מי צריך להגיד תודה למי?
המטופל למטפל? החולה לרופא? התלמיד למורה? ואולי ההפך.
ואולי,.. גם וגם, ומעל לכל התודה לה'. על החיבורים המדוייקים. מודה על הזכות הגדולה לחיות את השליחות שלי, לתת ולקבל כל כך הרבה אור.
מצרפת מילים מרגשות שקיבלתי ממורן המהממת.
"רוצה להודות לך מעמקי ליבי ונשמתי על הליווי המיוחד , הקשוב והעדין שלך , בדרך אשר אני צועדת בה , אלו היו שנתיים וחצי מורכבות מרגע גילוי הסרטן ועד ההחלמה , טפו טפו😊🙏🏻…."
מורן, שליחת אור שזכיתי והגיעה אלי (מתפרסם באישורה)
בלוג
צמיחה רכה מתוך הערפל
אז מה אם יש ערפל, אז מה אם הדרך לא ברורה, אז מה אם אני לא יודעת לאן בדיוק אני הולכת, אז מה אם אני מרגישה רק את הצעד הבא וגם זה לפעמים בהיסוס, בזהירות, בתוך ענן לבן.
אז מה אם אני לא יודעת מה מחכה לי מעבר לסיבוב
תהליך הצמיחה מתרחש בשקט, בעדינות.
אי אפשר לצמוח בכוח,
אי אפשר לזרז את העץ לגדול
אי אפשר להאיץ בפרח לפרוח
ואולי חסר לנו קצת מהתבלין הזה, שאזל מהמלאי, אולי חסרה לנו קצת סבלנות, קצת המתנה, קצת סקרנות, קצת הקשבה.
והאגו כבר רוצה לדעת. להתקדם. להשיג. להגשים. לסמן מטרה ולכבוש אותה. והנשמה מסרבת להיסחב אחריו. מסרבת לרוץ בערפל.
זמן המתנה
זריעת זרעים
חיבור לאדמה
זמן הבשלה
זמן נשימה
זמן עצירה
זמן צמיחה
ט"ו בשבט שמח
שנזכה להצמיח פירות מתוקים בזמן הנכון, במקום הנכון
ואז תזרח השמש ונראה את כל היופי שצמח מתוך הערפל.
קרובה לעצמי, אוהבת אותי, לא מאיצה בי, לא נוזפת בי.
מכבדת את הקצב שלי, ופועלת לטובתי ❤️
(התמונה צולמה הבוקר, בדרכי הביתה מנווה דניאל לאלעזר)
לאכול בצלחת ששמורה לאורחים !
זה מדהים,
שהדברים שאותם החבאתי
שהדברים שבהם התביישתי
החולשות שלי
הם הם, העוצמה שלי
וככל שאני מתקרבת לעצמי
וככל שאני מסכימה להיות עם עצמי כנה
מתוך אהבה
ועין טובה
בחמלה
אני מבינה איך הכל אחד
איך הכל מתחבר
איך כל המינוס הופך לפלוס
לקחת בעלות אמיתית על מי שאני
זה עוצמה גדולה
זה שחרור אמיתי והקלה עצומה
אני לא צריכה להחביא את מי שאני
להפך
השריטות שלי הופכות אותי מבובה של חלון ראווה
ליצור חי אנושי אמיתי ואותנטי
אההההההה
נשימה.
הבוקר, שמתי לעצמי טיימר לחצי שעה מדיטציה
בסבב היכרות שעשיתי לפני כשבוע, כל אחד היה צריך לומר גם מה השריטה שלו. אמרתי שאני אוהבת לעשות מדיטציות. (אחר כך חשבתי על עוד כמה… שייקים ירוקים למשל, ועוד..)
בכל מקרה, בחזרה לענייננו, אחרי 44 דקות הרגשתי שכנראה עבר כבר הזמן, הצצתי בשעון, אכן לא שמעתי את ה"גונג".
אחרי השקט הזה, נפגשתי עם עצמי ואספתי את הדברים שעלו לי במדיטציה, והמשכתי לעוף איתם קדימה לעוד מחשבות שצצו פתאום. ברור לי שזה לא פתאום, זה תהליך שמתאפשר תודות להסכמה להיות נוכחת ולהקשיב, לא למהר להבין. לא למהר ליישם.
נדהמתי מהקלות שבה כתבתי פתאום טקסט שיווקי להרצאה החדשה שלי, "קרובה לעצמי". פתאום לא היו התלבטויות, ולא היתה שום תקיעות. לא כתבתי מתוך פחד ולא מתוך ריצוי. ובתוך כמה דקות יצרתי סקיצה ראשונה לפלייר שכל כך לא בא מהמקום הרגיל שלי. ועם זאת משקף כל כך את מי שאני. באמת.
אני עוד לא מפרסמת אותו
כי אני מכבדת את הצורך שלו להתבשל
לשהות, להתעדן, להשתרש.
אבל זה יקרה. בקרוב. וזה כל כך מרגש.
ובינתיים ממשיכה לקבל פניות מרגשות מנשים שנושא המשקל מעסיק אותן והן מחכות לשמוע ממני על התהליך שאני אציע בקרוב.
וגם פה, אני מסכימה לנשום, ולא לרוץ קדימה. בודקת, מדייקת, מתבוננת.
כמה נעים לגלות, שהלחץ שכל כך היה חלק ממני שנים ארוכות,
פינה מקום לרוגע, לקשב, לאהבה.
בתמונה – לקראת צהריים, שיתפתי בקבוצה של "קרובה לעצמי" התכנית השנתית שלי, את צלחת הפירות שהכנתי לי לארוחת בוקר מאוחרת.
איזה כיף, להיות פה בשבילי, לטובתי, #קרובהלעצמי #אהבהעצמית
לאט לאט הדרך נפתחת
אני יודעת מה אני רוצה
אבל אני לא יודעת עדיין להסביר את זה במילים
אני יודעת שזה בדרך
אבל אני לא בטוחה עדיין איך זה יראה.
איזה משחרר זה לדעת שאני לא יודעת
ולתת לעצמי את הלגיטימיה לעבר תהליך פנימי אמיתי
כמה זמן שיקח. למרות שברור שהייתי שמחה שיהיה מהר
אתמול, לקחתי את המילים של הפוסט הזה שכתבתי פה בערב, על הבחירה להמתין ולהקשיב במקום לרוץ ולעשות
הבחירה בחמלה במקום שיפוט עצמי
והוספתי למילים האלה עוד כמה מילים מהלב, על המקום האמיתי שגרם לי בכלל לכתוב אותן, כי יש משהו שמעסיק אותי כבר כמה ימים, יש לי רצון להביא לעולם את הריפוי שלי לעניין האכילה, החיבור לגוף, והירידה במשקל מתוך אהבה וקשב. מתוך ההויה של "קרובה לעצמי".
ואני עוד לא יודעת באיזו דרך בדיוק זה יקרה.
איילת של עד לא מזמן – היתה מנסה לגבש את זה לבד, אולי לנסות במודע או שלא במודע לשאוב השראה ממודלים אחרים שקיימים בשוק בנושאים דומים או לגמרי אחרים, ואז להכין דף נחיתה מרשים, לקבוע מחיר ולעוף עם זה בשיווק
אבל איילת של היום, שאני אוהבת אותה כל כך, לא מוכנה יותר לשחק את המשחק הזה, לא רק שנמאס לה ממנו, היא גם לא מאמינה בו יותר.
אז שלחתי מייל כזה
שמסכים לא לדעת
ואפילו פותח דלת ומבקש
שאם את מתחברת לנושא המשקל
ואם יש לך מחשבות בעניין
אז תכתבי לי
איזה עונג זה, לקבל מכתבים אמיתיים, פותחי לב, כנים, מחברים
איזה כיף להיות בתהליך ולדעת שיש לי שותפות לדרך
שזה יגיע בזמן הנכון ויתקיים במקום הנכון
כשהלב שלי יהיה בשל
לאסוף את כל הטב הזה לדרך שתצמח מהשטח בכוחות משותפים.
מודה מודה מודה
על הזכות
על ההמתנה
על הכנות
על האמונה
#קרובהלעצמי ומסכימה לבטוח בדרך שנפתחת מרגע לרגע
מאושרת מאושרת מאושרת
היא הגיעה אליי מרחוק, לפגישות אישיות באלעזר, שעה נסיעה בכל פעם. בחורה צעירה עם בטחון עצמי מאוד נמוך, עם שיח רגשי חסום, עם הרבה קולות מבחוץ שניהלו אותה, הרבה ספק והרבה בלבול.
אחרי תקופה ארוכה שלא היינו בקשר, פתאום אתמול קיבלתי ממנה משוב מרגש, בתגובה לשיר השראה שפרסמתי, על חשיבות האישור העצמי. *מאושרת*
וכך כתבה לי,
"ה'אישור' הזה שלך הולך איתי הרבה זמן… כמעט שנתיים לדעתי, אולי יותר, עברו מאז שהייתי אצלך, ולעיתים מאוד מאוד קרובות (לפעמים כמה פעמים ביום) אני מזכירה לעצמי- אני מאושרת כי אני מאשרת את עצמי. מזכירה לעצמי להיות זאת שמחלקת אישורים לאחרים, ולעצמי, ולא נותנת ביקורת ומחכה לאישור מבחוץ.. זה מהדהד לי כל הזמן. ממש כל הזמן. התחתנתי באלול האחרון…זה בכלל מרגש, לחשוב איפה הייתי כשנפגשנו, ושעכשיו אני נשואה, שעשיתי את מה שהכי הפחיד אותי, ואני מאמינה ויודעת שיש בזה הרבה בזכות הכלים שקיבלתי וקניתי לעצמי אצלך בחדר."
המילים שלה משותפות כאן באישורה.
ואם אתן מחפשות לבת שלכן או לעצמכן, מרחב מאפשר ואוהב לתהליך עמוק של העצמה אישית וטרנספורמציה רגשית, אני פה, ואשמח לעזור. מקבלת לפגישות אישיות באלעזר, בשיחות טלפוניות או בשיחות וידאו אינטרנטיות.
שנזכה לאשר את עצמנו, כל יום וכל רגע מחדש, ולהיות פשוט מאושרות.
איילת אסטרייכר, מייסדת "דרך הטוב" מאמנת רוחנית, מלווה תהליכי עומק להעצמה נשית.
מאושרת / איילת אסטרייכר
אהובה,
את ראויה להיות ראויה.
את לא צריכה אישור,
בשביל להיות מאושרת,
בשביל להיות נפלאה,
בשביל להיות מצליחה,
בשביל להיות את,
במלואך, במלוא כוחך.
התמסרי לשפע הגדול,
נוחי בתוך מרחב האינסוף
ואפשרי למעיין מים חיים
לזרום אלייך ודרכך לעולם.
ואם את בכל זאת מבקשת?
אז קחי אישור באהבה.
מאושרת.
מאושרת.
מאושרת.
חתום באהבה
בוראך, מאשרך,
יד ימינך.
החנות נסגרת, הלב נפתח
החנות האינטרנטית שלי עומדת להיסגר.
מצד אחד זה מצער
מצד שני זה משמח.
מצער כי השקעתי בה הרבה שעות
בעיצוב ובהעלאת המוצרים
בתיאור של כל מוצר,
וכי אני באמת אוהבת את הנראות של החנות
ואת המחשבה שכל המוצרים שלי מסודרים בה ונגישים.
מה משמח פה?
שהבחירה לסגור
מבטאת התעוררות
למה עובד ומה פחות…
יש פה בחירה בדיוק ובכנות.
המוצרים נפלאים,
הפלטפורמה של החנות נפלאה,
אבל, היא עולה לי יותר ממה שמכניסה…
התעלמתי מזה תקופה ארוכה,
אבל חשבון הבנק שלי לא התעלם,
וביקש ממני להתחשב בו,
לוותר על איך זה "נראה"
ולמצוא דרכים להגדיל הכנסה בדרכים אחרות
(אכן, גם הפניות לאימון אישי רוחני, והנחיית סדנאות העצמה וחיבור ללב, יתקבלו בתודה גדולה)
כצעד ראשון לטובתי, החלטתי לסגור את החנות האינטרנטית של "דרך הטוב" בסוף החודש הקרוב,
וכל עוד היא באוויר, החלטתי לצאת במבצע חיסול על כל המוצרים עד סוף החודש ועד גמר המלאי.
❤
קלפי אימון, מחברות לאימון אישי, מדבקות, מגנטים, והכל בשביל להעצים את הטוב שבחייך.
מוזמנות באהבה, מצורף כאן קישור לחנות שתהיה פעילה עד 30.1.20 בלבד
https://goodnessway.cashcow.co.il/
אשמח אם תוכלי להעביר הלאה. תודה!
♥
איילת אסטרייכר,
מאמנת רוחנית להעצמת נשים
מייסדת "דרך הטוב"
054-4442771
עשרה בטבת
הופ טרללה, 42 שנות. פוסט יומולדת
תודה על ימים מלאים, שיש בהם כל כך הרבה אור והודיה, כל כך הרבה שמחה,
כל כך הרבה אהבה.
כבר 42 שנים פה ועדיין מתרגשת עד דמעות מברכות נפלאות שמגיעות אלי, בעיקר מבנותיי האהובות.
תודה על כל השפע הטוב הזה הסובב אותי. תודה על הזכות להיות משפיעה טוב, תודה על הטוב החוזר אליי
💜
מעתיקה פה ברכה מרגשת במיוחד שקיבלתי מיסכה, אחת ממאות מנויות הווטסאפ השראה שלי בדרך הטוב, כמובן באישורה.
………………………………………….
איילת יקרה, אהובה, מוכשרת,מוארת ומבורכת 🙌🏻
פיספסתי אתמול 😏 אבל *לא שכחתי*😇
כמו הצדיקים, גם אורו של היום המיוחד שלך מפציע כאיילת (😉) השחר 3 ימים לפני ונמשך 3 ימים אחרי, ולמעשה, במקרה שלך הוא לעולם אינו דוהה ✨
מאחלת לך, יקירה, להמשיך בנביעה מתמדת כמעיין המתגבר
להאיר את חייך וחיינו בזוהר מעולם אחר 💫
לצעוד בדרך העולה בית אל,
ולכל אורכה להמשיך ולפזר –
מהמתנות יקרות הערך בהן ברכך האל
אשר עוזרות לנו לזכור עד כמה יש לשמוח, להודות ולהלל…
אפטר יומולדת שמייחחח, אהובה 🥳
בריאות, סיפוק, נחת, הגשמה, שלווה, אושר וכל שאת מייחלת לו 🤗😍
………………………………………….
ולי נותר רק לומר אמן, ולנשום פנימה את האנרגיה הטובה והברכה הנוגעת.
בעזרת השם ביום חמישי הקרוב, ממשיכה להשפיע טוב בוובינר בשידור חי, "צעדים ראשונים לאהבה עצמית, קרובה לעצמי, ולטובתי" .
מוזמנות להצטרף אליי בשמחה.
את משוחררת
את משוחררת
משוחררת מציפיות
משוחררת מריצוי
משוחררת ממחויבות שלא שייכת לך
משוחררת מרגשות אשמה
משוחררת ממחשבות של מה יגידו
משוחררת ממחשבות של לא נעים לי
משוחררת מהפחדים והחרדות
משוחררת מלהיות חזקה
את חופשיה
חופשיה לעשות מה שעושה לך טוב
חופשיה לתת לעצמך אישור
חופשיה לאהוב אותך כמו שאת
חופשיה לשנות את הרגלייך
חופשיה לנוח
חופשיה להרפות
חופשיה לבקש עזרה
חופשיה לקבל את מה שיש, באהבה.
ועכשיו?
עכשיו זמן לעצמך
זמן מקודש לעצמך
לאסוף את פירורי הלב המרוסק
לאסוף את חלקייך שהתערבבו עם דיבורים של החוץ
לאסוף את המחשבות הטובות ולהדביק אותן אחת לאחת
עכשיו הזמן שלך
לאהוב אותך
בלי להסתכל על השעון
ובלי להלחיץ
נו מתי כבר תחזרי לעצמך?
בלי לנזוף בך,
שדי כבר
ואת לא יכולה להרשות לעצמך
בלי לפחד להודות באמת
שעוד לא, עוד לא חיברת את כל חתיכות הלב שהתנפץ
עוד לא. וזה יקרה. בזמן הנכון. במקום הנכון.
ואת אהובה
נושמת, ומפנה קצת מקום בתוכך
לבורא עולם להכנס ולהיות איתך כאן, בתוכך.
פוסט זה נכתב בהשראת פגישה אישית עם אשה יקרה שהגיעה אלי הבוקר לסשן של היזכרות ואהבה. וכמה מדוייק היה הקלף שיצא בסוף המפגש… זמן לעצמי הוא זמן מקודש. שנזכה לתת לעצמנו את מה שאנחנו באמת צריכות, בלי תנאים ובלי הלחצות. אמן
17.12.19 42 שנה אחרי
מה אני מבקשת?
מה אני מחפשת?
פשטות.
שפע מתוק שמחבק
כתאנים בשלות מהעץ
אהבה וטבע
חיבור אני מבקשת
את עצמי אני מחפשת
את הכח לשמוח גם כש…
את הרצון להאמין למרות ש…
רכות אני מבקשת
שמחה אני מחפשת
מתפללת
פותחת שער
17.12.77 הגחתי לעולם
מבקשת לזכות לעשות פה את שליחותי
בשלמות, באמונה, בשמחה, בפשטות.
ואם אפשר, קצת יותר בקלות <3 אמן!
(צילום Yelena Kvetny)