יש רגעים בחיים,
שהכל מתחבר בהם,
האמת היא שהכל תמיד מחובר,
אבל לא תמיד אנחנו זוכות להרגיש.
בימים אלה, שוב צפים דמעות עתיקות,
ממעמקי התת מודע שעוברים בין הדורות…
אז, בכינו סתם. התלוננו לחינם.
והיום?
האם למדנו לבכות נכון?
האם למדנו להסתכל בעין טובה
על הארץ הטובה שקיבלנו?
האם למדנו לראות טוב?
אחד בשני ובעצמנו?
האם ליבנו מלא הודיה
על החסדים העצומים
שסובבים אותנו?
הלוואי.
הלוואי ואלה ימי החורבן האחרונים.
הלוואי ויתהפכו דמעות הצער
לדמעות של ריפוי,
לדמעות של התרגשות והודיה.
הלוואי ונזכה להצטער
רק על מה ששייך להצטער
ועל היתר – לוותר…
הלוואי
ונצליח פשוט להתחבר
אל הכאב, אל האהבה
אל עצמנו, אל הבריאה
ונרגיש אז מתוכנו
שהכל אחד. וכולנו אחד.
מצרפת פה שיר שלי באהבה,
ומברכת בצום קל,
מחכה בציפיה
שהיום הזה יתהפך ליום חג ושמחה,
ואוכל אז לשיר בקול
"הפכת מספדי למחול לי"
לנו, לכולנו.
❤️
שלך. שלי. אחד הוא
אהובה,
הדמעות שאת בוכה
מחברות אותך אליי,
למעיין העולם.
הכבדות שאת חווה
מחברת אותך לכאב השכינה.
העצבות שאת חווה
מקשרת אותך לחורבן הבית.
שלך. שלי. אחד הוא.
אל תחששי
מכל מה שעולה בך.
מחוסר האונים מול כל הכאוס,
מהבלבול, מהתסכול,
מתחושת הריקנות.
מתוך השברים וההרס
עוד נצמח יחד.
מתוך האבל עוד נקום ונחגוג.
מתוך החסר עוד נתמלא.
ועוד נראה,
ימים יפים מאלה.
עוד נראה,
את הקודש בתפארתו.
עוד תראי עצמך
מחוללת אהבה,
מחוללת שלום.
ולא רחוק היום,
שתשמעי בך קול קורא
לקום מהעפר
אל אור חדש ממש.
***
אמן שנזכה.
♥
איילת אסטרייכר,
דרך הטוב
מאמנת רוחנית
מלווה תהליכי עומק
לחיבור לגוף וללב באהבה ❤️
054-4442771