ביום ראשון האחרון, הדר בוכריס ז"ל נרצחה, ממש 2 דקות מהבית שלי. לא הכרתי אותה לפני כן.
קוראת את המילים המרגשות ומעוררות ההשראה, שהשאירה לנו כצוואה על קיר חדרה ומתרגשת מהנשמה המתוקה הזו שנקטפה. (העתקתי לך אותן לכאן בהמשך המייל). כמה תום, אהבה וחיים משתקפים מתוכם.
לצערי הבית שלי, גוש עציון, עולה יותר מדי לכותרות לאחרונה. וזה כמובן לא רק כאן, בכל מקום. בארץ. ובעולם. החדשות לא מחדשות. חוזרות על עצמן, ומחדירות פחד ויאוש סביב.
וזה הופך את הבחירה בטוב והאמונה בטוב, ליותר מאתגרת, לפעמים ממש לא מובנת, ואולי לחלק מאיתנו ממש לא אפשרית.
כמה שעות אחר כך, באותו יום ראשון, יצאתי להופעה של גלי עטרי, כאן בגוש עציון. וחשבתי על השיר שלה "תעשי רק מה שאת אוהבת" ואיך זה מסתדר עם אחריות לסביבה, למשפחה, לעם…
ובהמשך למחשבה הזו, אני מקבלת פניות כנות, נרגשות, אמיצות, של מי שחוות את הפער הזה, בין הרצון ל"השתבלל" לעשות לביתי, להתעסק בטוב שלי ובמה שאני אוהבת, מול הימים הכואבים העוברים על חברינו במעגלים קרובים ורחוקים.
ואז אשמה, ומתח, ועוד חברים מצטרפים לחבורה. וכל מה שקורה, לא מעלים את ההתמודדויות הפרטיות שכל אחת מאיתנו חווה ביום יום, בבית, בעבודה, בזוגיות, בחינוך…
אז מה עושים עם כל זה? בואי, תנשמי איתי עמוק עכשיו.
מוכנה? לנשום עמוק.
שלפתי לך קלף מסר כאן מתוך ערכת "פעמוני דרך", קראי אותו בקול.
"איני זקוקה עוד לפחד, מסכימה לבטוח. מסכימה לשחרר, מסכימה לאפשר לבורא עולם להתחבר אליי…"
זכרי – העיסוק בטוב, במה שמשמח אותך, במה שאת אוהבת, הוא לא אגואסיטי. ולא מביע אדישות. ולא חסר רגישות. ולא אסור. גם בימים כאלה. דווקא בימים כאלה.
כשאת בטוב – את משפיעה טוב.
כשאת במקום אחר – בדאגה, בפחד, בכעס – הלב מתכווץ. וממשיך לשדר את התדר הזה הלאה לסביבה שלך.
אז נשמי עמוק. נשמי אהבה. הרשי לה להכניס בך אור. תקווה. אמונה.
וכן, תעשי מה שאת אוהבת – אין כאן סתירה. להפך. כי מתוך האהבה הזו, והמלאות הזו, והטוב שתתחברי אליו, תוכלי להעניק ולסייע ולתת ממתנותייך לסביבה שלך. תוכלי להיות עוגן של שפיות שיתן חמצן לנשימה ולנשמה.
וכמו שאמרתי גם בעבר, בימים קשים בהם הטוב נסתר, חשוב יותר מתמיד, להוסיף טוב.
אוהבת ללא מטרה. פשוט אוהבת. כתבה הדר בוכריס ז"ל
"אני אוהבת את החיים. את הכל פשוט אוהבת.
אוהבת את הטבע, אוהבת לצחוק, אוהבת לרקוד.
אוהבת את מה שאין וגם את מה שיש. מבינה שהכל לטובה.
מזמנת לחיי את מה שאני צריכה ומברכת על מה שהוא למעלה נותן.
מאמינה שיש קארמה טובה. אני אוהבת אנשים ומעדיפה את הטובים שביניהם.
לדעת שהכל עובד. שהכל לא במקרה כך קרה.
זאת תמיד לעצמי מזכירה. זו החלטה.
לנשום עמוק נו… אז מה 🙂
אוהבת את הלבד, את האלוקים הקטנים שמדבר אלי מתוכי. אוהבת את המחוות הקטנות של היום יום. לנסות לחיות את העכשיו כמה שיותר. מחפשת את רגעי האושר הקטנים. אוהבת את היצירה, את האמנות, את הנשמה שבדברים. מוזיקה, טבע, בגדים.
אוהבת ללא מטרה, פשוט אוהבת.
אוהבת את הים, את הרוח, את קול הגלים. אוהבת את השקיעה ואוהבת את עצמי במראה. זה הגוף שקיבלתי. והוא מתנה.
אוהבת את עצמי נקודה."
"אף הורה מהכתה שלנו עדיין לא התנדב להעביר פעילות בנושא שבוע בריאות" הודעה שקיבלתי מהמורה של שירהלל
ומשם המשכתי לתת כלים לתיקון השמחה, שמירה על הבריאות הנפשית, מתוך הבנה שזה לא nice to have אלא משפיע ממש על הגוף הפיזי.
בסוף הסדנא / שיעור / קורס מזורז הזה, שירהלל הבת היקרה שלי עזרה לי לחלק לילדים את התפילה שלי "להיות בטוב",
הג'ינג'ית המתוקה שלי כעסה היום בסעודה שלישית, וכאות מחאה זרקה על אחותה פסטה שהגיעה לרצפה.
לפעמים
מחשבות תגובות ושיתופים יתקבלו בשמחה גדולה,