כשהדברים מתפרקים. או – מי בכלל רוצה להתעורר? בדרך לעצמי…

כבר שתיים לפנות בוקר

אני יושבת להיפגש עם עצמי… נזכרתי מאוחר אני יודעת,

אבל השקט הזה חיכה לי ועכשיו אני כאן.

בוחרת לא לשפוט את עצמי, עוד מעט יום הדין אמנם,

אבל עכשיו? עכשיו זה זמן רחמים.

עכשיו זה זמן לסלוח.

להתפייס עם עצמי…

להתפייס עם בורא עולם…

להתפייס עם המציאות…

כל פעם אני שוכחת כמה זה לא אפקטיבי לריב איתה

ואז אני בכל זאת עושה את זה 🙂

ועכשיו? רחמים… סליחה… הסכמה…

"עיקר התשובה ישמע בזיונו ידום וישתוק"

כך ציטטתי רק לפני שעות אחדות,

בשיעור הכנה לשנה החדשה שהעברתי

לעילוי נשמת חברתי האהובה הילה…

אוי הילה,

כמה געגוע יש בי, שק הדמעות שלי לא יבש עוד…

נושמת עמוק ומשתדלת ליישם,

את העצה שחלקתי בנדיבות ובנחישות

עיקר התשובה ישמע בזיונו ידום וישתוק…

בזיון זה כל דבר שקורה לי והוא לא בדיוק מה שביקשתי…

יותר קרוב להפך הגמור

מה שנקרא "לא כסדר", בלגן, הפוך…

ומי שרוצה להיות בתשובה

צריך להתעורר ולראות בבזיון הזה הזדמנות

לזכות להפוך את מה שלא כסדר לכסדר…

איך? "ישמע … ידום וישתוק…"

להסכים לשמוע זה להסכים להיות

להסכים להרגיש, כן גם את הכאב,

להסכים שתתעורר בי בושה דקדושה

וגעגועים לטהרה.

להסכים להמליך מעליי את בורא עולם ולהבין שהכל ממנו.

להתבטל אל מול האינסוף ולהסכים להתעורר…

אני נזכרת, איך כל שנה בתקופה הזו,

הכל נפתח לי מחדש, אלול עושה לי כזה בלגן

שאחריו חייב לבוא סדר חדש…

מה שהיה מתאים לי עד היום כבר לא מתאים

(ומתוך כך הצורך להתחדש בפורמט הסדנאות שלי בשנה הקרובה)

מה שלא התאים לי עד היום פתאום כן מתאים

(ומתוך כך חזרתי למפגשים אישיים שפעם ממש נמנעתי מלקיים)

ומה שחשבתי שאני רוצה כל כך

פתאום נפתח לשלל אפשרויות וגוונים…

הכל אפשרי והכל מתחדש… ממש לידה מחדש…

עוד התחדש לי השבוע שעם כל הכבוד ליכולת שלי לעזור לעצמי

להיפגש עם עצמי ולהגיע לתובנות,

לפעמים צריך גם הכוונה מבחוץ…

אז החלטתי השבוע כיאה להכנה ללידה, לבחור לי מיילדת

שתעזור לי להוציא לאוויר העולם את התכנית החדשה שלי בדרך הטוב,

באריזה הראויה, (ועל ההתפתחות של הלידה הזו אמשיך ואעדכן בע"ה בשבוע הבא… )

אפרופו לידה… לפני 7 שנים, הייתי בעת הזו ממש בצירי לידה,

בכ"ז אלול הגיחה לעולם הבת השניה שלי, שיר-הלל.

איזה תאריך מופלא להיוולד בו ?

"רציתי להיות אתכם בראש השנה" היא אמרה לי לפני כמה ימים…

🙂

אז הכל מתערבב…

התחדשות אישית, מקצועית, משפחתית

הכל חי ומתעורר, הכל זז…

יש שיאמרו – מי בכלל רוצה להתעורר? מי רוצה להתחדש?

כמה נוח הרי להישאר במקום… לא לעלות כתה… לא לעלות מדרגה

לא לפגוש במורה חדשה, עם כללים חדשים, ומשימות חדשות…

אבל זו מהותנו כאן, להתחדש ולצמוח

להתעורר ולתקן

להתקרב… ולפתוח את הלב

שנזכה להמתיק את התפוח של חיינו בדבש מתוק

שנה טובה ומתוקה

שלך

איילת

שקט… בדרך לעצמי

לפעמים

כל מה שצריך כדי לגלות את התשובה

זה שקט.

חצות ורבע, ברחתי מעצמי מספיק זמן

בשביל לזהות תשובה כשאני שומעת אותה.

אני כותבת את המשפט וקוראת אותו שוב ומחייכת.

לפעמים

כל מה שצריך כדי לגלות את התשובה

זה שקט.

מודעות מסתבר, זה מצב מאוד "טריקי",

כל כך התרגלתי להרגיש שאני יודעת ומבינה

עד שזמנים של חוסר ודאות הופכים פתאום למעמדי אימה.

פתאום אני לא יודעת.

פתאום אני מתרוקנת מכל האחיזה.

ההתפוררות הזו של "כד היציבות" שלי

מעוררת פחד.

המוח שלי לא מפסיק לקדוח ולברבר

ואילו הפחד מושך אותי למלא כל רגע של שקט

כדי לא לשמוע את מה שהנשמה שלי מנסה לומר לי

אז מה היא אומרת? כי אני דווקא רוצה לשמוע אותה…

~~~

עוד מעט מסתיימת שנה,

וכמו בכל שנה בחודש אלול, עוברים עליי מהפכים רציניים.

תמיד זה מרגיש כל כך דרמטי,

תמיד באלול… וגם לפני וקצת אחרי…

העולם סובב אותי ושום דבר לא מתגמד ליד השאלה הגדולה שלי

הכל פתאום חוזר

וכל השאלות נפתחות שוב

מה הייעוד שלי? מה התכלית?

איך אני עושה את זה? מה הדרך הטובה ביותר לעשות את זה?

~~~

אז עשיתי תיקון חצות פרטי.

החזרתי את התנינים של הפחד לאגם

התיישבתי על כורסא בהיכל הנשמה שלי,

והרשתי לשקט להכנס לחלל התודעה.

כן, לפעמים כל מה שצריך בשביל לקבל תשובה זה שקט.

ורק בתוך השקט הזה

אפשר באמת לשאול, איה?

איפה אני? לאן אני הולכת?

~~~

מסכמת שנה, אחרי שנה של עשיה נפלאה בדרך הטוב,

בה יצאתי למסע מופלא עם תכנית ליווי שנתית להטמעת תודעת הטוב,

עברתי דרך מרתקת בהנחיית הקורסים של שיטת "הפירמידה ההפוכה" לשחרור רגשי,

הרמתי לראשונה כנס וירטואלי ליצירתיות ואחריו הנחתי סדנת דרך האמן,

פתחתי במיזם התנדבותי חודשי של מפגשים בדרך הטוב במתנ"ס גוש עציון,

והמשכתי באהבה את מעגל תודה ביער המסורתי,

התארחתי בסדנאות והרצאות בכנסים באופן וירטואלי וגם לגמרי מציאותי,

ובין לבין הנחתי מפגשים מעצימים עם נשים באופן פרטי…

אז מה הבעיה? ולמה השאלה שוב?

~~~

מסתבר…

שאלול הוא לא סתם שם של חודש עברי

(שמקביל בדרך כלל לספטמבר…)

אלול זו הוויה.

אלול זו התבגרות.

אלול זה מעבר למשהו חדש לגמרי!

אלול זה לפרק את הכל, להקשיב לשקט ולבחור מחדש.

אז מה קורה עם התכנית החדשה שלי בדרך הטוב?

שקט…

היא בהתהוות קדושה. אבל יש תאריך לידה משוער 🙂

ובינתיים

מזמינה אותך ל 4 דקות ו33 שניות של שקט.

שנזכה להיות אמיצות מספיק לפגוש את השקט,

ושנזכה להתחדש בתשובה.

אמן. (המשך יבוא… לפרק הבא בדרך לעצמי…)

הסבר מעניין של נועם פיינהולץ על היצירה הזו ועל שקט בכלל תוכלי לקבל כאן

יקרה, אם הגעת עד לכאן…מאוד אשמח לשמוע איפה פגש אותך הפוסט שלי,

מוזמנת לכתוב לי בתגובות הפייסבוק או בתיבת התגובות המובנית,

ואם עוד לא רכשת לעצמך את מתנת החג שלך את מוזמנת 🙂

חבילת אהבה לאשה אהובה

שלג. סערה. מדהים או נורא? ואיפה הטוב? 5 טיפים מעשיים

הבנות שלי זינקו בבוקר יום חמישי עם עיניים בורקות !

יש !!! שלג !!! אין לימודים 🙂

כשפתחתי את התריסים התאהבתי מיד,

כמה יופי ! פשוט מקסים…

ביום שישי בבוקר התעוררנו לקסם מופלא עוד יותר

עם כמה ס"מ נוספים ומכובדים…

אז, כן זה התחיל די רומנטי

וזה המשיך והפעים גם בבוקר יום שישי

כמה דקות לפני שהדלקתי נרות הסערה שוב התגברה

מוקסמת צילמתי את הפתיתים הקסומים…

ובשבת הסערה רק התגברה ועשרות ס"מ של שלג

המשיכו ונערמו וכיסו את הכל בלבן.

זה עדיין מקסים ומהפנט…

אבל גם לא פשוט.

משפחות רבות נמצאות ממש במצוקה,

מתמודדות בגבורה בלי חשמל, ללא חימום, מזון  או ביגוד הולם.

אז איפה הטוב? ואיזה טוב אנחנו יכולים לעשות גם אם אנחנו בעצמנו מ"מאותגרי הסערה"?

5 טיפים מעשיים שאפשר ליישם בכל מקום !

1. אפשר להודות על מה שיש! כן, גם אם נדמה לנו שמה שיש זה ממש לא מספיק.

להודות על מה שיש עוזר לשמור על אופטימיות ומושך שפע טוב לביתנו!

גם אם החשמל חוזר רק לכמה דקות, תגידו תודה כשהוא חוזר במקום לכעוס "עליו", או על חברת החשמל.

תודו על כל יש קטן. ואל תבטלו את הטוב שקיים בחייכם רק בגלל שקיים גם קושי !

2. שאו תפילה על אלה הנמצאים ברגעים אלה במצב דומה לשלכם או גרוע משלכם. התפללו בעבורם ורק אח"כ התפללו בעבורכם.

אגב, אם שפר מזלכם ויש לכם חשמל, מים חמים, חימום, מזון ובגד יבש, אם הכבישים אצלכם לא חסומים ולא חוויתם נזקים כאלה ואחרים, אדרבה, יש לכם הרבה על מה להודות, ומתוך ההודיה הזו בקשו שגם כל עם ישראל השרוי במצוקה יעבור את הסערה בשלום ויסופקו לו כל צרכיו במהרה.

3. עד כמה שאתם יכולים, עזרו פיזית לשכנים, חברים וכל מי שזקוק לעזרה. אל תחכו שיבקשו מכם, הציעו בנדיבות כל מה שאתם יכולים, כל אחד לפי יכלתו. מזון, סיוע זמני בדיור, תרופות…

4. תרמו צדקה לנפגעי הסערה. כל אחד לפי מה שקרוב לליבו. במוצ"ש נודע לי שבבית כנסת של דוד שלי מירושלים, קרס הגג באמצע התפילה ובדרך נס לא היו נפגעים… אני בטוחה שיש עוד רבים שזקוקים לתרומתכם הטובה, תרומות ניתן לעשות מכל מקום שהוא בלי לצאת מהבית.

5. שמרו על אנרגיה טובה! אל תצרכו דיווחי אסונות והפחדות מבוקר ועד ליל. שמרו על עצמכם ועל המשפחה שלכם. עשו כל שיבכלתם לשמור על מורל גבוה, שמחה ביש, ואמונה בטוב שמחכה לכם, גם אם הדרך מתארכת.

שנזכה לעשות טוב, בכל יום, בימי סערה ובימים חמים ורגועים,

חורף חם ובריא לכולם

שולחת ברכת אהבה וחיבוק, בשורות טובות!

איילת

נ.ב.

כאן בתמונה, מתחת למעיל הגדול של בעלי, לכפפות ולכובע החם שהשאיל לי, זו אני, ברגע אמיץ שבו יצאתי מביתי החם אל הקור המקפיא מרחק שני צעדים, כדי ליצור עם בנותיי "כלת שלג"

הנה התוצאה… את השפתיים אגב, צבענו בלק אדום 😉 וחדי העין יוכלו להבחין בנגה שנשארה לצפות בהתרחשות מהחלון…

מאוד אשמח שתשאירו לי כאן תגובה 🙂

קטנתי מכל החסדים, פוסט יום הולדת אישי

זכיתי והיום אני בת 36

איזה יום שמח לי היום… פתע בא אורח לי היום…

יום הולדתי, כמה מפתיע, תמיד מגיע באותה עונה,

בחורף הקר, כשלא מתחשק להוציא את האף החוצה.

במיוחד לא בהרי יהודה הקפואים…

בכל שנה לקראת התאריך המיוחד, אני מרגישה את הצל של אורח מסויים מעלי.

שנה שעברה כשחגגתי 35 שנה על פני האדמה

זו היתה הפעם הראשונה שהוא לא בא.

דיכאון יום ההולדת.

כתבתי על הנצחון המרגש הזה בפוסט יום הולדת של השנה שעברה כאן.

ועדיין, אני צריכה רק טריגר קטן כדי שהוא יבוא.

היום אני כבר מבינה, שאלו ימים רגישים עבורי

ואני מכבדת את זה, אני חווה את היום הזה כמאוד משמעותי עבורי

אני עסוקה בפגישת עומק עם עצמי, מסתכלת במראה… ואני רוצה לראות את הטוב !

עושה כמיטב יכלתי לבחור בטוב

ואין השתדלות גדולה יותר מאשר פשוט להודות ולכתוב הכרת הטוב.

אין ספק שזכיתי ויש לי כל כך הרבה על מה להודות

הרבה יותר מ36 תודות

קטנתי מכל החסדים ומכל האמת… באמת

 

לכבוד יום הולדתי הזה, פעמיים ח"י, אני מונה כאן 36 תודות מתוך אינסוף…

אפשר לכתוב הרבה דברים על תודה והודיה, אבל אני רוצה לשים פוקוס על 4 יתרונות גדולים:

א. תודה פותחת שערי שמים ומושכת עוד הרבה שפע לחיים.

ב. תודה משנה הוויה ברגע, מעצבות לשמחה, מכעס לרוגע, מאין ליש…

ג. תודה מחברת ! מאחדת ! מקרבת ! בין אנשים ותרבויות וניגודים לכאורה.

ד. אמירת תודה בעיניי היא תעודת הביטוח הטובה ביותר והזולה ביותר.

כי לומר תודה לקב"ה זה לומר – ריבונו של עולם את זה אני מעריכה, אל תקח לי את זה…

ועכשיו הולכת ליישם, ותודה מראש למי שישאר לקרוא ולהגיב 🙂

 36 תודות… לכבוד 36 שנות חיים

  1. תודה על ההשגחה הפרטית המלווה אותי יום יום
  2. תודה על אלי בעלי המקסים שזכיתי בו. תומך, עוזר, מבין, שותף, מצמיח, מדייק…
  3. תודה על הבריאות שלי
  4. תודה על ההורים המדהימים שזכיתי להם. אין מילים שיוכלו לתאר את גודלם וערכם, וכמה תודות אני חייבת להם, שיזכו לחיים ארוכים ובריאים והרבה נחת.
  5. תודה על שיטת הפירמידה ההפוכה שקיבלתי במתנה וזכיתי לפתח ולראות דרכה ניסים גלויים ממש
  6. תודה על ספרים וסרטים מעוררי השראה
  7. תודה על הזכות להשפיע טוב בכל יום מחדש על מאות אנשים שאני אפילו לא מכירה
  8. תודה על יכולת הכתיבה / העיצוב / היצירתיות שבי
  9. תודה על ההבנה שלא חשוב מה ההספק, ומה המטרות שהגשמתי, חשוב יותר איך הייתי בדרך אליהן
  10. תודה על מורי הדרך המופלאים שלי, ביירון קייטי, ג'וליה קמרון, אורנה סלע (שלמדתי אצלה חשיבה הכרתית), רבי נחמן מברסלב, דוד בן יוסף ועל עוד רבים וטובים… ועל אלה שעוד יגיעו בעתיד
  11. תודה על "הכשלונות" בחיי הם עזרו לי להבין את השיעורים הכי גדולים בחיים שלי
  12. תודה שזכיתי להביא לעולם 3 בנות מדהימות, יפות מבפנים ומבחוץ, בריאות, כשרוניות, מתוקות, מלאות חן ואהבה
  13. תודה על הסדנאות שאני עושה בתשלום, תודה על מסלול המראה לדרך הטוב, ועל שומרי הטוב, ועל קורס הפירמידה ההפוכה, ותודה על אלה שאני עושה ללא תמורה ועל הזכות "להעביר את זה הלאה", תודה על ערב ניסים והודיה ועל מעגל תודה ביער…
  14. תודה שזכיתי לפתוח את הקבוצה להכרת הטוב יום יום, תודה על האנרגיה הטובה בקבוצה, תודה על התודות שמשפיעות טוב, תודה על החיבורים והאחדות תודה על התזכורות הטובות בכל יום
  15. תודה על החברות היקרות האהובות שלי. תודה שלמרות שאנחנו לא נפגשות לעיתים קרובות אנחנו מצליחות לשמור על קשר עמוק, פתוח, מבין, מאיר, אמיתי.
  16. תודה על האהבה שלי לבישול ואפיה
  17. תודה על היכולת לאלתר !
  18. תודה על הרקע בעולם הסרטים והידע שעוזר לי היום ביצירת סרטים לטובת דרך הטוב
  19. תודה על המוסיקה שבחיי. תודה על יוני רכטר, מתי כספי, שלמה ארצי, אריק איינשטיין, יונתן רזאל, ארז לבנון, רונית שפי, שולי רנד, מנהטן טרנספר, קרול קינג, דני רובס, אבבא, קווין, ועוד המון … ותודה לאחים המוכשרים שלי ותודה שהם הביאו לעולם את המוסיקה שלהם! תודה לעפר חתוכה ואהד חתוכה. ותודה ללהב אחי שהוא לא מוסיקאי מוצהר אבל תמיד תרם את קולו במפגשים משפחתיים בהומור אופייני 🙂
  20. תודה על הרצונות הטובים שלי, על רשימת המטרות שלי ועל האמונה שעוד אזכה להגשימם
  21. תודה על דרך הטוב, תודה על תודעת הטוב כדרך חיים. תודה על התובנות של עקרונות תודעת הטוב. תודה על התובנה שהטוב קיים תמיד. תודה על התובנה שתמיד יש בחירה. תודה על התובנה שמה שקורה לא במקרה…
  22. תודה על הטכנולוגיה שמאפשרת לרעיונות שלי להגיע רחוק יותר ממה שאני יכולה לדמיין
  23. תודה על חמי וחמותי. אין דברים כאלה בכל העולם. תודה על הנתינה האינסופית, האכפתיות, הפינוקים וההומור שהם מכניסים לחיי
  24. תודה לכל אחד ואחת מהאוהדים שלי בדרך הטוב והמנויים ברשימת התפוצה שלי, תודה לכל מי שנתן בי אמון ונרשם לקבל ממני מתנות ודיוורים, תודה על התגובות המפרגנות, השיתופים והלייקים
  25. תודה על TED אינסוף השראה וידע. כיף גדול. תודה על הרצון להיות שם יום אחד אם לא בתור מרצה אז לפחות כצופה 🙂
  26. תודה על האומץ שלי להשמיע את הקול שלי בקול
  27. תודה על היכולת לפתח כלים יצירתיים שעוזרים לי להיות בטוב ותודה שאני משתפת בהם גם אחרים
  28. תודה על המחשב הנייד החדש שבעלי היקר קנה לי ותודה שאני לא יודעת עדין לתפעל אותו כמו שצריך כי זה מזכיר לי להיות בענווה ומתרגל אותי בלבקש עזרה (אני לא הכי טובה בזה… 😉 )
  29. תודה על הצבעים שבחיי. תודה במיוחד על הסגול שבחיי, הכתום והבורדו. כי הם מכניסים לי שמחה, אהבה וחיות.
  30. תודה על הזכות להיות הנכדה של הסבים שלי. כל אחד מהם בנפרד אישיות גדולה, זכרונם לברכה. תודה על הכח שאני מקבלת מהם ובמיוחד מסבתא אידה מלכה, שממנה אני שואבת הרבה כוחות וחמלה וסבלנות ואהבה אינסופית
  31. תודה על ההבנה שאני בדרך ושאני לא יודעת הכל
  32. תודה שזה לא מונע ממני לעשות ולהשפיע טוב כבר עכשיו
  33. תודה על הנפילות ורגעי המשבר, אני זוכה בזכותם לתרגל ולשחרר ולגלות עוד ועוד עומקים ותובנות
  34. תודה על הזכות להיות אני
  35. תודה שיש לי כל כך הרבה על מה להודות, ותודה שגדלתי בשנה… הופ הופ טרללה
  36. תודה על כל הטוב שעוד מחכה לי …

אז זהו

איזה יום שמח לי היום, איזה יום! פתע בא אורח לי היום איזה יום! איזה יום שמח יום של הפתעות העולם מלא ניסים ונפלאות. (זה אגב הרינגטון של הנייד שלי בזכות גלי לשם, תודה גלי…! )

תודה מראש על תגובות ופרגונים,

תבורכו בכל הטוב

איילת

נ.ב

את הפוסט הזה כתבתי כבר לפני שנים…. אבל מי סופר?
כל כך הרבה תודות עברו מאז וואו! איזה טוב ה'!

אספתי לך את המתנות הכי עדכניות שלי בקישור כאן! מוזמנת באהבה