מילים שביקשו לצאת דווקא עכשיו, כמעט בלי עריכה, בזרימה שוטפת, מהלב שלי אליכם.
קראתי לשיר הזה נחמה.
נחמה / איילת אסטרייכר, דרך הטוב
♥♥♥
הוא הגיע לנחם אותך
לעטוף את פצעייך
לאסוף את שברייך
לנגב את דמעותייך
הוא הגיע לנחם אותך
לעורר בך געגוע
לצעוק מתוכך בקשה
ליילד מתוכך צעקה
הוא הגיע לנחם אותך
להאיר בך רכות
לנשק אותך באהבה
לחבק אותך בחמלה
הוא הגיע לנחם אותך
כי אחרת
למה קוראים לו מנחם אב?
ואת לא מבינה
למה למעט בשמחה
הרי גם ככה קשה פה, בעולם הזה,
גם ככה עצוב וחשוך
אז איך?
איך נמעט
מהמעט דלק שנשאר לנו?
איך נמעט מהמעט שנותר?
בשיניים בוחרים פה לחיות כל פעם מחדש
אז איך נמעט? ואיפה הנחמה?
ואת צודקת אהובה
את צודקת
אבל כן, אב הגיע לנחם.
והנחמה והצעקה
והבכי וההודיה
והעצבות והשמחה
והחורבן והגאולה
כולם ביחד פה
באחדות משוגעת
כי ככה זה בלידה
ככה זה כשנולדת מציאות חדשה
רגע צועקת ורגע מודה
רגע מאושרת ורגע עצובה
חבלי לידה
חבלי משיח
מנחם אב – ברוך הבא
ולך נשאר רק להחזיק בחבל הארוך
שמחובר אל כסא הכבוד
רק למשוך ולבקש
רק להחזיק בו וללחוש
הגיע זמן הגאולה
אמן שנזכה.
