זוכרים את הסרט הטוב הרע והמכוער?
לא בדיוק הסגנון הקולנועי שלי, אני מודה. אבל דבר טוב אחד אני יכולה לומר על ה"רע".
שם הרע היה ברור.
הוא לא התייפייף בנסיון לסלף את האמת ולהעיד על עצמו שהוא טוב.
הבהירות הזו, היא ממש נדירה בימנו.
בשבת האחרונה פגשתי חבר ותיק שאני ממש לא אוהבת.
אני משתדלת מאוד להתרחק ממנו, הוא באמת מכוער בעיניי, אבל איכשהו, בלי לשים לב, הוא תמיד בסביבה שלי. תמיד מחליף תחפושות ואני מגלה שזה בעצם שוב הוא, רק מאוחר מדי…
אני יודעת שזה נשמע קצת קיצוני אבל באמת שיש לי סיבות טובות לא לאהוב אותו.
א. הוא תמיד נותן לי עצות מבלי שבקשתי ממנו
ב. העצות שלו תמיד גורמות לי צער גדול ובלבול
ג. הוא אומר לי את ה"אמת" בפרצוף ותמיד סוחט עד הסוף כל נקודה חסרה שיש בי
ד. הוא מכאיב לי שוב ושוב ומצליח להרחיק אותי מעצמי בכל פעם מחדש…
ובשבת האחרונה שוב פגשתי אותו…
והגעתי למסקנה שאין פתרון קסם. לא אוכל לברוח ממנו,
ולכן עדיף להתכונן טוב לפגישה איתו ולהיות מוכנה על המשמר,
כדי לשמור על עצמי נאמנה לעצמי, בשמחה ובטוב…
איך מתכוננים?
1. החלטתי להזכיר לעצמי את הטוב שבי
2. לבדוק את החסרונות שלי ולעבוד בעדינות, בחמלה ובהדרגה על מה שאני צריכה לתקן
3. בזמן אמת של פגישה איתו – פשוט לא להקשיב לו, ולחפש את הטוב שבי ובמציאות באותו רגע
4. במקרה ובכל זאת שוב התרחקתי מעצמי בגללו אפילו קצת, לזכור שאני יכולה לחזור מיד לעצמי, ומיד לעשות משהו טוב שיזכיר לי מה הטוב מה המיותר, ומי המכוער בסיפור הזה?
ועכשיו הגיע הזמן לחשוף את פרצופו האמיתי של החבר המכוער הזה. כדי שגם אתם תזהרו ממנו.
את הקריירה שלו הוא התחיל עוד מימי בראשית.
על הספק הראשון שהוא גרם לחוה אנחנו משלמים עד היום…
אני מתכוונת כמובן לאותו קול מרושע, שמתחפש לחבר ונמצא בתוך כל אחד מאיתנו.
ובשם ה"אמת", ובשם הצדק, הוא מרחיק אותנו מעצמנו, מנפח את המציאות בדמיונות, ומסלף את האמת בערמומיות הנשענת על חלקי אמת, וכל זה במטרה לייאש אותנו, ולגרום לנו להפסיק לרצות להיות בטוב, להפסיק לרצות להיות. פשוט לחדול.
אז נחש יקר,
אמנם התחלנו השבת מ"בראשית", אבל אתה לא חלק מהתכנית.
יש את הטוב, והוא העיקר… כל הטוב שבנו, כל הרצונות הטובים, כל ההתחלות הטובות, הנסיונות והכוונות והעשיה הטובה…
יש את הרע – שהוא המיותר אותו אנחנו צריכים באמת לנקות. אין ספק שיש לכולנו חסרונות ויש לנו הרבה במה להשתפר ועוד הרבה מה לעשות,
אבל למכוער כמוך, שמטיל ספק בכל חלקה טובה, שמייעץ בלי סוף בלי הזמנה, שמחליש ומערער כל רצון טוב, לנחש כמוך שגורם לאמת להתבטל, נחש שגורם למציאות להיות מכוערת בעיננו,
לך אין מקום הפעם בתכניות שלנו. אמת שאינה מקרבת היא אמת חסרה…
ואני מבקשת אמת לאמיתה.
אז לך לשלום… ובפעם הבאה שנפגש חבר יקר, אני מאוד מקווה להיות נאמנה לאמת הטובה שבי ושלא אתפתה להקשיב לך.
שנזכה להתחיל מבראשית… אמן!
תגובות יתקבלו בחיוך מבורך 🙂
איך להפרד בידידות מהחבר המכוער – שחרור רגשי מהיר תוך 20 דק' או פחות
איילת יקרה!
שמחה מאוד לחזור ולקרוא את התובנות הנפלאות שלך.
מאוד הזדהתי עם הסיפור שלך שהוא הסיפור שלנו, ואכן מימי בראשית. הנחש תמיד נמצא בתוכנו
ואכן מתחפש תמיד בדמות של "חבר" ו"ויועץ", וכמה שנתקדם יותר בטוב, הוא יחפש עוד דרכים להסיט אותנו משם. צריך תמיד להתפלל לשם ולבקש ממנו שיעזור לנו להוריד ממנו את המסכה כדי לזהות אותו, ופשוט לא להתייחס אליו!!!!
על פי נסיוני אין דרך להתכונן למפגש איתו, כל התייחסות היא התייחסות, וכך נותנים לו מקום,
כאשר לא מתייחסים אז הוא פשוט לא קיים!!!! וכן תמיד להזכיר לנו את הטוב שיש בנו, הטוב שיש לנו, להודות לשם על נפלאותיו ועל הטוב שנתן לנו. וכאשר מגדילים את האור אז מגרשים את החושך.
"מעט אור מגרש הרבה חושך!!!
שנזכה ליישם !!!!
שבוע טוב ומבורך!!!!
שושנה יקרה
תודה על התגובה שלך,
את מאוד צודקת… קשה מאוד לתפוס אותו בזמן – לכן אין מנוס מלשמור על עצמנו בטוב,
יום יום, ולהיות בכושר טוב, והתפילה – היא הנשק האמיתי שיש לנו בזמן אמת ובכלל.
ונפלל להיותבטוב באמת, כי זה הכח לפוגג את הדמיונות המחלישים…
אתמול בזמן כתיבת שורות אלה שלעיל, הוא שוב בא לבקר אותי,
החבר המרושע הזה,
אמר לי – "תפסיקי לכתוב שטויות… מה זה הקשקושים שאת חולקת עם העולם? זה ממש מאמר טפשי."
ואמרתי לו,
"אז מה? אולי. אז אני כותבת מאמר טפשי. עכשיו תן לי לסיים :-)"
אכן שושנה, שנזכה ליישם.
תודה לך,
איילת
איילת יקרה,
דברים יפים כתבת על החבר המרושע שלך – החבר של כולנו. לא נוכל לסלק אותו מחיינו, מסתבר. הוא תמיד מחכה לנו בסיבוב ודווקא במקומות שאנו חושבים שזהו! שהגענו למקום הכי טוב והכי בטוח בחיינו!
כשאנו בטוחים שאנו כבר חסינים בפניו.
כשאני פוגשת אותו או כשהוא פוגש אותי מחדש, אני קורצת אליו, מתייחסת אליו בהומור, מברכת אותו לשלום וממש לא מתנגדת לבואו. אני יודעת שאם אתנגד לו, הוא יופיע ויעשה לי 'דווקא'. באופן הזה של קבלת פניו בחיוך – הוא נעלם כעבור דקות ספורות. הוא מחכה שאריב אתו, אבל אני ממש משתדלת לא לעשות זאת, כי אם אעשה זאת – הוא תמיד ינצח! לכן, קריצת-העין וההומור בד"כ מאד עוזרים.
ואז: "ויהי אור"!
תודה לך על המסר ועל הכתיבה המופלאה שלך.
הי ורדה,
אשרייך שאת מצליחה לקבל אותו בחיוך וברוגע 🙂
עצם היכולת שלך לזהות אותו זה כבר מדרגה ….
שנזכה ליישם ולהיות בטוב באמת למרות ש… בגלל ש…
ושהטוב – נצח!
תודה על התגובה,
שלך,
איילת
איילת שלום
היה נחמד לקרוא מייל ממך…מזמן לא היה
אכן קשה לחסל את הדבר הערמומי הזה שנמצא אצלינו ופוגש אותנו מדי פעם. מחליש מסית ומדכא
אכן תרגול תמידי של הומור….חיפוש הטוב…וניתוב הgps לדרך חדשה יכול אולי לעזור.
בשורות טובות
יעל
תודה לך יעל,
שמחה לשמוע גם ממך 🙂
רק טוב והרבה!
איילת
כרגיל היטבת לתאר את ה"חבר" …. הקושי בהתמודדות עם הנחש הזה הוא לגלות שהוא מתחפש לאמת ולצדק.
זאת מלכודת הדבש שלו- הרי מי לא רוצה להיות שם ? הרי אנו נמשכות לטוב !
אבל בשם האמת והצדק הוא מחבל בנו ומחליש אותנו כ"כ
הושיע ימינך וענני..
הי רוזי יקרה,
שנזכה לחברים טובים, שמעודדים, מצמיחים ועוזרי םלנו לראות את הטוב
ונתרחק ממלכודות האמת והצדק…
אמן!
תודה לך,
איילת