הקיץ התחיל ואיתו תופעות הלוואי של ילדים עם עודף זמן והורים שצריכים "לשעשע" אותם…
הבת שלי ניגשה אלי שמחה וטובת לב, הושיטה לי דף נייר חלק וביקשה שאכין לה סירת נייר. האמת? עברו כמה עשורים מאז שהכנתי את היצירה המפוארת הזו.
באופן מפתיע האצבעות הלכו מעצמן, קיפלו, הפכו, יישרו ושלפו והופ… נהיתה סירה לתפארת.
הבת המאושרת מיד השלימה את היצירה, צבעה והדביקה מיני קישוטים והוסיפה את שמה בכתב מראה. עד כאן הכל טוב ויפה.
ואז הגיעה הבת הבכורה וביקשה גם היא, שאכין לה סירת נייר… עכשיו כבר היו ציפיות והיה לה למה להשוות, וכמו במטה קסם בבת אחת נשתכחה ממני כל התורה כולה (זו שלא ידעתי שכלל יש לי), מצאתי את עצמי דקות ארוכות מקפלת את הדף המסכן לכל הכיוונים ובחזרה, אבל סירה, לא יצא מזה…
היא הסתכלה בי מאוכזבת, בפנים שאומרות זה לא פייר ופלטה " אוף, אף פעם לא נצליח"
באותו רגע של כמעט יאוש נזכרתי במשפט של נפוליאון היל מתוך ספרו "חשוב והתעשר",
ציטטתי לה אותו בתרגום חופשי ובמילים שלי –
"מי שמתייאש לעולם לא יצליח, מי שלא מתייאש בסוף יצליח",
מיד היא אמרה – "אני לא מתייאשת !"
יופי אמרתי, והמשכתי לנסות.
עוד נסיון ועוד נסיון ושוב הדף נפתח לריבוע מקומט ומסרב להפוך לכלי תחבורה ימי.
"אוף, למה זה לא מצליח כבר? גם אני רוצה סירה !"
הפעם הייתי צריכה להגיד רק 2 מילים – "מי שמתייאש…"
והיא כבר השלימה את המשפט בחיוך ובכוחות עצמה.
אחרי נסיון נוסף או שניים, ברוך ה' הצלחנו במשימה. את סירת נייר הזו אנחנו לא נשכח.
עבורנו היא לא סתם חתיכת נייר מקופלת, היא הזרעים הראשונים והיקרים של תובנה שתשאר איתה ואיתי ועם כל המשפחה שלנו לעוד המון שנים, הרבה אחרי שהסירה תמצא את עצמה בפח הזבל.
נכון זו רק סירת נייר, אבל בכל רגע אפשר לבחור להיות בתודעת הטוב. היום זה קיפולי נייר, מחר זה טסט, בגרות, ראיון עבודה או דייט, יוזמה חדשה וכל דבר אחר…
בעקבות החוויה הזו עיצבתי מיד תמונה שתזכיר לנו את המשפט הזה, הבת שלי נעמדה ליד המחשב וקראה את המשפט המוכר.
"למה את כותבת את זה?"
"כדי שלא נשכח, זה משפט חשוב!"
"נכון, זה מאוד חשוב", היא הסכימה איתי.
הנסיון הבא הגיע די מהר. בלי להכנס לפרטים, היא התמודדה באופן מדהים עם אכזבה לא פשוטה, נזכרנו יחד במשפט המנצח שלנו וקיווינו לטוב ביותר. והוא אכן הגיע…
אני מאחלת לכולנו לחיות בתודעת הטוב, ואפשר כפעילות קיץ משפחתית, להכין שלט כזה ביחד ולתלות במקום בולט בבית.
לסיכום מה הבנתי מכל החוויה?
1. מי שמתייאש לעולם לא יצליח ומי שלא מתייאש בסוף יצליח…
2. תודעת הטוב היא זו שעוזרת לנו לא להתייאש.
3. כדאי להשקיע ולשמור על תודעת הטוב שלנו בכושר ומוכנה לכל אתגר
תגובות כרגיל, יתקבלו בחיוך 🙂
רק טוב, והרבה !
איילת
כמה פשוט, כמה טוב, כמה מקסים, כמה מלא משמעות…
אז אני הולכת להראות את זה לבת הפרטית שלי…
נהניתי,
אז פשוט תודה!
כרמלה טל
כרמלה יקרה, שמחתי שאהבת. תודה על התגובה יקרה, קיץ נעים ! איילת
איזה יופי, ממש מקסים לראות איך הצלחת לעודד את הבת שלך ולהנחיל לה תובנה שתלווה אותה גם בהמשך, והכל מסירת נייר אחת… מאמצת בשמחה את הגישה המקסימה שלך.
יעל
הי יעל מקסימה, תודה על הפרגון …
אכן, מדהים איך אפשר ללמוד מכל דבר, אפילו מחתיכת נייר עקשנית 🙂
תודה לך ויום נהדר,
איילת
כמה מקסים ומרגש,אין יאוש בעולם,הכל נימצא בפרטים הקטנים. דף נייר וסירה קטנה, תובנה ענקית לחיים. כמה פשוט וכמה וכמה "מסובך" תודה על התזכורת. בברכה רינה
רינה מקסימה, שמחתי להזכיר, גם לעצמי 🙂 המשך נפלא וטוב, איילת
אילת תודה על מייל ממש מחזק על הבוקר! שמחת אותי. תמשיכי. ה' ייתן לך כח. במיוחד אהבתי את עניין מתנת השכחה של המייל המפנה לכאן 🙂 תודה רבה!
תודה לך תהילה יקרה, שמחה שאהבת 🙂
רק טוב,
איילת