מה קורה בסדנא בעצם? מחשיכה לאורה

אני באה עד אליך
עם מזוודה עמוסה,
מלאה בדפים, קלפים, גלויות
עם מחשב נייד על הכתף
וחיוך גדול על הפנים,
ולפני שכל האורחות שלך מגיעות
אני מתמקמת
מחברת את המצגת
פורסת את הקלפים
מתבוננת במרחב
ונושמת
רגע לפני שהכל מתחיל
מתפללת לבורא עולם שאהיה שליחה טובה
שישים בפי את המילים הנכונות

לאט לאט, הקהל מתקבץ
את נותנת לי את רשות הדיבור
ואני מתחילה
בדרך כלל עם תרגיל ששובר את הקרח
צחוק תמיד משחרר, גם אותי.

מתנדבות מהקהל מגיעות בזו אחר זו בשמחה
לשלוף קלף מסר
ועוד אחד
פעמוני דרך מלווים אותנו
והופכים את תהליך הלמידה לחווייתי ומסקרן,
כל פעם אני נפעמת מרמת הדיוק של המסר
בכמה הוא נוגע במי שבחרה בו
והיא משתפת בכנות, בחיבור שלה למסר.

בחלק השני אני כבר מרגישה שאני אוהבת אתכן
שאתן כמו משפחה
שאני בבית
ואני מרשה לעצמי לשתף בסיפור האישי שלי
כל פעם קצת אחרת
מרגישה את הקהל מתכווץ איתי ונושם לרווחה
מתרגש ופוגש בעצמו חלקים דומים
אני צומחת מהסיפור שלי אתכן
ואנחנו בשלות לנוע קדימה

החלק האחרון של הסדנא מעיר אתכן לאמונה חדשה
מעורר בכן התרגשות וכנות
כל אחת שותפה בתהליך של ריפוי,
שחרור כאב ודיוק הרצון
אנחנו מתרגלות יחד כלי נפלא לשחרור רגשי
אותו זכיתי לקבל במתנה מבורא עולם,
האנרגיה מתנקה ומתחדשת יחד
כשאנחנו עומדות לקריאה עוצמתית של בריאת מציאות
גם הספקניות שבחבורה לא נשארות אדישות

רגע לפני סיום אני אוספת את עצמי ביחד אתכן
למעגל אנרגיה קסום
במילה. במבט. בתודה,
אנחנו מסכמות שעתיים של מעל הזמן,
בתפילה להיות בטוב.
****
אז איפה זה קורה? במקום שיש רצון.
אתן מזמינות? אני באה.

רכזת תרבות / רכזת ש"ל / מנהלת / חברת ועד ערבי נשים ביישובך?

מוזמנת לדבר איתי באהבה

054-4442771

מחשיכה לאורה

טקסט חזק לשעת אמת

לפני כמה וכמה וכמה שנים,
הרגשתי כמו עלה נידף ברוח,
גמגמתי לפני כל שיחת טלפון עסקית,
מה שקצת הקשה עליי מאוד
כי הייתי בעלת עסק עצמאי
בתחום מאוד לא נשי
(הפקות סרטי תדמית)
ומעבר לעבודה הנוחה מאחורי הקלעים
מול מחשב העריכה,
הייתי צריכה לדבר עם לקוחות
פנים מול פנים ובטלפון,
לנהל מו"מ לעיתים קרובות,
ולעמוד מול ביקורת על העבודה שלי
באופן יום יומי, כי זה חלק מהעבודה…

אז מעבר לנשימות עמוקות,
והכנה עניינית לקראת כל מפגש טלפוני / פיזי,
שעלול לערער אותי,
מה שעזר לי מאוד זה טקסט שכתבתי לעצמי,
שאימצתי בחום
קראתי בו כל בוקר,
וכמה פעמים לפני שיחות מטרידות /
"מאיימות" במיוחד,
וגם אחריהן…

עד ש… בסוף…
הרגשתי שזה נכנס.
שזה בפנים.
שאני מאמינה למה שאני אומרת.
הערב בחיפוש אחר מסמך מסויים במחשב,
בתיקייה שנקראת אימון עצמי
ובה תיעדתי תהליכי אימון שעשיתי עם עצמי בעשור האחרון,
מצאתי מסמך שנקרא "אני שווה"
אז הנה הוא כאן לפניך,
מקווה שיהיה לעזר למי שזקוק/ה לחיזוק כאן ועכשיו
מותר לאמץ בחום – מצרפת את הנוסח המקורי ללא עריכה…

"אני שווה,
אני בעלת ערך ללא תנאי,
אני בת מלך, אני ראויה.
לא משנה אם מיליון איש
יאמרו לי את ההפך.
אני שווה.
אני עומדת מולם רגועה,
מחייכת, חומלת, נותנת להם מקום
ובכל זאת
המהות שלי לא משתנה!!!
היא שמורה, היא מוגנת,
היא נצחית, לא זזה!
קו ישר ביני ובין ה'.
קו ישר שלא נשבר, אינסופי.
שום יצר הרע, לא יכול לשבור אותי.
אני שווה!
כל הפחדים והדמיונות
הם טבעיים אבל מיותרים,
מבוססים על טעות.
בסך הכל טעות!
לכן אני יכולה להסתכל ל"נמר" בעיניים,
לשמוע את הקולות "הדוחים" כביכול,
ולהמשיך לחייך,
כי אני רואה את הטוב,
רואה את ה' עומד לצידי איתן.
זוכרת מי אני.
אני איילת ואני שווה, אני בת מלך.
המבנה שלי איתן,
המהות שלי שהיא כולה טוב,
לא משתנה.
ה' איתי ויש לי ערך לקיומי ללא תנאי.
אני שווה!"

מקווה שיהיה לך מועיל… תזכרי שאת שווה!
לא משנה מה היה או יהיה,
חודש טוב ומבורך
באהבה,
איילת

סליחה.

סליחה. מעצמי. דרך הטובסליחה
מילה כל כך טעונה, נושאת סתירות,
סוחבת על גבה דעות קדומות וחששות,
מצד אחד מועקה מצד שני קלילות
מצד אחד שחרור,
מצד שני חסימה וקושי.
למה בכלל חשובה הסליחה הזו?

לסליחה 3 זוויות.

היכולת לבקש סליחה מאחר,

היכולות לסלוח לאחר,

והיכולת לבקש ולסלוח לעצמי.

זו אולי המשימה הגדולה מכולן.

כשאנו באות לבקש סליחה – חשוב לזכור שלא חייבים להתלוות לכך רגשות אשם.
לקחת אחריות ולהרגיש רע עם עצמי אלו שני דברים שונים.
אשמה זה משמין… חבל על ההכבדה הזו על הגוף ועל הנפש.
אף אחד לא מושלם, ואין אדם שלא טועה, אפשר לבקש סליחה ולהשאר בחיים… מנסיון
היחיד שנפגע מזה זה רק האגו,
ובלעדיו אנחנו פשוט שתי נשמות שמבקשות אהבה וחיבור. שמשתדלות לעשות כמיטב יכלתן.
אז לגשת ולבקש סליחה בלי להצטדק, בלי להאשים, בלי לבקר בלי להוסיף "אבל גם אתה פגעת…" פשוט. סליחה. טעיתי.

כשאנו מתבקשות לסלוח – כשאני מבינה שמה שקורה לא במקרה, ושיש טוב תמיד גם באדם שעומד מולי ופגע בי, אז אני יכולה למצוא בתוכי מקום לסלוח. הסליחה מאפשרת לנו להרגיש גשם של אהבה , לנקות שאריות של רעלים ומתחים, ולהתחיל דף חדש.

ומה לגבי סליחה מעצמי?

לסלוח לעצמי זו מעלה חשובה מאוד
בדיוק כמו שכל התורה על רגל אחת היא "ואהבת לרעך כמוך"
בתפיסה שלי – הכלל זהה גם לגבי "וסלחת לרעך כמוך"
רק כשאדע לסלוח לעצמי על הטעויות שלי
על המשגים שלי
על החוסר מושלמות שלי
רק אז אוכל לסלוח לאחר.

כדאי וחשוב לתרגל סליחה עצמית כל יום מחדש,
וגם לפחות פעם בשנה, לכתוב מכתב סליחה, לעצמך. באהבה.

מצרפת כאן שיר מתוק,

של טל אשרוב מ "פינוקים לנשמה"

יום הסליחות מתקרב,
ואין זמן חוץ מ- עכשיו.
עכשיו תסלחי לך, תנקי את הלב.
אפשר גם דרך מכתב.

זה מכתב של סליחה לעצמך,
על כל מה שבדרך טעית.
כל מה שהיה, היה בלתי נמנע
והכל- מתנה ענקית.

סליחה שלא הקשבת לך,
סליחה שהלכת לאיבוד,
כולם הולכים לשם לפעמים,
זה בסך הכל די חמוד.

סליחה שהחזקת אותך אשמה
בבית דין דמיוני- היום הוא ננעל
קיבלת חנינה לתמיד, נשמה,
את חפה מעוון, מעכשיו עד בכלל.

סליחה על כל מה שאמרת בטעות,
סליחה על מה ששתקת לפעמים-
סליחה על היסוס, על חיפוש, התלבטות,
הלב הוא כל כך תמים.

על כל מה שזוכרת בהמון מבוכה,
על כל מה שהודחק והושכח-
תכתבי לך מכתב מתוק של סליחה
את יודעת- הכל כבר נסלח.


בהזדמנות זו

מבקשת ממך הקוראת שורות אלה

סליחה

אם בלא משים

פגעתי, פספסתי, חטאתי, טעיתי,

ואם תרצי לעדכן אותי באופן אישי על כך

אוכל אז גם אבקש סליחה באופן אישי מכל הלב

שנזכה להיות ראויים לסליחה

ולהכנס ליום הכיפורים בשמחה

גמר חתימה טובה

באהבה,

איילת השחר

 

שלום כתה א'

ילקוט גדול שיש בו כמעט הכל
שקית של דגנים ושקים של אהבה
עוד תמונה אחת לפני שאני שולחת
את האפרוחות שלי מהקן…
משתדלת לתת לדמעות לצאת בלי דרמה,
את ההתרגשות אי אפשר להסתיר.

"כשתחזרי מהגן אני אתן לך הפתעה"
אני לוחשת לקטנה שלי,
וצחוק מתגלגל מזכיר לי שטעיתי
"אמא!, מבית הספר"…

שנה חדשה מתחילה מהקטנה לאמצעית ולגדולה
לכולן התחלות חדשות ומרגשות
נדמה שנאמר כבר הכל על היום הזה
א' בספטמבר… וכל התפילות כבר כלולות במילות הקוד –

שלום כתה א'

שתלכי בשלום לכתה א' ותחזרי בשלום לא'

לאמא, ואבא שמחכים לך בעיניים נוצצות

שנזכה שבשנה הזאת, נרגיש את השלום –
בכתה, בבית, בעולם, ובעיקר בתוכנו פנימה.
לחיי התחלות טובות ומתוקות!

מצ"ב כאן קישור למאמר שכתבתי על קשיי הפרידה מההורים במסגרת חדשה –

אמא אל תלכי – לחצי כאן לקריאה

 

ברוך הבא אתר יקר שלי!

לזכור שיש טוב בתוך עומק ההסתרה זה גאולה!
וככה ממש זכיתי להרגיש היום.
היום האתר שלי עשה לי התקף לב.
זאת אומרת אני. אני עשיתי לעצמי התקף לב כשלחצתי על כפתור קטן ותמים שהציע לי לעדכן גרסא לחלק קטנטן באתר… (פלגין של צ'ט שהיה אמור להיות מתחת לשידור החי שלי מחר באתר…)
ופוף!

עם הלחיצה הקטנה הזו 5 שנים של השקעה באתר נעלמו כלא היו.
בהתחלה נשארתי רגועה.
לא יכול להיות שהאתר לא עובד פתאום!
שכלום לא עולה!
לא יכול להיות!
ננסה במחשב של בעלי… כלום!
ננסה בנייד… כלום!
ננסה לבקש מחברות לבדוק לי… כלום !!!!!
ננסה עוד פעם בדפדפן חדש… כ ל ו ם.

אוקיי , אמרתי לעצמי זכית ביושר באפשרות להבהל רשמית.

מייד פניתי טלפונית לחברת האכסון בחוץ לארץ שם יושב האתר שלי בשביל לקבל תמיכה… וההוא שם, חמוש במבטא לא ברור באנגלית מאתגרת, נשאר רגוע שם מעבר לקו אבל *אני* לעומת זאת, הרגשתי שאני כמעט מתעלפת מהנימוס שלו, כשהוא שואל אותי
"איזה קישור באתר בדיוק לא עובד"
ואני אומרת לו ה-כ-ל! הכל לא עובד.
just a moment please
ומוסיקת מעליות עולה לי על הקו בזמן שהוא בודק

מה אני יכולה לעשות עכשיו תהיתי בליבי… אולי כדאי לי ליישם את השיטה שאני מלמדת כל הזמן…??? רעיון מצויין.

חטפתי חתיכת נייר, והתחלתי לתרגל כשאוזן אחת עם הפלאפון מחכה למושיע, וככה עשיתי תהליך שחרור בשיטת הפירמידה ההפוכה… אפילו לא הספקתי לסיים את התהליך "כמו שצריך" כמו שאני מלמדת, באופן מלא עד הסוף… ופשוט התחלתי לחייך.

זה קרה אחרי שנתתי מקום אמיתי לבהלה שתקפה אותי… לתסכול הגדול, לחוסר האונים, ללחץ, להסטריה, לפחד, לדאגה, לכעס על עצמי (היית חייבת ללחוץ על השדרוג הזה???) לעצבים, למתח, לרחמים העצמיים, למסכנות ולקרבנות, לאחיזה ולמניעות, ולצעקת אההההה אחת גדולה. כל זה קרה בתוך שניות, אולי דקה.

באופן מוטרף, למרות הפאניקה הלגיטימית, וכל זה בשלב שבו עוד לא ידעתי שהאתר שלי נפרץ וגם לא שיש גיבוי מלפני יומיים ושיהיה אפשר לשחזר, פשוט הרשתי לעצמי להנות מתחושת החופש שעלתה בתוכי. ומה אם את יכולה להתחיל הכל מחדש לגמרי? על נקי? ומה אם את חופשיה עכשיו לעשות מה שאת רוצה? ומה אם תתחילי מהריק הזה התחלה חדשה ? והתמלאתי פתאום תחושה משוגעת של אושר. על עצם זה שאני לא תלויה באתר שלי. אפילו שהשקעתי בו שעות על גבי שעות, במשך ימים ולילות, חודשים ושנים. 5 שנים למען הדיוק.

באמצע הדרמה נכנסתי לפרופיל האישי שלי בפייסבוק וביקשתי את תמיכת הציבור שיתן גיבוי לתמיכה הטכנית שמעבר לים… וכך כתבתי:

האתר שלי נפרץ
תפילות להחלמה מהירה ומלאה יתקבלו בשמחה
דרך הטוב בן איילת

***

כי אכן בשבילי הוא כמו ילד, שגדל באהבה, שצומח ומתפתח במקביל להתפתחות ולצמיחה האישית, הרוחנית והמקצועית שלי וזה לא דבר מבוטל בכלל להגיע לרגע שפתאום זה לא מובן מאליו שהוא יהיה כאן גם מחר…

ובחוסר הוודאות הזו לגלות חופש – זה בהחלט היה חידוש בשבילי. וכל הדרמה הזו קוראת ערב לפני שידור חי שאני עורכת בנושא "להתעורר אל הטוב", על אותו תהליך שחרור רגשי שיישמתי היום, על החביור לטוב גם בהסתרה…על היופי והיש, והשידור הזה מתקיים דרך האתר שלי… וההרשמה אליו שהיתה אמורה להמשיך היום גם היא יושבת על האתר שלי…
בסופו של יום, אחרי כמה שעות של חוסר ודאות, ועבודה רוחנית וטכנית… האתר חזר לחיים באופן מלא, ובנזק מזערי, שמשמעותו השלמת עוד כמה שעות עבודה לשחזור ידני של כל מה שלא נכלל בגיבוי,
והאושר של חוסר התלות לשמחתי נשאר, ואליו התווסף אושר גדול של הכרת הטוב על מה שאינו מובן מאליו על אף שנראה ככזה ביום יום…

בקיצור, מפה לשם, אם אין לך איזה מסיבת סיום שנה ללכת אליה מחר בערב… שלישי 21.6.16  בשעה 21:00 אני אהיה בשידור חי (אם השם ירצה, כן?) במסיבת הודיה (סתם, גם…) בשידור חי של "להתעורר אל הטוב" .

מה מתוכנן?
-מלא אהבה
-היכרות עם הגישה של ריפוי בדרך הטוב
-ציטוטים נחברים של ספרים אהובים (במיוחד לשבוע הספר)
ועוד הפתעות!
ההשתתפות בשידור פתוחה באהבה ללא עלות, (לא תהיה הקלטה) הרשמה קצרצרה מכאן.
http://www.derech-hatov.co.il/healing.live.web
לראות את הטוב בעומק ההסתרה
בתמונה: זה לא כל כך נעים לראות גן סגור. במיוחד כשזה הגן שלך… ומאידך זו אני עושה תהליך עם פלאפון באוזן בהמתנה בזמן אמת של הדרמה… (דמיינו מוסיקת מעליות…)

נ.ב.
תכלס, הכל משתבש לטובה.
בסוף תהליך השחרור בחרתי להיות רגועה, בוטחת וחופשיה.
עכשיו אני יכולה להוסיף גם מודה.

מי לקח לי את האושר?

זה תמיד קורה לאור היום.
לרגע אני עסוקה במשהו אחר
כשפתאום אני קולטת שנשדדתי.
מיד יוצאת מאיזון
מרגישה בלבול וחוסר אונים
והמערכת הפנימית שלי כבר מטעינה אקדחים
מוכנה להתקפה, מחפשת אשמים,
יורה חיצים או מסתגרת בבונקר מתחת לשמיכה.
מה קורה פה?
שנים של רגישות יתר ועדיין מופתעת מחדש כששודדים אותי לאור היום.
מי לקח לי את האושר?

שאלה טובה
האמת שהאשמים מתחלפים. הם יכולים להיות האנשים הכי קרובים אליי.
ההורים שלי, החברות שלי, הבן זוג שלי, ואפילו הילדים שלי.
רוב הפעמים אם לא בכולם הם גם עושים את זה בלי כוונה בכלל.
ובכל זאת, זה קורה ופוגע ומקטין ומכווץ אותי ומוציא אותי מאיזון.

"היופי הגדול של החיים אינו טמון בכך שלא ניפול, אלא בכך שנקום בכל פעם מחדש"

המשפט היפה הזה של נלסון מנדלה, משקף את הגישה שלי בדרך הטוב, כפי שמעידה שורת הסלוגן המתנוססת על הלוגו שלי – לבחור בטוב בכל צעד מחדש.

זו המשמעות של לקום וליפול. כי אין שום נוסחה שתבטיח לך שלא תפלי מחר, עוד רגע. והמחשבה הזו מלחיצה… ואנחנו יצורים אנושיים שזקוקים לוודאות ולשליטה ולמרות שבשכל, ברמת העיקרון, אנחנו מבינים שלצד היכולת שלנו להפשיע על המציאות, ליצור מציאות ולשנות מציאות יש דברים שהם ממש לא בשליטתנו. כשאני ערה ומודעת וקרובה לעצמי, אני זוכרת את ההבנה הזו היטב.

אבל הלב, הלב רוצה את שלו.
אז איך מגשרים על הפער?
אההה הפער הזה.

את המציאות אני לא תמיד יכולה לשנות. יש אפשרויות שונות להתמודד איתה, אבל המפתח לחופש הרגשי שלי, לא נמצא שם. המפתח לשמחה, לאהבה, לשקט נפשי, המפתח הזה נמצא ממש אצלי.

ובעזרת המפתח הזה, מפתח הבחירה, אני בוחרת בטוב בכל צעד מחדש.
בכל פעם מחדש. וזה לא מבטיח לי שלא אפול שוב, אבל זה כן מבטיח לי, שאדע איך לקום שוב בקלות ובכוחות עצמי.

אז איך עושים את זה?
אני משתמשת בכלי פשוט ואפקטיבי, "הפירמידה ההפוכה" שזכיתי לקבל מבורא עולם, ואותו אני מפתחת בשנים האחרונות כך שיהיה נגיש יותר ואפקטיבי יותר לא רק עבורי אלא לכל אשה שמבקשת לקחת אחריות על האושר שלה.

אנסה לתת כאן לך הקוראת שורות אלה, את השלבים של תהליך השחרור הרגשי ביחד עם כלי מעשי שתוכלי ליישם כאן ועכשיו כדי להחזיר לעצמך נשימה, רוגע ואיזון.

ועוד לפני השלבים, חשוב להבין, שכאב שלא נותנים לו מקום מוצא מקום – והולך ותופס מקום בתוכנו, ועלול גם להתבטא בגוף בצורה של מחלה / חסימה כזו או אחרת.

לכן אני קוראת לסדנאות שלי ללימוד השיטה "ריפוי בדרך הטוב" כיון שאני מאמינה ויודעת שיש קשר מוחלט אמיתי ועמוק בין הגוף והנפש, והשחרור הרגשי בהחלט משפיע על הבריאות הפיזית שלנו, לצד זו הנפשית.

בתהליך הזה אני בעצם נותנת מקום, באופן מובנה, בתהליך מסודר וקל ובוחרת מחדש בטוב.

השלב הראשון בתהליך שחרור רגשי הוא הזיהוי. זיהוי של המקום הרגשי שאני נמצאת בו וההקשר (הסיבה, לפחות זו הגלויה לי)

השלב השני בתהליך השחרור הרגשי היא ההסכמה לראות, ולהרגיש, ולהכיל את עצמי על כל חולשותיי. ממש לתת מקום לכאב. בלי לפחד לגעת בו. בלי לחשוש שאני רק מחמירה את המצב. זה בדיוק כמו ההקשבה לילדה שלי שצועקת ובוכה כי כואב לה, במקום להשתיק אותה כי לא נעים לי לשמוע את הצעקות…

השלב השלישי בתהליך השחרור הרגשי הוא הבחירה בטוב. במה שאני כן רוצה להרגיש ולחוות, באיך אני רוצה להרגיש מול אותו אתגר שהקפיץ אותי, שהזיז אותי, שהכניס אותי למגננה או התקפה, או כיווץ. ממש בוחרת בהפך החיובי של המקום הרגשי שאני הכי לא רוצה להיות בו.

בשלב הרביעי אני עושה עם הלב שלי הסכם, סוג של משא ומתן, כך שתהליך השחרור יהיה אמיתי ומסונכרן עם היכולת האמיתית שלי כאן ועכשיו.

בשלב החמישי והאחרון אני מטמיעה את הבחירות הטובות שלי, את המילים הטובות פנימה לתוכי ממש, לתוך גופי ונשמתי. אני עושה זאת בעזרת האותיות הקדושות.

וגם אתן יכולות לעשות זאת כאן ועכשיו. להשתמש בכח האותיות הקדושות. למילים יש כח. לאותיות יש כח. ולכן יש את הכח להתשמש בהן.

מילה לפני כן על כוח האותיות.
האותיות הן כלים וצינורות להורדת שפע בעולם, אות היא מילה נרדפת לסימן, כל אות היא סימן לכח הייחודי שבה. לכל אות עברית קדושה יש קוד אנרגטי.

לדוגמא לאות א' יש כח של האינסוף, אלופו של עולם, יצירתיות, פתיחות לכל 4 רוחות שמים, כח של אחדות, חיבור בין שמים וארץ, כח של מנהיגות.

לאות ב' יש כח של בטחון, של יציבות, של ביטוי של כלי יחד עם האור שבו, שניים שהם אחד, בריאה, ובחירה חופשית…

כשאנחנו מכניסים פנימה לתוכנו את האותיות הקדושות, אנחנו מקבלים מכוחן הייחודי, ומתמלאים באנרגיה טובה וקדושה ממקור הבריאה.

מזמינה אותך להציץ כאן בתרגיל קצר דרכו תוכלי להכניס לתוכך את אורן הטוב של המילים המרפאות, בכל עת שתרגישי שמישהו, או משהו "שדד" לך את האושר.
מקווה שהפקת ערך מהמאמר הזה, והלוואי ונזכה כולנו, לבחור בטוב בכל צעד מחדש.


אם מעניין אותך ללמוד כיצד לעשות תהליך שחרור רגשי לעצמך בכל עת, במצבים של לחץ, יאוש, כעס, אשמה, פגיעות ופחד, אני מזמינה אותך להצטרף לסדנא מעשית קצרה באופן פרונטלי או אינטרנטי ללימוד השיטה המקוצרת של הפירמידה ההפוכה לשחרור רגשי מהיר.

לפרטים על הסדנא האינטרנטית לחצי כאן | להזמנת הסדנא לקבוצה לחצי כאן

מאמנת / מטפלת? חדש! קורס הכשרה קצר וממוקד ב 5 מפגשים חווייתיים

במידה ויש משהו שיושב לך הלב כאן ועכשיו ואינך מעוניינת ללמוד כיצד לטפל בעצמך אלא רוצה לעבור שיחת שחרור רגשי ביחד איתי, את מוזמנת לעשות זאת בשמחה  מכאן.

הערה: כשאני מנחה תהליך שחרור לנשים שבאות אלי באופן אישי לשיחות שחרור רגשי, אני משתמשת באותם שלבים שציינתי כאן, אבל מפעילה גם כלים נוספים ברשותי מתוך היכרות עמוקה עם המנגנון הרגשי ובשילוב אינטואיציה ועבודה אנרגטית, כדי לעזור לחדד את הרגש שעומד בעומק העניין, ולהאיר עוד על המחשבה שנמצאת בשורש הכאב, כיון שהדין נמתק בשורשו, וכשאני מגיע לשורש, אני יכולה להפוך את הכל לטובה, פשוטו כמשמעו.

מה את מנותקת? על יום השואה לאנשים רגישים מאוד

מה את מנותקת?
את לא שייכת ?
איפה את חיה?
לא אכפת לך?
למי שאין עבר אין עתיד!

לאנשים רגישים במיוחד, יום השואה מביא איתו קושי כפול.
קושי לפגוש את הרוע האכזרי והנורא הזה
וקושי עם עצם הקושי לפגוש את הרוע הזה…

יש, שהיום הזה (והימים שלפני, ואחרי…) כל כך כבד ומכאיב להם, אם בגלל הסטוריה אישית, ואם בגלל רגישות גבוהה, עד שהם בוחרים להמנע לגמרי, להסתגר, לעצום עיניים, לחכות שיעבור… או בוחרים בעדינות בגישת הסינון של מה אני רואה, וכמה אני רואה ושומעת…

הדרך שלי להתמודד עם היום הזה,
היא להתמקד בטוב, ודווקא ביום השואה, להתמקד באופן עמוק בהודיה.
אנה פרנק, ביומנה, מתארת את געגועיה לאותם דברים קטנים גדולים, שמבדילים בין חיים בחושך לחיים באור… בין אדם כלוא לאדם חופשי

"לרכב על אופניים, לרקוד, לשרוק, לראות את העולם, להרגיש צעירה, לדעת את תחושת החופש – לכל אלה אני מתגעגעת"

ובפרספקטיבה הזו אני בוחרת להיות ביום הזה,
מרכינה ראש על האבדן הגדול, מתחברת לסיפורי הגבורה ונחישות הלב
ובעיקר, בהודיה, על כל פרט קטן ולא מובן מאליו בחיי.

מי שרוצה להודות יחד, אפשר להצטרף באהבה לקבוצה להכרת הטוב יום יום

https://www.facebook.com/groups/thank.you.everyday/

או לכתוב כאן בתגובות את התודות שלך…קטנות וגדולות.

כי אין תודה שהיא קטנה מדי. במיוחד ביום הזה.

הנה שלי.

תודה על הזכות לשרוק, לצחוק, לאהוב, לצעוק, לבכות בקול, לשיר, לטייל, להקים עסק, לאכול, לישון במיטה נוחה, לשתות קפה, לבלות עם חברות, לנפוש עם בן זוגי, לכתוב כתבים בפומבי, לנסוע לאן שליבי חפץ, להתלבש איך שאני אוהבת, לחיות בארץ שלי, עם יהודים חופשיים וגאים כמוני, לקנות מה שאני צריכה וגם מה שלא, להתקשר למי שאני רוצה מתי שאני רוצה, לאפות, ליצור, לשפץ, לגהץ, לצלם, לחלום, ליישם, להגשים, להנחות סדנאות, לאמן, לטפל, להתראיין, לפרגן, לבכות, להיות, לזכור.

נזכור ולא נשכח.

נזכור ולא נשכח להודות.

אנה פרנק

פה סח – מה לעשות כשהגוף מדבר איתנו?

מועדים לשמחה…
כי אם כבר נפלנו, נחפש את השמחה שבאה בתוך המעידה.
חיכיתי כל כך לחול המועד, לטיולים, לטבע, לבילוי יחד בלי הלחץ של נקיונות פסח. אבל…
מאז ערב החג הגב שלי החליט שאם כבר פסח, כידוע פה סח, אז גם לו יש מה לומר.
בעצם לצעוק.

בהתחלה הוא צעק בשקט, ורק שינה תכנית אחת קטנה…
בליל הסדר, זוג כדורים משככי כאבים עשו את העבודה
אבל למחרת, אחרי שכביכול יצאנו ממצרים, הוא צעק חזק. ולא יכלתי להתעלם ממנו עוד.
נכנסתי למיצר חדש, והגב שלי יצא לחופשה ללא תשלום עם תוספת כאבים חזקים שהגבילו את התנועה שלי באופן מבהיל.

מאז, עברו על גבי הרבה שעות מיטה, תריסר בקבוקים חמים, כירופרקטית אחת, טיפול רפלקסולוגיה, עיסוי תאילנדי, דמיון מודרך, פלדנקרייז והרבה תפילות.

היום, אחרי שהפסקתי לבכות ולהתנגד למציאות,
גיליתי את הטוב שבמצב שלי, ובתוכו את הבחירה.
את הטיול המשפחתי היום אמנם לא זכיתי לחוות
אבל בחרתי שהבנות שלי לא יפסידו ויצטרפו אליו עם בעלי,
ולגבי עצמי בחרתי לא להיות קרבן פסח, לחרוג ממנהגי ולבקש עזרה…
ביקשתי. וקיבלתי. יותר ממה שיכולתי לדמיין.
בחירה בטוב אינה מובנת מאליה,
אבל היא כל כך שווה את זה.

אז בחרתי להקשיב לגוף. באמת. להפגש עם עצמי על כל חלקי. להקשיב לקולות בתוכי,
לקול המתסכן, המתקרבן
ולקול המקבל, שאפילו נהנה מהמצב,
ולמולם לקול הנשמה, שמעוררת בי שאלות חדשות…. קושיות…
שאלות שפותחות אותי למסלול חדש במדבר…
כי יציאת מצרים זה לא משהו שהיה פעם מזמן.
זה כאן ועכשיו.
בתוכי.
בתוכך.
ועכשיו. אני כבר יודעת,
שהתכלית של הכאב היא לנענע לי את הלב במובן הטוב.
כמו לולב… לכל רוחות שמים.
כי הכל אפשרי.

ופתאום לראות במצבי,
מתנה.
מתנה של התעוררות
ולא "תכנית אלוקית לא מוצלחת" … כפי שהציע הקול המתמסכן שבי…
?
אז לא טיילתי היום בנחל ה…. ולא עשיתי תצפית מהר….. וגם לא זחלתי במערת….. אבל יצאתי למסלול מרתק ונפלא, לא היה שם צפוף בכלל ולא עמדתי בפקקים, רק בכמה מחסומים רגשיים שהתמוססו אחרי שני עמודים… מסלול שהתחיל בגב שלי, מסלול שאינו נגמר.
כאתנחתא ליום מסע ארוך, שלפתי לי קלף מסר מפעמוני דרך,
תמיד כיף לקבל אור חוזר מהנשמה.

מועדים לשמחה… ?
איילת אסטרייכר,
דרך הטוב

לאירועים קרובים בדרך הטוב

מסר מפענוי דרך

פה – סח. אז מה אם לא התחלתי לנקות!

התחלת פסח?

  • ככה בקטנה…

התחלת פסח?

  • לא, השנה זה ממש מאתגר אני עובדת ע ד השניה האחרונה…

התחלת פסח?

  • פסח אצלי כל השנה. את מבינה, זה רק אני ובעלי, הבית תמיד מתוחזק ונקי…

ואת?

אז מה אם לא התחלת פסח. פסח לא צריך להתחיל.

חג הפסח הוא מתנה של התעוררות מלמעלה.

כן, זו אכן הזדמנות לעשות "נקיון אביב" לאוורר, להיפטר מהמיותר, לסדר, לנקות,

אבל אל לנו לטעות.

"לעשות פסח" במובן של טרפת הנקיון, זה לא העיקר. זה רק חלק. קטן. חשוב, אבל לא העיקר.

ועל שאר החלקים החשובים, הפותחים, המאירים,

אספתי לך כאן באהבה סל של השראה לחג,

מברכת אותך בחג שמח, בהנאה מהאביב הפורח

ובבחירה אמיצה לצאת ממצרים ולהסכים לקבל את הגאולה בתודה עמוקה ♥

מה הכי חשוב לנקות לפסח?

פסח מתקרב בצעדי ענק רמת הלחץ העולמית עולה בכמה רמות לכולם כוונות טובות, להגיע לחג מוכנים. ולמרות שנכתבו על כך לא מעט מילים, עדיין, קשה קשה להפנים. שהעיקר, זה לנקות את החמץ שבפנים. העיקר זה לבער את אותן המחשבות, שגורמות … להמשיך לקרוא ←

 

הכנה לפסח. תפילה. נר. ציור. נס

מתכוננת לפסח בדרך שלי, ומקדישה את הפוסט הזה לכל מי שמחכה לנס… מעבר לנקיון הבית וההכנות, מנקה את עצמי, ויודעת שמעבר להשתדלות שלי יש תפילה. יהי רצון שהרצון שלי יהיה נקי, טהור, מחובר למקור האור יהי רצון שאזכה לצלוח בשלום … להמשיך לקרוא ←

 

לבער את החמץ הפנימי

הכנה רוחנית לחג שלא קשורה לאקונומיקה רגע לפני החג, הבית נקי ומוכן, קנינו בגדים חדשים ולא שכחנו להסתפר… זהו, אנחנו מוכנים? כמעט. האם זכרנו לנקות את הבית הפנימי? חודש ניסן מביא איתו בשורה גדולה של אפשרות לטיהור ונקיון. ולא רק … להמשיך לקרוא ←

 

"כל אחד צריך מצרים"

שמחה רבה – אביב הגיע פסח בא 🙂

ברכה ממני לחג 🙂

מברכת אותך בחג שמח ונפלא, ואם לא קנית לעצמך מתנה לחג – הנה רעיון 🙂

בקרי בחנות החדשה של דרך הטוב ותהני ממבצעי האביב 🙂

 

כמעט פורים שמח

פורים
פורים שמח

פורים כמעט כאן…

לכבודו פשפשתי אחורה באלבום התמונות, ומצאתי את זה 🙂 זו אני לפני שנתיים…

אז קודם כל גילוי נאות, אני לא באמת בלונדינית 😉

עכשיו שהסברנו את זה שמחה לעדכן בכל מיני עניינים משמחים.

 

לקראת פורים כולם מאוד עסוקים, לפעמים עד כדי עומס ממש וציפיה לפסח שיגיע כבר כי אולי עדיף לנקות מאשר לחשוב על קונספט למשלוחי המנות. לכן שמחתי להזכיר לעצמי ולעולם שיש אפשרות אחרת, להכנס לחג ממקום מחובר, קשוב פנימה, אחר, וזה מה שהסדנא של בוקר טוב לקראת פורים, מאפשרת לעשות, להפגש עם עצמך ולצאת מלאה באמונה בטוב ועם צעדים מעשיים במציאות לתכנון השבוע שלך. החלטתי לאפשר את הסדנא הזו בעלות של 29 ש"ח כי הייתי שמחה שכל אשה תתן לעצמה את השעה הזו באהבה.

אחרי ששלחתי את התפילה למשלוח מנות לרשימת התפוצה שלי, גיליתי שהיא מסתובבת בווטסאפים ומחייכת אנשים רבים וזה משמח מאוד, אבל אולי רגע לפני החג הקדוש הזה, כדאי לתת מקום גם לתפילה אחרת, שגדול ממני חיבר, תפילה מרגשת לקראת פורים.

תפילה לפורים של רבי נתן מברסלב

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, הָרָב אֶת רִיבֵנוּ וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ, שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתַעֲזֹר לָנוּ בִּישׁוּעָתְךָ וְנִפְלְאוֹתֶיךָ הַנּוֹרָאוֹת, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַבֵּל וּ"לְקַיֵּם אֶת יְמֵי הַפּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים בִּזְמַנֵּיהֶם" כָּרָאוּי, שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בַּפּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, בְּגִילָה בְּרִנָּה בְּדִיצָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה מְאֹד, עִם כָּל פְּרָטֵיהֶם וְדִקְדּוּקֵיהֶם וְכַוָּנוֹתֵיהֶם וְתַרְיַ"ג מִצְוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהֶם:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּבָר גִּלִּיתָ אָזְנֵינוּ, שֶׁכָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נִקְבְּעוּ הַיָּמִים טוֹבִים הַקְּדוֹשִׁים, כֻּלָּם נַעֲשִׂים וְנִתְגַּלִּים וּמְאִירִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, וְאָנוּ צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת פּוּרִים וּקְדֻשַּׁת כָּל הַיָּמִים טוֹבִים, וְהֶאָרַת הַנִּסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁנַּעֲשׂוּ אָז, בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל אָדָם וְאָדָם בִּפְרָטִיּוּת. וּבְכֵן בָּאתִי לְפָנֶיךָ, עוֹשֶׂה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבְכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, לַמְּדֵנִי וְהוֹרֵנִי וְחָנֵּנִי וְזַכֵּנִי שֶׁאֶזְכֶּה לְשִׂמְחַת פּוּרִים בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד בְּכָל לֵב וָנֶפֶשׁ בִּימֵי הַפּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּשִׂמְחָה שֶׁאֵין לָהּ קֵץ, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל-יְדֵי הַשִּׂמְחָה וְהַקְּדֻשָּׁה שֶׁל פּוּרִים לְהַמְשִׁיךְ עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל הַקְּדֻשָּׁה וְהַטָּהֳרָה הַנִּמְשֶׁכֶת מֵהַפָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁמְּטַהֶרֶת מִטֻּמְאַת מֵת, אֲשֶׁר צִוִּיתָ עָלֵינוּ לַעֲסֹק בִּקְרִיאַת הַפָּרָשָׁה הַזֹּאת שֶׁל פָּרָה אֲדֻמָּה אַחַר פּוּרִים, וְגִלִּיתָ לָנוּ שֶׁעַל-יְדֵי פּוּרִים זוֹכִין לְטָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה, לְמַעַן נִזְכֶּה לִהְיוֹת טְהוֹרִים לְקַבֵּל קְדֻשַּׁת הַקָּרְבַּן פֶּסַח בִּזְמַנּוֹ:

וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה, וְנִזְכֶּה לְהִתְבּוֹנֵן גֹּדֶל עֹצֶם הַנֵּס הַנִּפְלָא וְהַיְשׁוּעָה הַנּוֹרָאָה וְהָעֲצוּמָה הַזֹּאת, וּלְפַרְסוֹמֵי נִסָּא בִּפְנֵי כָּל עַם וְעֵדָה. וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת "מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" וּמִצְוַת סְעוּדַת פּוּרִים בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה. וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים כַּאֲשֶׁר צִוּוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְתַעַזְרֵנוּ וְתִשְׁמְרֵנוּ שֶׁלֹּא יַזִּיק לָנוּ הַשְּׁתִיָּה וְהַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים כְּלָל לֹא בַּגּוּף וְלֹא בַּנֶּפֶשׁ, וְלֹא נַזִּיק שׁוּם אָדָם וְלֹא שׁוּם דָּבָר עַל-יְדֵי הַשִּׁכְרוּת, רַק נִזְכֶּה עַל-יְדֵי הַשִּׁכְרוּת שֶׁל פּוּרִים לָבוֹא לְתוֹךְ שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה מְאֹד, לְתוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל פּוּרִים, אֲשֶׁר אָז מֵאִיר הֶאָרָה נִפְלָאָה וַעֲצוּמָה שֶׁהוּא הֶאָרַת מָרְדְּכַי, אֲשֶׁר אֵין דֻּגְמָתָהּ בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה:

וְאֶזְכֶּה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּכָל לֵב, וּלְשַׂמֵּחַ גַּם אֲחֵרִים, לְשַׂמֵּחַ כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ בְּשִׂמְחַת פּוּרִים בְּחֶדְוָה רַבָּה וַעֲצוּמָה מְאֹד מְאֹד, נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ בְּשִׂמְחָה אֲמִתִּיִּית בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לְנַחַת וּלְרָצוֹן, וּתְקַבֵּל שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים מִשְּׁתִיָּתֵנוּ וְשִׂמְחוֹתֵינוּ בַּפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ. וְנִזְכֶּה גַּם עַתָּה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה לְהַנֵּס הַגָּדוֹל וְהַיְשׁוּעָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל פּוּרִים, לְהַכְנִיעַ וּלְגָרֵשׁ וְלַעֲקוֹר וּלְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ קְלִפַּת הָמָן עֲמָלֵק וְזֻהֲמָתוֹ הַגְּדוֹלָה וְלִמְחוֹת שְׁמוֹ וְזִכְרוֹ מִן הָעוֹלָם, וּלְטַהֵר עַצְמֵנוּ מִזֻּהֲמָתוֹ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה גְדוֹלָה, וּלְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר, וְנִזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחַת פּוּרִים עַל כָּל הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, לִשְׂמֹחַ תָּמִיד בְּךָ בְּשִׂמְחָה וְחֶדְוָה רַבָּה בֶּאֱמֶת, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לִקְדֻשַּׁת וְטָהֳרַת הַפָּרָה אֲדֻמָּה וְלִקְדֻשַּׁת פֶּסַח בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָמִיד, וִיקֻיַּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגוֹאֲלִי":

 

מחכים לך מוצרים וסדנאות בחנות דרך הטוב, החל מ 29 ש"ח לסדנא ייחודית הכנה לפורים.

מוזמנות באהבה להציץ בחנות ולארגן לך משלוח מנות ראוי והגון ללא תוספת קלוריות וייסורי מצפון  😉 

עוד על פורים ממש כאן >>

סרטון הכנה לפורים  | תפילה למשלוח מנות | תרגיל מעצים – המסכה