הבנות שלי זינקו בבוקר יום חמישי עם עיניים בורקות !
יש !!! שלג !!! אין לימודים 🙂
כשפתחתי את התריסים התאהבתי מיד,
כמה יופי ! פשוט מקסים…
ביום שישי בבוקר התעוררנו לקסם מופלא עוד יותר
עם כמה ס"מ נוספים ומכובדים…
אז, כן זה התחיל די רומנטי
וזה המשיך והפעים גם בבוקר יום שישי
כמה דקות לפני שהדלקתי נרות הסערה שוב התגברה
מוקסמת צילמתי את הפתיתים הקסומים…
ובשבת הסערה רק התגברה ועשרות ס"מ של שלג
המשיכו ונערמו וכיסו את הכל בלבן.
זה עדיין מקסים ומהפנט…
אבל גם לא פשוט.
משפחות רבות נמצאות ממש במצוקה,
מתמודדות בגבורה בלי חשמל, ללא חימום, מזון או ביגוד הולם.
אז איפה הטוב? ואיזה טוב אנחנו יכולים לעשות גם אם אנחנו בעצמנו מ"מאותגרי הסערה"?
5 טיפים מעשיים שאפשר ליישם בכל מקום !
1. אפשר להודות על מה שיש! כן, גם אם נדמה לנו שמה שיש זה ממש לא מספיק.
להודות על מה שיש עוזר לשמור על אופטימיות ומושך שפע טוב לביתנו!
גם אם החשמל חוזר רק לכמה דקות, תגידו תודה כשהוא חוזר במקום לכעוס "עליו", או על חברת החשמל.
תודו על כל יש קטן. ואל תבטלו את הטוב שקיים בחייכם רק בגלל שקיים גם קושי !
2. שאו תפילה על אלה הנמצאים ברגעים אלה במצב דומה לשלכם או גרוע משלכם. התפללו בעבורם ורק אח"כ התפללו בעבורכם.
אגב, אם שפר מזלכם ויש לכם חשמל, מים חמים, חימום, מזון ובגד יבש, אם הכבישים אצלכם לא חסומים ולא חוויתם נזקים כאלה ואחרים, אדרבה, יש לכם הרבה על מה להודות, ומתוך ההודיה הזו בקשו שגם כל עם ישראל השרוי במצוקה יעבור את הסערה בשלום ויסופקו לו כל צרכיו במהרה.
3. עד כמה שאתם יכולים, עזרו פיזית לשכנים, חברים וכל מי שזקוק לעזרה. אל תחכו שיבקשו מכם, הציעו בנדיבות כל מה שאתם יכולים, כל אחד לפי יכלתו. מזון, סיוע זמני בדיור, תרופות…
4. תרמו צדקה לנפגעי הסערה. כל אחד לפי מה שקרוב לליבו. במוצ"ש נודע לי שבבית כנסת של דוד שלי מירושלים, קרס הגג באמצע התפילה ובדרך נס לא היו נפגעים… אני בטוחה שיש עוד רבים שזקוקים לתרומתכם הטובה, תרומות ניתן לעשות מכל מקום שהוא בלי לצאת מהבית.
5. שמרו על אנרגיה טובה! אל תצרכו דיווחי אסונות והפחדות מבוקר ועד ליל. שמרו על עצמכם ועל המשפחה שלכם. עשו כל שיבכלתם לשמור על מורל גבוה, שמחה ביש, ואמונה בטוב שמחכה לכם, גם אם הדרך מתארכת.
שנזכה לעשות טוב, בכל יום, בימי סערה ובימים חמים ורגועים,
חורף חם ובריא לכולם
שולחת ברכת אהבה וחיבוק, בשורות טובות!
איילת
נ.ב.
כאן בתמונה, מתחת למעיל הגדול של בעלי, לכפפות ולכובע החם שהשאיל לי, זו אני, ברגע אמיץ שבו יצאתי מביתי החם אל הקור המקפיא מרחק שני צעדים, כדי ליצור עם בנותיי "כלת שלג"
הנה התוצאה… את השפתיים אגב, צבענו בלק אדום 😉 וחדי העין יוכלו להבחין בנגה שנשארה לצפות בהתרחשות מהחלון…
מאוד אשמח שתשאירו לי כאן תגובה 🙂