"

כבר נרשמת? מעולה! נפגש!!!

צייצי כאן בתגובה ושתפי אותנו –

מה היית עושה לו היית יודעת שהכל אפשרי עבורך ולא היה שם פחד שעוצר?

מסר אוהב מהנשמה שלך

מחכה לך באהבה

בסדנא – "מפחד להגשמה"

הגשמה זה לא אגואיסטי!

הגשמה_nהגשמה זה לא אגואיסטי
רחוק מזה
זה ביטוי במציאות של רצון הנשמה
זה להביא את האור שלך לעולם לטובת כולם
זה להפסיק לשמור את המתנות שקיבלת רק לעצמך
זה לחיות בקרבת אלוקים והכרת הטוב
זה לבער את הפחד והספק ולהיות בעשיה ברוכה
זה לעוף הכי גבוה אבל בענווה


אבל איך?
איך כשהפחד משתק?


והבנתי
שרק מי שעבר באימת הגשר הצר
יוכל להושיט יד למי שמחכה בצד השני של הנהר


אז הנה אני מושיטה
ומעיזה להזמין את הנשמות היקרות
שמבקשות להגשים עוד ועוד מהאור שבהן,
לחבור אליי לבוקר קסום
ב 16.3.17 במכון מגיד בתל אביב
http://derechhatov.ravpage.co.il/fear_to_hagshama

כי הגיע הזמן
לעבור **מפחד להגשמה**
"פתח פיך ואמלאהו" רק תבקשי אומר לך בורא עולם
כדי שנוכל יחד לעשות פה פלאים

במערכת יחסים

"מה שלומך איילת יקרה?"
אני שואלת ועונה
פגישה עם עצמי זה תמיד נעים כל כך
שמה לי מוסיקה נעימה ברקע
מחממת מרק שחברה טובה הכינה לי,
ומתרגשת לקראת עצמי…

מה שלומך איילת יקרה?

באופן מפתיע למדי שלומי טוב

למה מפתיע?

כי יש לי הרבה סיבות "לגיטימיות"
להרגיש מוטרדת
מודאגת
מתוחה

אבל
אני בוחרת לראות את הטוב
וממש מרגישה איך הוא מחזיר לי אהבה

זו מערכת יחסים כזאת
כשאני מסכימה לראות אותו
אז הוא פוגש אותי
וזה ריקוד כזה
וכשאני לא מתייחסת אליו
מתעלמת ממנו
רואה אותו כמובן מאליו
ועסוקה כל היום בלתת עליו ביקורת
במקום להבין שהוא מנסה לעזור לי,
אז הוא נעלם מעיני
מתרחק עוד יותר…
עד שנדמה לי שהוא בכלל לא כאן

ופתאום אני מבינה את זה
וחיה את זה על בשרי
שלא משנה מה קורה, הוא פה איתי
והכל יכול להיות הרבה יותר נעים לי וטוב לי,
כשאני מחוברת אליו…

אני משקיעה בטוב כמו שמשקיעים בחבר טוב
בבן זוג
בתחביב אהוב
ככה אני משקיעה בטוב
אני אוהבת אותו ומראה לו אהבה מעצם זה שאני מנכיחה אותו
שאני נותנת לו מקום אמיתי בחיי
אההההההההההההההה
ת ו ד ה

כמה אהבה וטוב יש בחיי!

ובחייך?
בוודאי

מתקשה למצוא?
1. תאמיני שהוא קיים
2. חפשי אותי
3. וכשתמצאי אותו, תגידי תודה