הפחד הכי גדול שלי
זה להיות רחוקה מעצמי.
זה לגלות מאוחר מדי,
שהפכתי להיות מישהי שאני לא מכירה
שהפכתי להיות חיקוי של…
שמרוב נסיון להיות אהובה
בגדתי בערכים שלי
וקצת עיקמתי את הגבולות שלי
ובלי לשים לב,
שכחתי מי אני.
הפחד הכי גדול שלי זה הטשטוש של הקול שלי
זה להצליח במשהו שהוא לא אני
ולהשאר שם כי זה כבר נוח
הפחד הכי גדול שלי זה להשקיע המון מאמץ
בכל מיני אסטרטגיות שהבטיחו לי שיעשו פלאות
ואז לשנוא את מי שהפכתי להיות בדרך
ואפילו לא שמתי לב.
אולי בגלל זה
אני משקיעה כל יום זמן
בדבר הפשוט לכאורה
הטריוויאלי
ואולי המשוגע,
שנקרא להפגש עם עצמי
להיות קרובה לעצמי
להיות קשובה לעצמי
וכשאני קרובה לעצמי
הכל אפשרי
הכל שקט יותר ושלם
גם כשאני טועה
גם כשאני לא יודעת
כשאני קרובה לעצמי
אני יכולה להכיל את כל ההפתעות של החיים, את כל האתגרים
כשאני קרובה לעצמי
אני מתחברת למעיין האלוקי האינסופי שבי
כשאני קרובה לעצמי אני מאושרת ומאשרת את עצמי
אני חופשיה להיות מי שאני
אני נותנת לנביעה הטבעית לצאת דרכי.
לקח לי זמן להבין מה אני רוצה להביא לסדנא שהכרזתי עליה לפני כשבוע.
לקח לי זמן לתת לעצמי באמת להקשיב פנימה. לדייק.
בלי להכניס את השכל והאגו פנימה.
אבל עכשיו,
עכשיו הבנתי.
קרובה לעצמי – מסע לקשב פנימי. 14.6.18 א' תמוז, תל אביב. |