מילים ודמעות לזכרו של הרב עדין שטיינזלץ זצ"ל

יצאה מתוכי צעקת כאב גדולה היום, עם פטירתו של הרב שטיינזלץ.
זכיתי לפגוש אותו באופן אישי יחד עם הבת שלי, שיר-הלל, לאחר שלמדנו מספרו במהלך השנה שעברה לקראת בת המצווה שלה.
כשביקשנו להיפגש איתו נאמר לנו שהוא עבר שבץ מוחי וכי הוא לא יכול לדבר… המשפחה לא היתה בטוחה שכדאי שנפגש איתו במצבו, אבל אמרתי, שאמנם הוא לא יוכל לדבר ולברך אותנו אבל אנחנו נוכל לברך אותו… וכך היה.
בכ"ג סיון תשע"ט 26.6.19, הוא קיבל אותנו במשרדו בירושלים, במאור פנים וחיוך גדול. הבת שלי התביישה לדבר, למעט תודה רבה, ושלום, אז יצא שאני הייתי הקול הכמעט יחידי שנשמע בפגישה.
לא יודעת מאיפה היו לי מילים אבל לא הפסקתי לדבר ולדבר.
אמרתי לו כמה שאני מרגישה לא ראויה לפגוש אותו. שהוא אדם כל כך גדול, שעשה כל כך הרבה, ואני הקטנה לצערי פתחתי דף גמרא ראשון רק לפני כמה ימים, כשידעתי שאנחנו עומדים לפגוש בו.
עוד אמרתי לו שיש כל כך הרבה תלמידים בארץ ובעולם ורבנים גדולים שהיו שמחים על הזכות להפגש עם הרב ביחידות פה במקומי, ובמה אני זכיתי? הוא בתגובה חייך, והצטנע.

סיפרתי לו על הלימוד המחיה והמקרב שהיה לנו בזכות מילותיו השנונות ומלאות החן… הוא הקשיב בסבלנות והתרגשות ובעיניים נוצצות ושמחות.
סיפרתי לו עלי, על ההתמודדות שלי עם טרשת נפוצה, עם האמונה שלי ברופא הגדול בעולם, על האמונה, ואז אזרתי אומץ ואני הקטנה ברכתי אותו, ברכה ארוכה, שימשיך להשפיע הרבה טוב בעולם, שיחזור אליו כושר הדיבור, ושיחיה עוד שנים ארוכות וטובות בבריאות.
סיפרתי לו שאנחנו מתפללים עליו יום יום, הרב עדין בן רבקה לאה.
לפני שנפרדנו, ביקשתי רשות לצלם אותו עם בתי והוא הנהן בהסכמה. יצאנו לדרך ושוב נכנסתי למשרדו והבאתי לו תפילה שלי שכתבתי, "תפילה להיות בטוב". הוא קיבל אותה בתודה.
תודה על הזכות הגדולה.
אדם כל כך גדול, כל כך צנוע, כל כך מאיר, נאסף אל האדמה בלוויה צנועה… ברוך דיין אמת. יהי זכרו ברוך.

מצרפת תמונה מהפגישה המרגשת, וקישור לסרטון בת המצווה הלא שגרתי של שירהלל המתעד את הלימוד והמפגש.

שבת שלום, ובשורות טובות, אמן.