על עצמאות ואהבה עצמית

לכבוד יום העצמאות עצרתי להתבונן על עצמאות ואהבה עצמית 🥰

ידיים יוצרות לב עם רקע שמייםהאם יש קשר?

במבט ראשון נראה שאם יש קשר, הרי הוא לא הכי ברור.
אבל אני יודעת שהוא קיים, ומבקשת להעמיק את ההסתכלות, ולגלות את הקשר המרגש בין העצמאות האישית שלי, ובין האהבה העצמית. עצם הוספת המילה אישית לצד העצמאות, מקרבת אותי לאהבה, מקרבת אותי להבנה, מקרבת אותי לעצמי ולעצמיותי.

מהי עצמאות?
עצמאות היא היכולת להיות בריבונות נפרדת, שאינה תלויה במשהו או מישהו מחוץ לה, היא היכולת להיות חופשיה ועצמאית בתנועה, במחשבה, בדיבור ובעשיה.

ומהי אהבה עצמית?
בשורשה, אהבה עצמית היא היכולת להזדהות עם הטוב המהותי שבי, להאמין בו ולהעניק לי אהבה מעצם מהותי הטובה.

לאהבה העצמית יש אינסוף צורות בהם היא יכולה לבוא לידי ביטוי.

אהבה עצמית היא הבחירה לפעול לטובתי, להראות לי אהבה וכבוד לקיומי.

אהבה עצמית זה לדאוג לצרכיי הפיזיים והנפשיים באופן מיטיבי, לשמור על גוף בריא, ונפש בריאה, אהבה עצמית היא לאפשר לי שינה טובה בלילה, או באמצע היום כשאני זקוקה למנוחה. אהבה עצמית זה להזין אותי בתזונה טובה, אבל לא פחות חשוב, להזין את הנשמה שלי במזון רוחני מיטיבי.

אהבה עצמית היא היכולת להיות קשובה לרגשותיי, קשובה לרצונותיי, אהבה עצמית היא היכולת למחול לעצמי ולסלוח לי גם כשאני טועה. אהבה עצמית מתרחקת מביקורת ושיפוטיות כמו מאש ומעדיפה לדבר מילים טובות ומעודדות כלפי עצמי.

אהבה עצמית היא היכולת להיות נדיבה לעצמי, לפרגן לעצמי ולהתבונן בי בעין טובה. אהבה עצמית היא לגלות מה משמח אותי ואז לייצר או לגלות את המרחב המתאים לעשות זאת בפועל ברמה היום יומית ולא רק פעם בשנה או באירועים מיוחדים.

אהבה עצמית היא להסתכל על עצמי במראה ולראות בי רק טוב, אהבה עצמית זה היכולת להיות החברה הכי טובה של עצמי, זו שיודעת לומר לי את הדבר הנכון בזמן הנכון…
ויש עוד ועוד אינסוף דרכים בהם נוכל להראות לעצמנו אהבה.

אבל אין ספק שהבסיס לכל אחת ואחת מצורותיה של האהב עצמית, היא החופש מתלות חיצונית, החופש מאישור חיצוני, החופש הפנימי להסתובב בעולם עם תחושה שיש לי מקום.

העוצמה הפנימית של האהבה העצמית היא העצמאות הפנימית והאישית לאהוב אותי מתוכי. בלי להיות שעונה על אהבה ממקור זר, אלא רק ממקור טהור, פנימי ועמוק. זה היכולת להרגיש באופן שאינו תלוי בדבר מלבדי – שאני אהובה, שאני ראויה, שאני שווה, לא כי קיבלתי מחמאה מבחוץ, ולא מתוקף מעמדי כבת של… או אחות של… חברה של… או אשתו של…

אהבה עצמית היא ההרגשה שאני אהובה בלי צורך במאמץ, ריצוי או הוכחת היותי ראויה לאהבה בגלל שאני כשרונית / יפה / מקסימה / נחמה או טובת לב… אלא מעצם היותי. מעצם עצמיותי. מעצם מהותי הטובה.

ביום חג זה, בו המדינה שלי חוגגת עצמאות, אני מבקשת לחגוג את העצמאות האישית שלי, את הזכות והחובה להעניק לעצמי אהבה. היום אני חוגגת את היכולת שלי לאהוב. כי כשאני אוהבת את עצמי, יש לי אהבה לתת לעולם שמחוץ לי. בדיוק כפי שמדינה עצמאית, יכולה לעזור למדינות אחרות שמחוצה לה, רק בזכות היותה עומדת בפני עצמה. עצמאית וחופשיה. אבל רגע לפני שנסיים בהפי-אנד הזה, אני רוצה להטיל רגע ספק.

האם "מלחמת העצמאות" סיימה את המלחמה שלו על עצמאותנו? האם אפשר לבטל את קיומו של צבא ההגנה לישראל כי הרי כבר השגנו עצמאות?

והאם גילוי האהבה העצמאית שלי יכול להסתיים ביום בהיר אחד של מאבק עם המחשבות המקטינות שבראש?

כפי שהתשובה לשאלה הראשונה היא לא, כך גם באהבה העצמית. אכן המאבק ממשיך. לפעמים זו ממש מלחמה גלויה, עם כוחות מנוגדים ונשקים כבדים, אבל ללא ספק, כמו למדינה כך גם לעצמנו יש צורך בצבא חזק, מאומן וזהיר, שעומד על המשמר ושומר על גבולותינו, צבא שמתאמן יום יום ומוכן לצאת לקרב במידה ויהיה צורך שכזה.

למדינה יש את הרמטכ"ל העומד בראש הצבא, ותחתיו מפקדים, פלוגות וחיילים, המגנים עלינו מהאוייבים החיים בינינו או סביבנו.

ולנו?
לנו יש משימה לא פשוטה. האוייב האמיתי שלנו נמצא בתוכנו. בראש שלנו. המחשבות המחלישות, המכווצות, המפרשות את המציאות כנגדנו. המחשבות המשכנעות שאנחנו לא ראויות לאהבה, והן לא מפסיקות לרגע למצוא הוכחות. כי הנה תראי את הקמטים, הנה תראי את השומנים, הנה תראי את הגוף המגושם, ולעומת זאת תראי כמה ההיא מוצלחת ויפה…

המלחמה שלנו היא יום יומית. אם נדמה לנו שאנחנו יודעות לאהוב את עצמנו, האמת היא שלמדנו לאהוב את עצמנו על תנאי. למדנו להיות לנצח לא מרוצות ולא מסופקות, לא ממעשה ידינו, לא מההספקים שלנו, ולא מהמראה שלנו.

למדנו לחפש את הפגמים בכל דבר במסווה של שאיפה לשלמות ומצוינות. למדנו לזרוע בתוכנו ספק גדול כל כך עד ששכחנו, שאנו ראויות לאהבה מעצם היותנו.

ביום העצמאות הזה, אני מתפללת שלעולם לא נפסיק לשאוף לעצמאות אמיתית. לאהבה אמיתית. כזו שהיא לא על תנאי. ביום העצמאות הזה, אני מתפללת שבמקום לשאוף למצויינות שקרית, לתמונת שלמות דמיונית, נשאף לאהוב את עצמנו ללא תנאים. נשאף לקבל את עצמנו על כל חסרונותינו. נשאף לעמוד בגבורה מול המחשבות המחלישות, המשוות, המרחיקות והמקטינות שהתרגלנו לומר על עצמנו ואל עצמנו.

ביום העצמאות הזה, אני מבקשת להדליק משואה לתפארת האהבה העצמית, כי אני ראויה לאהבה! ומזמינה גם אותך להדליק משואה אוהבת לעצמך. כזו שתדליק בך את האהבה העצמית שבך מתוך לבך. מעצם היותך.

הלוואי ונשקיע בתרגול ואימון מתמיד של הצבא החשוב ביותר שלנו, צבא המחשבות הטובות, צבא החמלה, צבא האהבה, הצובע כל חסרון שבי באור יקרות, המספר על עצמי רק טוב. ונזכה אז לעצמאות אמיתית, לחופש לאהוב את עצמנו, מעצם היותנו, באופן שאינו תלוי במשהו או מישהו מחוץ לנו, ונזכה אז להיות אשה חופשיה ועצמאית בתנועה, במחשבה, בדיבור ובעשיה.

❤️
אמן.
איילת אסטרייכר,
מאמנת רוחנית ורגשית
מייסדת דרך הטוב,
מורה לאהבה עצמית
https://linktr.ee/derech.hatov

054-4442771

למידע עדכני על תכנים ותכניות איתי לחצי כאן