בלוג

הגשמה זה לא אגואיסטי!

הגשמה_nהגשמה זה לא אגואיסטי
רחוק מזה
זה ביטוי במציאות של רצון הנשמה
זה להביא את האור שלך לעולם לטובת כולם
זה להפסיק לשמור את המתנות שקיבלת רק לעצמך
זה לחיות בקרבת אלוקים והכרת הטוב
זה לבער את הפחד והספק ולהיות בעשיה ברוכה
זה לעוף הכי גבוה אבל בענווה


אבל איך?
איך כשהפחד משתק?


והבנתי
שרק מי שעבר באימת הגשר הצר
יוכל להושיט יד למי שמחכה בצד השני של הנהר


אז הנה אני מושיטה
ומעיזה להזמין את הנשמות היקרות
שמבקשות להגשים עוד ועוד מהאור שבהן,
לחבור אליי לבוקר קסום
ב 16.3.17 במכון מגיד בתל אביב
http://derechhatov.ravpage.co.il/fear_to_hagshama

כי הגיע הזמן
לעבור **מפחד להגשמה**
"פתח פיך ואמלאהו" רק תבקשי אומר לך בורא עולם
כדי שנוכל יחד לעשות פה פלאים

תן לי עוד יום

לפני שהעיניים נעצמות.לפני שנה, ב 2 לדצמבר 2015 המילים האלה עברו לי בראש רגע לפני השינה, בעיניים עצומות, בסוג של וידוי אישי על היום שהיה, ורצון כנה לעשות טוב יותר ביום הבא.
קמתי ולקחתי מיד את הנייד, כתבתי את המילים ושלחתי לעצמי תזכורת, הרגשתי צורך לקרוא בהם כל ערב לפני השינה… לא תמיד התמדתי אבל הם היו שם עבורי, כשביקשתי, והזכירו לי את הכוונה האמיתית שלי , גם אם היו רגעים שפספסתי.

עד היום הרגשתי שזה אישי מדי. חשוף מדי בשביל לשתף.
אתמול בלילה צילמתי סרטון בלייב על הנושא של הפחד מדחיה
(במסגרת 100 ימים של טוב)

כנראה שהתובנות שעברו דרכי אתמול הצליחו לשחרר אותו עוד קצת,
והרגשתי צורך לשתף את המילים האלה לטובת הכלל.
כי ה"למה" שלי גדול יותר מהפחדים שלי

מצרפת כאן את המילים כלשונם ללא עריכה.

תן לי בבקשה עוד יום.
עכשיו אני עייפה וזקוקה למנוחה אבל אני מבטיחה. אם תתן לי עוד יום אעשה בו טוב. אדבר טוב. אשפיע טוב.
אז תן לי עוד יום. עוד יומיים. עוד חודש. עוד חודשיים. עוד שנה. תן לי עוד שנתיים. שלוש ארבע. עשור. או שניים. עוד 20 עשורים.
תן לי חיים.
עכשיו העיניים נעצמות, ואני מודה שהיו לי היום כמה וכמה נפילות. חטאתי. צעקתי. הזקתי.
נפלתי לגאוה לשתלטנות לחוסר אמונה פגעתי בגופי, במשפחתי, ולא הייתי מספיק אוהבת חמה וקשובה לאנשים הכי קרובים לי.
למרות זאת תן לי חיים. תן לי עוד יום. עוד שנה. עד 120.
אני לא מושלמת ולא מלאך. אבל אני רוצה. כל כך רוצה להיות קרובה, מדויקת, מאירה, טובה,.
כל כך רוצה להיות בשליחותך.
אז תן לי עוד יום, אני מבטיחה להשתדל… .
תן לי עוד יום ויחד איתו תן לי את היכולת לעשות בו כמיטב יכולתי. להמשיך עוד יום את שליחותי. תודה.

תודה שקראת… שנזכה להמשיך לעשות טוב, כל יום מחדש.

לחנות המוצרים | דרך הטוב בפייסבוק | ליווי אישי | הזמנת סדנאות

100 ימים של טוב בוידאו, ולוג יומי של חיפוש הטוב ותובנות מהיום שהיה

המתנה שלי

מתנה שחרור רגשילפני כ 7 שנים, קיבלתי מתנה.
מתנה ש"פתחתי" אותה רק אחרי כמה חודשים,
כשהיית במקום רגשי נמוך ואמרתי לעצמי,
"נו, בוא נראה מה יש לי פה."
רק אחרי שהתנסתי בה בעצמי הבנתי כמה היא משמעותית.
תחושת השחרור שהרגשתי
דמעות היאוש שהתחלפו בדמעות של שמחה
היו לי האות שאני חייבת לעשות איתה משהו…

המתנה שלי הגיעה כבר עם שם, ותהליך ברור,
אבל ככל שנתתי בה יותר אמון
ככה היא התפתחה, וגדלה, והשתכללה.
היום המתנה הזו היא החברה הכי טובה שלי
היא מגיעה אלי בעיקר כשאני עצובה
כשאני נופלת למסכנות
כשאני כועסת ומרגישה שיצאתי מאיזון
אז, היא מופיעה בחיי
ואומרת לי
"נסי אותי."
ואני מנסה
והיא תמיד מחזירה לי אהבה
גם אם עברו ימים רבים בהם לא הייתי איתה בקשר
היא לא שומרת טינה
נדמה לי שהיא אפילו שמחה
כשאני מצליחה להסתדר בלעדיה
אבל כשאני אפילו קצת מצוברחת,
היא מיד מגיעה
ובתוך כמה דקות מחזירה לי את עצמי הטובה
מחזירה לי את זכות הבחירה
מחזירה לי את האמונה בטוב.

וכבר כשקיבלתי את המתנה הזו,
ידעתי שאני אמורה לחלוק בה,
לא להשאיר אותה לעצמי
ובאמת ניסיתי.
אבל לא תמיד זה היה קל
כל פעם שניסיתי לתת את המתנה הזו,
ניתקלתי במניעות
הרגשתי שאני לא יודעת בדיוק
איך להסביר לסביבה שלי מה יש בה?
מה כל כך מיוחד בה?
למען האמת, גם אני לא הבנתי את הערך שלה
עד שניסיתי אותה על עצמי…שוב ושוב.

לימדו אותי שעם כל הכבוד למתנה הגדולה שהיא
גם אותה צריך לשווק…
אז צילמתי ראיון שלי על השיטה
ערכתי סרטון קצר עם קריינות שניסה להמחיש את הדברים
עשיתי וובינרים לרוב
שיתפתי בתהליכים מרגשים של מתאמנות שלי ובוגרות הקורסים

וניסיתי לעטוף אותה בכל מיני אריזות
באריזה של קורס ערב חד פעמי
באריזה מפוארת של קורס בן 3 ימים
בקורס אינטרנטי של 3 פגישות
ואז של 5 ,
ושוב חזרתי לארוז אותה יחד עם המון אהבה
בסדנא חד פעמית של 4 שעות…

לקח לי זמן לדייק
שהמתנה הזו הכי רלוונטית לנשים רגישות
רגישות מאוד
וכשהבנתי… אז זה התחיל לנוע יותר בקלות
הן הגיעו
סקרניות ונרגשות
חוששות אך מלאות תקוות

ועכשיו מה?
איפה היום המתנה שלי?
היום היא מסכימה להתקרב למי שמבקש להתאהב בה
למי שמבקשת חברת אמת שתהיה שם בשבילה
לאזן אותה בזמן אמת
לדייק אותה בזמן סערה
להחזיר לה את זכות הבחירה
להפוך את המבט לטובה

היא הגיעה אלי בשם "הפירמידה ההפוכה"
אני נתתי לה שם שני, "ריפוי בדרך הטוב"…
להרגיש. לשחרר. לאהוב.

אם יש לך מקום בלב למתנה שלי,
ותרצי להפוך אותך למתנה עבורך,
בדקי את הפרטים על הסדנא המוקלטת  "ריפוי בדרך הטוב" או על סדנא פרונטלית שמתקיימת ברחבי הארץ. לפרטים על הסדנא הקרובה או גיבוש קבוצה בביתך צרי איתי קשר 054-4442771
* למעוניינות ישנו גם קור הכשרה למטפלות ומאמנות לשימוש בשיטה ככלי טיפולי

מוזמנת באהבה
ואם יש לך שאלות – אני כאן ואענה בשמחה

במערכת יחסים

"מה שלומך איילת יקרה?"
אני שואלת ועונה
פגישה עם עצמי זה תמיד נעים כל כך
שמה לי מוסיקה נעימה ברקע
מחממת מרק שחברה טובה הכינה לי,
ומתרגשת לקראת עצמי…

מה שלומך איילת יקרה?

באופן מפתיע למדי שלומי טוב

למה מפתיע?

כי יש לי הרבה סיבות "לגיטימיות"
להרגיש מוטרדת
מודאגת
מתוחה

אבל
אני בוחרת לראות את הטוב
וממש מרגישה איך הוא מחזיר לי אהבה

זו מערכת יחסים כזאת
כשאני מסכימה לראות אותו
אז הוא פוגש אותי
וזה ריקוד כזה
וכשאני לא מתייחסת אליו
מתעלמת ממנו
רואה אותו כמובן מאליו
ועסוקה כל היום בלתת עליו ביקורת
במקום להבין שהוא מנסה לעזור לי,
אז הוא נעלם מעיני
מתרחק עוד יותר…
עד שנדמה לי שהוא בכלל לא כאן

ופתאום אני מבינה את זה
וחיה את זה על בשרי
שלא משנה מה קורה, הוא פה איתי
והכל יכול להיות הרבה יותר נעים לי וטוב לי,
כשאני מחוברת אליו…

אני משקיעה בטוב כמו שמשקיעים בחבר טוב
בבן זוג
בתחביב אהוב
ככה אני משקיעה בטוב
אני אוהבת אותו ומראה לו אהבה מעצם זה שאני מנכיחה אותו
שאני נותנת לו מקום אמיתי בחיי
אההההההההההההההה
ת ו ד ה

כמה אהבה וטוב יש בחיי!

ובחייך?
בוודאי

מתקשה למצוא?
1. תאמיני שהוא קיים
2. חפשי אותי
3. וכשתמצאי אותו, תגידי תודה

מה קורה בסדנא בעצם? מחשיכה לאורה

אני באה עד אליך
עם מזוודה עמוסה,
מלאה בדפים, קלפים, גלויות
עם מחשב נייד על הכתף
וחיוך גדול על הפנים,
ולפני שכל האורחות שלך מגיעות
אני מתמקמת
מחברת את המצגת
פורסת את הקלפים
מתבוננת במרחב
ונושמת
רגע לפני שהכל מתחיל
מתפללת לבורא עולם שאהיה שליחה טובה
שישים בפי את המילים הנכונות

לאט לאט, הקהל מתקבץ
את נותנת לי את רשות הדיבור
ואני מתחילה
בדרך כלל עם תרגיל ששובר את הקרח
צחוק תמיד משחרר, גם אותי.

מתנדבות מהקהל מגיעות בזו אחר זו בשמחה
לשלוף קלף מסר
ועוד אחד
פעמוני דרך מלווים אותנו
והופכים את תהליך הלמידה לחווייתי ומסקרן,
כל פעם אני נפעמת מרמת הדיוק של המסר
בכמה הוא נוגע במי שבחרה בו
והיא משתפת בכנות, בחיבור שלה למסר.

בחלק השני אני כבר מרגישה שאני אוהבת אתכן
שאתן כמו משפחה
שאני בבית
ואני מרשה לעצמי לשתף בסיפור האישי שלי
כל פעם קצת אחרת
מרגישה את הקהל מתכווץ איתי ונושם לרווחה
מתרגש ופוגש בעצמו חלקים דומים
אני צומחת מהסיפור שלי אתכן
ואנחנו בשלות לנוע קדימה

החלק האחרון של הסדנא מעיר אתכן לאמונה חדשה
מעורר בכן התרגשות וכנות
כל אחת שותפה בתהליך של ריפוי,
שחרור כאב ודיוק הרצון
אנחנו מתרגלות יחד כלי נפלא לשחרור רגשי
אותו זכיתי לקבל במתנה מבורא עולם,
האנרגיה מתנקה ומתחדשת יחד
כשאנחנו עומדות לקריאה עוצמתית של בריאת מציאות
גם הספקניות שבחבורה לא נשארות אדישות

רגע לפני סיום אני אוספת את עצמי ביחד אתכן
למעגל אנרגיה קסום
במילה. במבט. בתודה,
אנחנו מסכמות שעתיים של מעל הזמן,
בתפילה להיות בטוב.
****
אז איפה זה קורה? במקום שיש רצון.
אתן מזמינות? אני באה.

רכזת תרבות / רכזת ש"ל / מנהלת / חברת ועד ערבי נשים ביישובך?

מוזמנת לדבר איתי באהבה

054-4442771

מחשיכה לאורה

תכל'ס? אני מתה מפחד

כבר 18 שנים שאני עושה עבודת מודעות אינטנסיבית, לומדת ומלמדת, מתבוננת וחוקרת, וכששוב תוקפים אותי פחדים שכבר חשבתי שסיימתי איתם, זה מפתיע ומאתגר…

ב 5 שנים האחרונות האצתי את הקצב,
רצתי קדימה עם "דרך הטוב" ולא עצרתי באדום,
גם כשהרגשתי חולה ועייפה. אבל עכשיו?
עכשיו אני בשקט שלי מכוונת את האנרגיה שלי פנימה
אבל הם קופצים להם, הפחדים.
מה אם לא תרצי יותר? (לעשות / ליזום / להנחות / ליצור)
מה אם תרצי שוב? (לעשות את כל אלה ולחוות דחיה / כשלון)
מה אם יהיה לי נוח מדי בשקט שלי ואשאר במקום?

בתקופה האחרונה אני מרגישה שאני בתקופת מעבר
ממאמץ יתר
לדיוק
מהנוחות של לשבת בצד, לצורך בלתי נשלט לחזור למשחק,
ולמרות שיש בי קול שרוצה לברוח לאיזה אי רחוק ושקט
יש בי קול אחר שרוצה לצרוח – יש לי מה לתת ! בואו תראו…

ולמקהלה שבי מצטרפות חבורת קולות רקע –
שמבלבלים את דעתי ומושכים לכל הכיוונים

ואני מחבקת את עצמי
עם כל קולות המקהלה שבי
ונושמת

אוספת אנרגיה מפוזרת בחזרה לצנצנת האהבה שבי
ומעיזה לומר

אני פוחדת, אבל יש לי מה לתת לעולם.

ובעוד כמה נשימות,
גם אשתף במה ולמי.

דיאלוג עם הנשמה

דיאלוג עם הנשמה
דיאלוג עם הנשמה

כבר כמה ימים שאני מסתבובת בראש מסובב

האנגובר שכזה, מלווה בחולשה גדולה, אף גדוש וגרון מציק.

למרות המצב הפיזי הלא מדהים שלי, הרגשתי שאני לא רוצה לבטל

את הסדנא האינטרנטית שחיכתה לי אמש,

ואשר חיכו לה המשתתפות בקוצר רוח.

(סדנא של שומרי הטוב לאור חודשי השנה)

לא רציתי לאכזב אותן, ולכן החלטתי לא לבטל ויהי מה.

למזלי,

הסדנא עסקה בעבודה הרוחנית של חודש חשוון

וכללה עבודה עם נשימות מרפאות,

חיבור לנשמה, ודיאלוג איתה.

הרגשתי איך בחסדי ה', הריפוי שלי מתרחש,

מרגע לרגע,

בזמן שהמשתתפות תרגלו את משימת הדיאלוג עם הנשמה,

החלטתי גם אני לפנות אליה ולשאול, למה אני חולה,

ומה בי זקוק ריפוי, ומה עליי להבין ואיך…

זה היה מרתק, כל כך מרתק

שהחלטתי לשתף פה ציטוט מתוך נשמתי הטובה,

למען אזכור ואפנים, בע"ה…

" את נמצאת באור, עד שהתרגלת אליו,
יש טוב שכבר מובן מאליו עבורך,
עליך להבין בהעמקה חדשה, את הכרת הטוב
מתוך כך לבקש עוד, ולא מתוך תחושת חוסר,
מסכנות או כעס על בורא עולם.

החליטי לחיות מתוך הודיה. בלי אבל.
החליטי לראות את הטוב בחייך, בבנותייך, בביתך…
בלי אבל…
חגגי את האוצרות שלך והיי נדיבה לחלק מהן.
שמחי ביש.
את עשירה לאין שיעור. "

חתמה ולא הוסיפה,

ואני נשארתי פעורת פה,

עם לב פתוח ורצון כנה

להחליט לחיות בהודיה,

פשוט לבחור לשמוח.

הבוקר קמתי עם אנרגיה חדשה לגמרי

ההאנגאובר שליווה אותי נעלם,

ותהיתי לי, אם זו תוצאה של שמני מרפא שצרכתי יום קודם,

או אולי, בהשפעת הבנה חדשה, והקשבה לנשמה.

כך או כך

תודה !

נ.ב
מסרים מתוך הנשמה מחכים לנו, מאירים לנו,
כשקשה לי להקשיב לקול הנשמה
אני נעזרת בקלפי "פעמוני דרך"
המאירים לי את אורה בקולה.
מוזמנת לפתוח קלף מסר – מכאן
להזמנת ערכת "פעמוני דרך" – לחצי כאן

62982b50c19b415bf58b53aad81dcd93_305X228

טקסט חזק לשעת אמת

לפני כמה וכמה וכמה שנים,
הרגשתי כמו עלה נידף ברוח,
גמגמתי לפני כל שיחת טלפון עסקית,
מה שקצת הקשה עליי מאוד
כי הייתי בעלת עסק עצמאי
בתחום מאוד לא נשי
(הפקות סרטי תדמית)
ומעבר לעבודה הנוחה מאחורי הקלעים
מול מחשב העריכה,
הייתי צריכה לדבר עם לקוחות
פנים מול פנים ובטלפון,
לנהל מו"מ לעיתים קרובות,
ולעמוד מול ביקורת על העבודה שלי
באופן יום יומי, כי זה חלק מהעבודה…

אז מעבר לנשימות עמוקות,
והכנה עניינית לקראת כל מפגש טלפוני / פיזי,
שעלול לערער אותי,
מה שעזר לי מאוד זה טקסט שכתבתי לעצמי,
שאימצתי בחום
קראתי בו כל בוקר,
וכמה פעמים לפני שיחות מטרידות /
"מאיימות" במיוחד,
וגם אחריהן…

עד ש… בסוף…
הרגשתי שזה נכנס.
שזה בפנים.
שאני מאמינה למה שאני אומרת.
הערב בחיפוש אחר מסמך מסויים במחשב,
בתיקייה שנקראת אימון עצמי
ובה תיעדתי תהליכי אימון שעשיתי עם עצמי בעשור האחרון,
מצאתי מסמך שנקרא "אני שווה"
אז הנה הוא כאן לפניך,
מקווה שיהיה לעזר למי שזקוק/ה לחיזוק כאן ועכשיו
מותר לאמץ בחום – מצרפת את הנוסח המקורי ללא עריכה…

"אני שווה,
אני בעלת ערך ללא תנאי,
אני בת מלך, אני ראויה.
לא משנה אם מיליון איש
יאמרו לי את ההפך.
אני שווה.
אני עומדת מולם רגועה,
מחייכת, חומלת, נותנת להם מקום
ובכל זאת
המהות שלי לא משתנה!!!
היא שמורה, היא מוגנת,
היא נצחית, לא זזה!
קו ישר ביני ובין ה'.
קו ישר שלא נשבר, אינסופי.
שום יצר הרע, לא יכול לשבור אותי.
אני שווה!
כל הפחדים והדמיונות
הם טבעיים אבל מיותרים,
מבוססים על טעות.
בסך הכל טעות!
לכן אני יכולה להסתכל ל"נמר" בעיניים,
לשמוע את הקולות "הדוחים" כביכול,
ולהמשיך לחייך,
כי אני רואה את הטוב,
רואה את ה' עומד לצידי איתן.
זוכרת מי אני.
אני איילת ואני שווה, אני בת מלך.
המבנה שלי איתן,
המהות שלי שהיא כולה טוב,
לא משתנה.
ה' איתי ויש לי ערך לקיומי ללא תנאי.
אני שווה!"

מקווה שיהיה לך מועיל… תזכרי שאת שווה!
לא משנה מה היה או יהיה,
חודש טוב ומבורך
באהבה,
איילת

סליחה.

סליחה. מעצמי. דרך הטובסליחה
מילה כל כך טעונה, נושאת סתירות,
סוחבת על גבה דעות קדומות וחששות,
מצד אחד מועקה מצד שני קלילות
מצד אחד שחרור,
מצד שני חסימה וקושי.
למה בכלל חשובה הסליחה הזו?

לסליחה 3 זוויות.

היכולת לבקש סליחה מאחר,

היכולות לסלוח לאחר,

והיכולת לבקש ולסלוח לעצמי.

זו אולי המשימה הגדולה מכולן.

כשאנו באות לבקש סליחה – חשוב לזכור שלא חייבים להתלוות לכך רגשות אשם.
לקחת אחריות ולהרגיש רע עם עצמי אלו שני דברים שונים.
אשמה זה משמין… חבל על ההכבדה הזו על הגוף ועל הנפש.
אף אחד לא מושלם, ואין אדם שלא טועה, אפשר לבקש סליחה ולהשאר בחיים… מנסיון
היחיד שנפגע מזה זה רק האגו,
ובלעדיו אנחנו פשוט שתי נשמות שמבקשות אהבה וחיבור. שמשתדלות לעשות כמיטב יכלתן.
אז לגשת ולבקש סליחה בלי להצטדק, בלי להאשים, בלי לבקר בלי להוסיף "אבל גם אתה פגעת…" פשוט. סליחה. טעיתי.

כשאנו מתבקשות לסלוח – כשאני מבינה שמה שקורה לא במקרה, ושיש טוב תמיד גם באדם שעומד מולי ופגע בי, אז אני יכולה למצוא בתוכי מקום לסלוח. הסליחה מאפשרת לנו להרגיש גשם של אהבה , לנקות שאריות של רעלים ומתחים, ולהתחיל דף חדש.

ומה לגבי סליחה מעצמי?

לסלוח לעצמי זו מעלה חשובה מאוד
בדיוק כמו שכל התורה על רגל אחת היא "ואהבת לרעך כמוך"
בתפיסה שלי – הכלל זהה גם לגבי "וסלחת לרעך כמוך"
רק כשאדע לסלוח לעצמי על הטעויות שלי
על המשגים שלי
על החוסר מושלמות שלי
רק אז אוכל לסלוח לאחר.

כדאי וחשוב לתרגל סליחה עצמית כל יום מחדש,
וגם לפחות פעם בשנה, לכתוב מכתב סליחה, לעצמך. באהבה.

מצרפת כאן שיר מתוק,

של טל אשרוב מ "פינוקים לנשמה"

יום הסליחות מתקרב,
ואין זמן חוץ מ- עכשיו.
עכשיו תסלחי לך, תנקי את הלב.
אפשר גם דרך מכתב.

זה מכתב של סליחה לעצמך,
על כל מה שבדרך טעית.
כל מה שהיה, היה בלתי נמנע
והכל- מתנה ענקית.

סליחה שלא הקשבת לך,
סליחה שהלכת לאיבוד,
כולם הולכים לשם לפעמים,
זה בסך הכל די חמוד.

סליחה שהחזקת אותך אשמה
בבית דין דמיוני- היום הוא ננעל
קיבלת חנינה לתמיד, נשמה,
את חפה מעוון, מעכשיו עד בכלל.

סליחה על כל מה שאמרת בטעות,
סליחה על מה ששתקת לפעמים-
סליחה על היסוס, על חיפוש, התלבטות,
הלב הוא כל כך תמים.

על כל מה שזוכרת בהמון מבוכה,
על כל מה שהודחק והושכח-
תכתבי לך מכתב מתוק של סליחה
את יודעת- הכל כבר נסלח.


בהזדמנות זו

מבקשת ממך הקוראת שורות אלה

סליחה

אם בלא משים

פגעתי, פספסתי, חטאתי, טעיתי,

ואם תרצי לעדכן אותי באופן אישי על כך

אוכל אז גם אבקש סליחה באופן אישי מכל הלב

שנזכה להיות ראויים לסליחה

ולהכנס ליום הכיפורים בשמחה

גמר חתימה טובה

באהבה,

איילת השחר

 

שלום כתה א'

ילקוט גדול שיש בו כמעט הכל
שקית של דגנים ושקים של אהבה
עוד תמונה אחת לפני שאני שולחת
את האפרוחות שלי מהקן…
משתדלת לתת לדמעות לצאת בלי דרמה,
את ההתרגשות אי אפשר להסתיר.

"כשתחזרי מהגן אני אתן לך הפתעה"
אני לוחשת לקטנה שלי,
וצחוק מתגלגל מזכיר לי שטעיתי
"אמא!, מבית הספר"…

שנה חדשה מתחילה מהקטנה לאמצעית ולגדולה
לכולן התחלות חדשות ומרגשות
נדמה שנאמר כבר הכל על היום הזה
א' בספטמבר… וכל התפילות כבר כלולות במילות הקוד –

שלום כתה א'

שתלכי בשלום לכתה א' ותחזרי בשלום לא'

לאמא, ואבא שמחכים לך בעיניים נוצצות

שנזכה שבשנה הזאת, נרגיש את השלום –
בכתה, בבית, בעולם, ובעיקר בתוכנו פנימה.
לחיי התחלות טובות ומתוקות!

מצ"ב כאן קישור למאמר שכתבתי על קשיי הפרידה מההורים במסגרת חדשה –

אמא אל תלכי – לחצי כאן לקריאה