מחשבות מעשיות על רקע עמוד ענן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני רוצה להתייחס למתח שיש באוויר, לאותו ענן, עמוד ענן שמרחף מעל כולנו.

אבל לפני כן אני רוצה לדבר על דיאטה.

תהיו איתי רגע, זה עוד יתחבר.

מבטיחה.

תסכימו איתי שאי אפשר להפסיק לחשוב על דיאטה כשעושים דיאטה.

ברגע שמכניסים את הגוף למצב של דיאטה ובמיוחד דיאטה קיצונית,

מושמעת לתאי הגוף שלנו אזעקת אמת, שגורמת להם להיות במתח,

ולרוץ לצבור עודפים למקרה חירום, ולחפש את ההזדמנות הבאה לאגור עוד.

כי אם נודה על האמת הצהרת דיאטה כמוה כהצהרת מלחמה על הגוף.

גם כשאנחנו מצליחים לשבור אותו ולרדת כמה קילוגרמים,

ברוב רובם של המקרים, הגוף מנצח. והם חוזרים, ובגדול.

 ~~~~

לאן שלא נלך, לאן שלא נסתכל, אנו מקבלים מסרים של בהלה,

ברשתות התקשורת במיוחד אנו זוכים למנות כפולות של סיבות טובות לחרדה,

כי הם כל כך אכפתיים ודואגים מאוד שלא נפספס את התמונות והדיווחים החוזרים.

והמסר אכן עובר חד וברור – מי שלא דואג לא חי כאן במדינה.

ואז לצד המלחמה הקיומית הפיזית, מתנהלת מלחמה פנימית שקטה,

אבל כזו שעושה הרבה רעש.

זו מלחמה שאפילו לא הכרזנו, ואולי לא ידענו שאנחנו חיילים בה,

אבל היא מתרחשת בתוכנו.

לחשוב טוב? להיות בטוב? עכשיו? איך אפשר??

איך אפשר להיות בטוב כשיורים עלינו טילים?

איך אפשר להית בטוב כשיורים על השכנים, על החברים, על המשפחה?

איך אפשר להיות בטוב כשהבן שלי גויס? כשהבעל גויס?

איך אפשר?

ובכלל – האם להיות בטוב בימים אלה לא יחשב לאגואיסטי?

האם מותר להנות ממשהו בימים אלה כשהאחים שלנו סובלים?

האמת היא שהמלחמה הקשה שאנחנו חיילים בה,

גם אם גיוסנו וגם אם לאו,

היא המלחמה בין הטוב ליאוש,

המלחמה בין החושך לאור,

המלחמה בין האמונה לפחד.

מותר להודות ברגשות, מותר להכיר בחששות,

אבל צריך לזכור שיש כאן מלחמה שדורשת אסטרטגיה חכמה מיותר מהצהרת הדיאטה.

כי אם נאמר שזו מלחמה בדאגה או בחרדה – סביר להניח שנחשוב מחשבות של חרדה כל הזמן…

אז זו לא מלחמה בחרדה, זו מלמחה ברוח, וזו הבחירה לתת לטוב לנצח.

וזו לא סיסמת בחירות, זו הבחירה שלי, ואני מקווה שגם שלך.

זו הבחירה לשים את המשקל בצד הנכון של המאזניים.

איך עושים את זה?

באופן מעשי, ביום יום שלנו, בכל פעם שהמחשבות נודדות למקומות מסוכנים

לחזור לנוכחות של כאן ועכשיו, להתמקד בעשיה טובה

לספור ולמיין את הטוב שיש בחיינו

ולעשות פעולות שיחזירו לנו את האמון בטוב

את השמחה והחיוך

כי הרבה טוב מחכה לנו, אם רק נבחר לעזור לו להיות מורגש

לעזור לו לנצח

ואם יש ביכלתנו לעזור – בואו נעזור – בתפילה, באנרגיה טובה, בארוח, בתמיכה פיזית ורגשית

ובהפניית האנרגיה של הדאגה לאנרגיה של ריפוי.

קבלו באהבה תרגיל מעשי לזמן אמת…

בספר "המקומות שמפחידים אותך" של פמה צ'ודרון, (נזירה בודהיסטית אמריקאית), נחשפתי לתרגיל פשוט ונפלא שמצא חן בעיני מאוד. בזמן שאנחנו חווים סבל או כאב, כמו בזמן של מתח בשעת אזעקת אמת, מזמינה אותנו המחברת לשאת תפילה אישית, שאף אחד לא יצטרך לסבול כך, ולשאת כאב כזה. וכאשר אנו חווים הנאה ועונג, לדוגמא בארוחת שבת משפחתית או טיול נעים באוויר הפתוח, במקום להרגיש אשמה שאנחנו יכולים להנות מכך בזמן שאנשים אחרים סובלים, אנו שוב יכולים לשאת תפילה, שגם שאר העולם ובפרט האנשים היקרים לנו, יזכו להנות מדברים אלה, ללא פחד וללא סבל.

זה תרגיל נפלא שאפשר לעשות בכל מקום ובכל מצב, תרגיל קטן ופשוט שמזכיר לנו את המסר של האחדות, של האהבה, של חיבור אמיתי של עם אחד שלם,

ויחד, אין ספק, שהטוב ינצח.

שנזכה להיות שותפים בנצחון הטוב,

שנפיץ את האמונה והתפילה לכל סובבנו

ונשמע בשורות טובות

שבוע נפלא,

איילת

תגובות יתקבלו בחיוך מבורך 🙂

למאמר הקודם – משאלה מדג זהב

להרשמה לקורס וידאו חינם – טיפים מעשיים שיעזרו לנו לאפשר לטוב לנצח…

 איך אפשר באמת לעזור ? בעקבות חטיפת הנערים

25 תגובות בנושא “מחשבות מעשיות על רקע עמוד ענן”

  1. אילת יקרה,
    אוהבת את הדיוקים שלך באיך להסתכל.. איך לחשוב..והכי הכי איך להרגיש..
    שיהיה לנו שבוע טוב ושקט חדש של אור וגבורה..
    שרה

    1. תודה לך שרה יקרה,
      הדיוק נמשך, יום יום, דקה דקה,
      זו עבודת חיינו.
      סרוך ה' שזכינו לבחור ויש בידנולבחור בכל פעם מחדש,
      וכמו שימימה אביטל היתה אומרת: "לדייק ולדייק, עד שנדייק"…
      אמן!

  2. טוב איילת, תמיד את מפתיעה במשהו טוב בזמן הנכון . באמת הרבה התלבטיות היו לנו בעיקר השבת ארגון שהילדים ציפו . האם נכון לבטל אך אם נבטל תהיה אכזבה גדולה אך מצד שני לא לבטל ולחגוג שבדרום הילדים לא יכולים לחגוג ?!
    בסופו של דבר בישובנו הוחלט לא לבטל אך פתחנו את הטקס בתפילה לשלומהשל האומה כולה ובפרט לתושבי הדרום ולחיילנו הנלחמים ומגינים עלינו . ולסיום אני נושאת תפילה לבורא עולם הכל יכול שיתן לנו את הכוחות להתמודד ולהמשיך לחיות כשחיוך נסוך על פנינו . שבוע נפלא ובשורות טובות

    1. שבוע טוב עם הרבה אור לכל עם ישראל!!!
      איילת יקרה,
      כמה במקום וכמה הייתי צריכה את הפוסט הזה.
      אני טיפוס שמאוד מזדהה ומאוד מתערבב מטבעי, והיה לי קשה מאוד להיות בטוב כאשר אחינוכל כך סובלים, ומרוב שלא אפשרתי לעצמי להנות התחלתי לחוש דכדוך ועייפות גדולה, וזה ההיפך הגמור מלהיות בטוב.
      ולכן זה כל כך עוזר דווקא בשעה זאת לקבל הדרכה כל כך חכמה.
      יישר כח גדול!!!! וכמו שנאמר "מעט אור דוחה המון חושך".. כל שכן הרבה אור שמגיע ממך….
      תודה רבה, שקט, רוגע ושלווה והמון טוב לכל עם ישראל!!!!

      1. שושנה אפרת היקרה,
        מודה לך על השיתוף הכנה
        זה באמת מאוד מבלבל ומטעה,
        נדמה לנו שכך אנו מזדהים, שכך אנו נחשבים אנשים טובים יותר
        שכך אנו עוזרים לעם שלנו
        שנזכה להודות על הטוב בכל יום, להיות בעלי הכרת תודה לטוב שזכינו לו
        ומצד שני אכפתיים באמת כדי לעזור למי שזקוק לנו.
        ואיך נעזור אם בעצמנו ניפול?
        תודה שוב,
        אמן לברכותייך,
        איילת

    2. חגית יקרה, תודה על השיתוף.
      זו התלבטות אמיתית שודאי העסיקה רבים.
      אהבתי את הבחירה להמשיך לחיות ולאפשר חיות ושמחה, ולשלב תפילה
      שנתעורר יחד לאחדות ולשמחה, אמן!

  3. איילת יקרה,

    תודה רבה על החיזוקים. אהבתי מאד את התרגיל מהספר של פמה צ'ודרון.
    תודה שהכרת לי אותה והעשרת אותי חחומר בבליוגרפי חדש לקריאה.
    הזדהיתי מאד עם הלבטים של חגית עובדיה לגבי חודש האירגון.
    בישוב שלי, נוה דניאל, החלטנו לקיים את השבת, לאסוף את כוחותינו לעשייה המבורכת ולקיים את האירועים במקומות אחרים, כדי שנהיה קרובים למקומות מוגנים ובנוסף, לתת כוחות לסניף אשקלון ולארח אותם אצלנו.

    אני חושבת שזהו הפיתרון למצבים כאלה. לשמור על שגרת החיים כמה שאפשר ולתת כוחות למי שנמצא במקומות שבהם צריך יותר כוחות נפש, בהתמודדות ארוכת הטווח עם האיום היום יומי על שגרת החיים.

    הרבה אור וברכה,
    טל

    >> טל לוי-בנק <<
    מוסיקה וריקוד הוליסטי
    050-5326717

    1. טל יקרה,
      שמחתי לשתף,
      גם אני נהנית להחדש וללמוד כל יום עוד עצות מעשיות שיכולים להפוך את היום יום שלנו למיטבי,
      שעוזרים לנו להתקרב לעצמנו ולכל סובב ממקום אמיתי כנה וטוב
      ערמת הספרים ליד המיטה שלי לא נבהלת מכך שלוקח לי זמן לעבור על כולה,
      אבל העיקר, שמה שכבר למדנו, שזנכה ליישם…
      רק טוב יקרה
      איילת

  4. איילת, ביטאת את תחושותי במדויק.
    אמן וכוח הטוב יגדל וימלא אותנו בני האדם.
    כמו שג׳ון לנון כבר אמר מזמן- כל מה שצריך זה אהבה וברגע שמבינים זאת לעומק…אילו ניסים יכולים להתרחש….
    :::

    1. מירה יקרה,
      תודה על הברכות שלך, אמן!
      רק טוב יקרה,
      איילת

  5. איילת יקרה,

    אהבתי מאד את התרגיל שהצעת והתחברתי מאד למאמר, אני גם מרגישה רגשות אשמה על זה שאני חיה בשיגרה יחסית שקטה ולא מותקפת בטילים, וגם מתחילה עכשיו דיאטה.. אז המאמר שלך בא לי בדיוק במקום ובזמן הנכון.. בתקוה לימים טובים יותר (למרות שהתרגיל טוב ונכון תמיד.)
    אפרת

    1. אפרת יקרה, איזה נפלא שבאת וקראת ומצאת תשובה למקום האישי שלך.
      תודה על השיתוף ובהצלחה ביום יום ובדיאטה.
      העולם ממשיך לחיות, ועם זאת אנו לא שוכחים את מי שנמצא בקושי,
      החיים שלנו הם כאלה, מעניינים.
      שלא נטעה לחשוב שלהיות בטוב ביום יום שלנו פוגע חלילה במישהו, ובמיוחד כשאנו שומרים על האחדות
      באמצעות תרגיל פשוט כמו זה שהצעתי כאן, בקריאת תהילים, ועוד כל אחד ואחת לפי יכלתה
      רק טוב והרבה, ובלי אשמה…
      איילת

  6. אתמול, במוצ"ש הייתי במרכז הארץ[ אחרי האזעקה ושמיעת ההדף ממש קרוב…]ובדיוק היתה לי שאלה איך יש אנשים שמבלים ומסתובבים בכיף תחת כיפת השמים וייושבים במסעדות וכו' ויש את אלו שבמקביל שוהים במקלט, בחדר האטום, במרחב מוגן וזה החזיר אותי לימי הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון. אני זוכרת שזו היתה אותה שאלה . הייתי באוטובוס של מגורשי חומש ומהחלון ראינו עולם כמנהגו נוהג, אנשים יושבים במסעדות כאילו כל זה לא נוגע להם והיתה לי תחושת כעס עזה.
    עכשיו אחרי שקראתי את הדברים שלך, אני מצטערת שלא פגשתי אותם כמה שנים טובות לפני…

    1. שרון, את מחדדת את הפער הבלתי נתפס, את הכאב, ואת המבוכה שרבים מאיתנו חשים ביום יום.
      אני שמחה שזערתי להאיר את הגברים קצת אחרת,
      שולחת לך הרבה אנרגיה טובה ואמונה,
      שזנכה לבשורות טובות,
      אמן!
      איילת

  7. יישר כח איילת ! זה כל כך נכון להעלות את המבט לדרגה גבוהה יותר של המלחמה בין האור לחושך- ממש כמו בחנוכה. למעשה המלחמה באמת מבטאת את המלחמה שיש לכולנו כל יום (גם ביום רגיל) כאשר כח המשיכה מנסה להוריד אותנו למטה ואלמלא ה' עוזרו…
    כל החכמה היא ליירט את המחשבה לפני שמגיעה לקרקע פוריה ואז פיצוץ במערכת.

    1. רוזי יקרה,
      שמחה שאהבת, התחברתי למילים הציוריות שתארת, אן עולם מקביל.
      שנזכה לשלום בתוכנו ובחוץ בהתאם.
      רק טוב
      איילת

  8. היי איילת כ"כ יפה כ"כ נכון אין מילים!!!!כואב לי שהרבה אנשים חושבים אחרת……איילת יש מצב לדבר איתך אחת לאחת כ"כ רוצה לשוחח איתך!!!!!!ערב מקסים מחכה לעוד מאמרים שלך….רחלי.

    1. רחלי יקרה,
      את מוזמנת להמשיך לעקוב ולקרוא עוד וגם לדפדף במאגר המאמרים שכבר עלו לאתר,
      ניתן להפגש איתי לשיחה אישית בשמחה, במפגש אישי פיזי, בסקייפ או בטלפון
      פרטים נוספים כאן http://derech-hatov.co.il/one_on_one/
      כל טוב
      איילת

  9. איזה יופי לראות התכוונות לטוב והשראה של טוב גם בימים קשים שכאלה שבהם כל כך קל לנו ליפול לתוך העצב היאוש והעגמומיות.
    יישר כח והרבה הצלחה בדרכך!

  10. איילת יקרה!

    תודה רבה ששיתפת אותנו.. לדעתי, התרגיל מדהים! בד"כ במצבים כאלו, אני נוטה לחוש רגשות אשם אם
    אנו "נהנים" בעוד במקום אחר בעולם מישהו סובל.. אני מאוד מקווה ליישם אותו.. תודה רבה רבה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.