המדריך למתוסכלת… 3 אפשרויות מהכבדה אל הקלה

המדריך למתוסכלת…
אז מה עושים מול אותם דברים בחיים שאת מתוסכלת מהם?
מגישה באהבה הצעת הסתכלות חדשה.
לפי הגישה שאני חיה ומלמדת בדרך הטוב,
אפשר להתייחס למה שקורה ב 3 דרכים מרכזיות –

האחת: להתבאס ולהתכווץ ולהתקרבן.
השניה: להתמרמר. לכעוס. להלחם.
השלישית: להתמסר, להתבונן, לצמוח!

באפשרות הראשונה – הנחת היסוד היא שאני מסכנה ושדברים רעים קורים לי …ואין לי את הכח לעשות עם זה משהו. מה לעשות, זה גורלי. זה מה יש. (בריחה)

באפשרות השניה – הנחת היסוד היא שהעולם נגדי ושאני כל הזמן צריכה להיות במלחמה כדי לשרוד, יש לי כח, אני נלחמת ויוצאת לתיקון עולם עם כל האנרגיות שלי, אבל זה מאוד מעייף להלחם כל הזמן… (מלחמה)

באפשרות השלישית יש הנחת יסוד שכל מה שקורה לי קורה לטובתי. שכל מה שבא אלי לפתחי בא לפתח אותי, ושהדברים שעוברים דרכי הם מצמיחים אותי. (צמיחה)

תכלס,
מאחורי התפיסה הזו, השלישית, עומדים 3 עקרונות יסוד של דרך הטוב.
העקרון שהטוב קיים תמיד. גם עכשיו…
העקרון שמה שקורה לא במקרה – ויש לי פה שיעור ללמוד!
והעקרון שתמיד, אבל תמיד יש בחירה.

אז מה תבחרי?
האפשרות השלישית היא האפשרות שאני בוחרת לחיות… וזה גם מה שמאפשר לי באמת לאהוב את החיים האלה. זה לא אומר שאני נמנעת מפעולות מסויימות כי זה בעצם לחזור לאפשרות הקרבן… אז מה כן עושים בעצם?

כשקורה משהו שמתסכל אותך – תשאלי את עצמך –
האם בא לי להיות קטנה ומסכנה מול זה?😟
האם בא לי להיות חזקה ולוחמנית מול זה?😡
או האם בא לי לצמוח? האם בא לי להיות צינור לדבר הזה שיעבור דרכי ויצמיח אותי וינקה אותי וירים אותי למדרגה הבאה בצמיחתי?😇

👈באפשרות הראשונה אני מסתובבת בעולם עם יאוש וחוסר אונים.
👈באפשרות השניה אני מסתובבת בעולם עם עוצמה וגאווה. (עד שאני מבינה שאין לי שליטה ואז טובעת באפשרות הראשונה…)
👈באפשרות השלישית אני מסתובבת בעולם עם אהבה ובטחון. אני מסתובבת בעולם עם בורא עולם. ועם הידיעה שאני אהובה. שאני מבורכת. שאני בטוחה. שאני בהתפתחות מתמדת.

עכשיו השאלה היא עבורך – בריחה, מלחמה או צמיחה?
במה את בוחרת?
💜
ומי שרוצה עוד, כל הבסיס של דרך הטוב אותו אני מלמדת בסדנא "להתאהב בחיים"🙌 , בא לסייע לאמץ את האפשרות השלישית כגישה לחיים. גישה שתאפשר לצמוח ולהתאהב בחיים. אם זה נוגע בך אז בואי.
לפרטים על הסדנא להתאהב בחיים לחצי כאן –
http://derechhatov.ravpage.co.il/yesodot

סדנת להתאהב בחיים

להתחיל את השבוע בטוב. נוהל מוצ"ש

כל מוצ"ש מחדש
אני הולכת לאיבוד בתוך שפע האפשרויות
כאילו מישהו מחק לי את כל הdata מהראש.
מי אני? מה אני? ולאן אני? כלום.
מוצאת את עצמי מטיילת בין שלל האפליקציות הקיימות
בוהה פה, ואז בוהה שם ואז נתקפת מצפון על הזמן האבוד
ועל עצמי האבודה.
מוצ"ש.
המעבר הזה בין שבוע מוטרף לשבת מנוחה דווקא קל לי…
אני מתרפקת על השקט ונחה. ממש נחה.
ואז,
מוצ"ש…
והמעבר הזה בין השקט והנחת חזרה לעולם העשיה, גורם לי לבלבול מערכות רציני. אחרי כמה שעות של ניתוק מעצמי התעוררתי. והחלטתי שאי אפשר ככה יותר.
אני חייבת איפוס.
אז הכנתי לעצמי נוהל מוצ"ש.
1. להתבונן על השבוע שהיה – מה היה בו, ועל מה אני מחלקת לעצמי מדליות השבוע…
2. להתבונן על החודש הקרוב ולהוריד מהראש את הדברים הגדולים שמעסיקים אותי ברמת הכותרת
3. להוריד מהראש משימות שיושבות עליי בלי סדר מסויים פשוט להוריד מהראש
4. לדייק לעצמי מה האתגר שלי השבוע -? ואיזו הבנה תעזור לי לצלוח אותו בשלום?
5. לסכם לעצמי במשפט הכי קצר שאני יכולה – מה המטרה המרכזית שלי השבוע.
*אחר כך אפשר לתזמן ליומן את החלקים הרלוונטיים ולבחור להתמקד בדבר האחד שעושה הערב אם בכלל.
אז כך עשיתי .
ומה גיליתי?
שאחרי כל הto do list שיצרתי, הבנתי שהמטרה המרכזית שלי השבוע זה לאהוב, לשמוח, להנות !

טוב שהתפקסתי על עצמי כדי לזכור מה באמת חשוב 🙂
בקיצור, שיהיה שבוע טוב !!!

ואם תרצו להתחיל את השבוע הזה בטוב, מוזמנים להוריד מדיטציית בוקר ליום מבורך   

מריצוי לחיבור פנימה / השראה בדרך הטוב

מריצוי לחיבור פנימה /
© איילת אסטרייכר, השראה בדרך הטוב

 

אהובה
את מאושרת?
ועכשיו?
ובעוד רגע?
עצרי להתבונן בפחד שדוחף אותך
ימים ולילות להיות לו לעבד.

ראי כיצד את נוטשת את עצמך ומסכימה מרצונך,
להשתעבד לאלוקים אחרים.
איזה מעביד את מרצה?
לאישור של מי את מחכה?

של בני אדם?
של המשקל?
של חשבון הבנק?

מותר לך להפסיק לרוץ לרצות
מותר לך להפסיק להתחנן לאישור
שאת בסדר, שאת ראויה, שאת טובה

אהובה,
את נשמה יקרה וחופשיה
בחרי להשתעבד לאמת,
לאהבה האינסופית שיצרה אותך
את חופשיה להיות
מאושרת

מריצוי לחיבור פנימה1

אש – מה / השראה בדרך הטוב

 

מאשמה לתיקון2

אש-מה /© איילת אסטרייכר,  השראה בדרך הטוב

אהובה,

את יכולה לעצור את זה,

את מגיפת האש המאשימה

את הבריחה מהרגש

את הלב הסגור והכואב,

את ההרגל להעביר הלאה את הלפיד הבוער.

הדרך לכבות את אש האשמה,

היא להסכים להרגיש אותה

לחבק אותה,

להמיס אותה במי אהבה,

אמצי אותה פנימה, תאהבי אותה

תאהבי אותך,

ראי איך היא נמסה

הרשי למים החיים לשטוף אותך באהבה

והנה הלב שלך פתוח לסליחה

והתיקון מתאפשר.

השראה בדרך – אנשים טובים בדרך, שיחה מלב אל לב עם טל אשרוב

– יש לי רעיון מקסים, עולה בי רצון לעשות שיחות השראה עם אנשים טובים בדרך שמעוררים בי השראה, פשוט להעביר את הטוב הזה הלאה
– ומה יוצא לך מזה?
-יוצא לי מזה לעשות טוב להשפיע טוב, ולהנות משיחה מרוממת עם אנשים שאנ אוהבת
– מממ
-מה?
– מה עם הגדלת רשימת התפוצה? אולי איזה מקפצה עסקית? אולי למכור את השיחות בתשלום?
– לא, את מפספסת את הנקודה. בא לי לתת את זה באהבה. לפזר אבקת טוב בלי חשבון. להתחבר אל התדר הזה הנכון. להכיר לעולם את הלבבות המרגשים שאני פוגשת. להסכים להיות בשליחות מרגשת. בלי יעד. בלי תכנית עסקית. בלי אג'נדה נסתרת. ככה סתם, השראה מעוררת.
– וואו. אוקיי. ויש לך זמן פנוי לזה? עם כל שלל עיסוקייך? עם הלו"ז המשוגע שלך?
– אין זמן פנוי, יש בחירה להסכים לעשות. להתמסר למשהו שהוא גדול ממני.
– אז תלכי על זה. על אחריותך כן?
– על אחריות הבורא. הוא שלח אותי 🙂
(אני ועצמי בשיחה מקדימה)
*************************************
הידד!
"אנשים טובים בדרך – שיחות השראה מלב אל לב"
המיזם שלי יוצא לאור
קבלו באהבה את השיחה הראשונה שהיא מרגשת בפני עצמה ולא רק בזכות היותה הסנונית הראשונה.
היה לי העונג לשוחח עם טל אשרוב  מפינוקים לנשמה
לשיחה על יצירה, ומילים מלטפות, על שליחות ויעוד, על התמסרות ושותפות עם בורא עולם.

היה מרתק ! תודה טל אהובה ויקרה.

לדף הפייסבוק של טל אשרוב – פינוקים לנשמה

לרכישת ספר דיגיטלי "לחזור אליך" של טל אשרוב

על חשיבות האבל, מדריך מעשי, מה לומר ובעיקר מה לא לומר, לאשה שעברה אובדן הריון

אני מנחשת שלכולם היו כוונות טובות אבל רק מעט הצליחו לומר את הדבר הנכון… אז כתבתי מדריך. מה **לא** לומר לנשים שעברו אובדן הריון, ומה כן. אבל בעיקר, מה לא…
בשנה וחצי האחרונות עברתי 4 אובדני הריון.
אחד בניתוח שכלל כריתת חצוצרה (הריון חוץ רחמי)
שניים בהפלה טבעית,
ועוד אחרון לקינוח בניתוח גרידה.
כולם היו בשלב מוקדם יחסית (עד שבוע 12)
למרבה ההפתעה, זה לא גרם לכאב שלי להיות קטן יותר.
למה בחרתי לשתף בנושא כל כך אישי? כי אני מרגישה שיש לי פה שליחות חשובה. כי חלק מהאג'נדה שלי בחיי, וחלק מדרך הטוב שאותה אני מלמדת, זה שאם כבר ירדנו, כדאי לאסוף את המתנה מתוך הבור, (ירידה לצורך עליה…) ואם אפשר לעשות עם הכאב הזה משהו משמעותי וטוב, אז אני שם, גם במחיר של חשיפה אישית.

אני בחרתי להתמודד עם האובדן שלי על ידי שיתוף ומתן מקום אמיתי לכאב שלי, למרות שהכי נוח לי להדחיק ולחזור מהר להיות זו שמחפשת את הטוב, אופטימית ומלאת שמחה ואמונה. בחרתי לעצור ולהכיר בכאב כמה זמן שהוא יבקש להשאר איתי.

שיתפתי את החברות שלי. שיתפתי את המשפחה שלי.
ושיתפתי גם את הקהילה שלי, את אלפי העוקבות אחריי ב"דרך הטוב", אפילו ש90 אחוז מהן אני לא מכירה באופן אישי. כי בשבילי השיתוף הזה היה חלק מהריפוי.

ואתם יודעים מה גיליתי??? שהמון המון המון נשים עברו את זה, אבל אף אחת לא מדברת על זה. רק אחרי ששיתפתי – קיבלתי הנהון מבין ועיניים בורקות ובלחש אמרו לי "גם אני עברתי את זה … פעם, פעמיים ושלוש…" ועשרות מיילים, והודעות אישיות, כל כך הרבה כאב… וכולן התמודדו איתו בשקט עם עצמן.

משום מה, מרחפת מעל הנושא הזה שתיקה, ונשים שעוברות את זה נשארות בבדידות גדולה. וכמה חבל. כי לדבר על זה מועיל, מרפא, עוזר לעבד את האובדן ולהגיע לשמחה ואמונה דווקא מתוך הכאב.
הבעיה היא שרבים לא יודעים איך לדבר על זה כי בצד השני יושבים משפחה וחברים שלא יודעים מה לומר… ואיך להגיב, למרבה הצער, למרות הכוונות הטובות, הם לרוב עושים פשוט הפוך.

מאשימים את הנשים שההפלה באשמתן…

מנסים להקטין להם את הכאב,

ומבקרים אותן על הזמן שלוקח להן להתאושש…
לכן החלטתי לעשות מעשה, ולהכין מדריך להורים של, הבעלים של, החברות של, השכנות שלי, האחיות של והמטופלות של, הנה מה לא להגיד, מחולק לפי 3 סוגי תגובות.
בהמשך הפוסט, יש גם מה כן לומר ולעשות כדי לעזור באמת.

*המדריך מבוסס על סקר שעשיתי בקבוצת תמיכה שאני חברה בה. שם שאלתי מה המשפטים הכי מעצבנים שאמרו להן בעקבות האובדן ומה כן חיזק אותן.
הציטוטים כולם אמיתיים.
*********************************************************************
להלן המדריך.
חלק א',
מה לא להגיד:
1. המאשימים: משפטים שמאשימים את האמא בהפלה:
• את התאמצת יותר מדי.
• זה בגלל שלא שמרת על עצמך ונסעת בטרמפים
• כנראה שהמשקל שלך לא עזר. יש לשמנות יותר הפלות…
• זה בגלל שסיפרת שאת בהריון
• פעם הבאה אל תספרי שאת בהריון
• זה קרה בגלל כל הדברים הלא בריאים שאנחנו אוכלים, והקרינה מהמכשירים
• טוב תבדקי טוב טוב בפעם הבאה מה אסור לעשות כדי שזה לא יקרה שוב
2. המקטינים: תגובות שמנסות להקטין את הכאב:
• זה בכלל לא נחשב עובר עדיין
• את עוד צעירה לא קרה כלום
• יש לי חברה שילדה תינוק מת אז תקחי הכל בפרופורציות
• זה קורה להרבה נשים
• הכל לטובה
• את צעירה
• תחשבי על זה שיש דברים יותר גרועים
• לפחות גילית מוקדם
• טוב זה לא שאיבדת תינוק זה רק כמה תאים
• לא נורא את עוד צעירה
• אחת מכל 3 נשים עוברת הפלה. את פשוט חלק מהסטטיסטיקה.
• זה קורה כמעט לכולן. גם לי זה קרה ולא בכיתי ככה…
• מזל שזה קרה בשבוע מוקדם כל כך
• "כל עכבה לטובה", לא נורא תתאוששו ויאללה לעבוד על הבא
• מזל שאת נקלטת מהר
• לפחות זה בלי טיפולים
• לפחות עוד לא הספקת להיקשר
• טוב שהבטן עוד לא הספיקה לגדול
• טוב לא נורא תעשו חדש
• ואחרון חביב "לפחות הגוף שלך יודע להכנס להריון… " אחת התגובות הקלאסיות והלא מאוד יעילות שרבים יבחרו בה. מה הבעיה בה אתם שואלים? זה משפט שמנסה להקטין את הכאב. ועם כל הכוונות הטובות, הוא לא מנחם. הוא מכעיס ומכווץ. כואב לי! אל תגידו לי לא נורא.
3. וחסרי הטקט:
• יופי את ממש לא צריכה ילד עכשיו בטח לא בגיל הזה
• הריון ראשון מניסיון ראשון?אז מה את בוכה תנסי שוב
• יאללה את עוד בוכה על זה? תמשיכי הלאה
• את לוקחת את זה מאוד קשה, מה יהיה כשזה יקרה שוב?
• אוי מבאס, לא משווה או משהו אבל גם לי היה היום יום קשה
• בדרך לבית חולים לגרידה בגלל עובר ללא דופק ״יופי, יהיה לך יום לעצמך״
• אל תספרי לאף אחד על ההפלה, אף אחד לא צריך לדעת מה קורה אצלך בבטן.
• מה, עוד לא עבר לך??!!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חלק ב'
אז מה כן? מה כן לומר לאשתך? לבת שלך? לכלתך? לחברה שלך? לשכנה ?
שמותר לה.
מותר לה לכאוב. מותר לה לבכות. מותר לה להיות בזה.
שהיא ודאי לא אשמה במה שקרה. ושאתם פה! איתה!
שזכותה להרגיש איך שהיא מרגישה
שאתם פה בשביל לעזור – לבשל /לנקות/ לסדר / לטפל בילדים שבבית אם יש
לומר לה משפטים שנותנים לגיטימציה לכאב שלה כמו –
* את באבל עכשיו! תבכי כמה שאת צריכה!
* אני פה בשבילך
* מותר לך לבכות, אנחנו פה איתך
* מותר לך לעצור את החיים ולהתאבל. קחי את הזמן להחלים – כמה שיקח, ייקח…
* קחי הפסקה של כמה ימים מהכל כדי לעכל
* את צריכה להבין שזה אבל ואבדן לכל דבר , תבכי מתוקה
* את קובעת את הקצב ואת מה שיהיה עכשיו, תחזרי לעבודה רק כשתרגישי שזה נכון לך
* לתת לה להרגיש שבאמת אכפת לכם, ולהיות שם בהקשבה אמיתית
* להזכיר לה שזה ממש שלא באשמת משהו שעשתה או לא עשתה
* זה ודאי לא עונש על חטאי העבר
ובעיקר נסו לא לגרש את הכאב, העצב או האבל אלא להפך. לתת לו מקום.
ולפעמים
כשלא בטוחים מה לומר
עדיף פשוט לא להגיד כלום. רק לחבק. ככה. פשוט…
* "כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה. ושאינו מתאבל על ירושלים – אינו רואה בשמחתה".
להסכים להרגיש כאב זו הדרך הבטוחה ביותר לריפוי. אל תקחו מהן את השלב הזה. אני אומרת את זה מתוך ניסיון חיי, מתוך היכרות עמוקה עם כאב גדול שחוויתי לצד אופטימיות ואמונה גדולה. צר לי, אבל אי אפשר להגיע לצד השני של השמחה בלי הבכי. ומי שמתקשה להכיל את הכאב הזה, זה בסדר, נסו לפחות לא להוסיף לו. במקום זה הפנו את מי שעוברת את זה, למי שכן יכול, איש מקצוע טיפולי, קבוצות תמיכה ועוד.

בתפילה לבשורות טובות, במהרה בימנו, ולגאולה כללית ופרטית, אמן!
איילת השחר אסטרייכר, דרך הטוב

על חשיבות האבל, מדריך מעשי, מה לומר ובעיקר מה לא לומר, לאשה שעברה אובדן הריון

לקריאת התגובות בפוסט המקורי בפייסבוק לחצו כאן

הראיון בגל"צ בעקבות המדריך הזה:

כשמאלנית פוגשת מתנחלת, מסר אוהב לחיבור בין לבבות

תכלס?
כולנו רוצים את אותו הדבר, שואפים לאותו המקום, ועשויים מאותם חומרים.
רק שלפעמים החיבורים האלה ממש ממש מתחבאים.
מתחת למטפחת, מתחת לסטיגמות, מתחת לדעות פוליטיות, מתחת לקליפות חיצוניות בצבעים שונים ומשונים.

כולנו, מבקשים שיראו אותנו, שיאהבו אותנו, שיקשיבו לנו,
כולנו בתוך תוכנו מבקשים חיבור, קשר אמיתי, מרחב של אהבה.
הזדמן לי להגיע לפרדס חנה השבוע,
והרגשתי שזו הזדמנות מצויינת להפוך את חברת הפייסבוק שלי
גל מון ציפורי, לדמות אמיתית אנושית שיוצאת מהמסך לחיבוק אמיתי.
כבר תקופה ארוכה שאנחנו עוקבות אחת אחר השניה
נהנות מהפוסטים והשיתופים זו של זו
והרגשתי בשלה להביא את הלב שלי ללב שלה וליצור יחד מסר של אחדות.

לשמחתי היא התרגשה כמוני מהרעיון ופתחה את ביתה וליבה.

אחרי שעתיים של שיחת נפש מרגשת,
בה גילינו כמה אנחנו דומות!
בכל כך הרבה פנים ואופנים,
פתחתנו את המצלמה, והעברנו יחד את המסר הזה
שתכלס? we are one
ובעצם? all we need is love
וכן, אפשר גם בעברית 🙂

אנחנו אחד… וכל מה שאנחנו בעצם מבקשי ורוצים וצריכים
זה אהבה
אהבת חינם
גם למי ששונה מאיתנו
וגם למי שדומה (לפעמים דווקא זה יותר קשה)
וגם לעצמנו
כי זה מתחיל מבפנים
ומתגלגל החוצה במעגלי חסד אינסופיים.

תסתכלו ימינה ושמאלה
תסתכלו למעלה ולמטה
תפתחו את הלב, ותחפשו את הדומה, מעבר לקליפה החיצונית
עמוק בעיניים, בתוך הנשמה
תגלו אחות נפש, אחות תאומה
וכמה רב הדומה על השונה.

אהבה.

מה שקורה לא במקרה טיפ מצולם מתוך תורת המראות של הבעש"ט

העיקרון השני בתודעת הטוב, מתמצה במשפט "מה שקורה לא במקרה",
אחד ההבטים של עקרון זה, הוא ההבנה שהכל מושגח,
שאין דבר שקורה בעולם שלנו סתם
לא רק דברים גדולים שברור לנו שהן משמעותיים,
אלא גם אותם חוויות יום יומיות, קטנות, שקל להתעלם מהם,
גם אותם חוויות שנדמה שהן חיצוניות לנו
ובכלל לא קשורות אלינו
גם הם – לא מקריות, ולא סתם נגלו לעיננו.
אם ראינו משהו שמעורר בנו ביקורת, שיפוטיות, כעס, תסכול, בושה, או כל רגש אחר,
במקום להשליך את הדבר מאיתנו והלאה,
חשוב להבין, שהוא קרה לנגד עיננו כי לנו באופן אישי וספציפי
יש סיבה לראות את זה ולעשות עם זה משהו, משהו טוב, תיקון… עבודה פנימית.

כך שאם הייתי עדה להתנהגות חסרת סבלנות של מישהו,
במקום למלא את החלל בקיטור זועף ומאשים,
אני צריכה לפנות פנימה, ובכנות מלאה לבדוק,
איפה אני חסרת סבלנות?
להתפלל באותו רגע ממש, לשחרר ממני כל ביטוי של חוסר סבלנות
ולהכניס למרחב שלי סבלנות, חמלה וקבלה

אם אני עדה להתנהגות חסרת התחשבות של מישהו בסביבתי
שוב, במקום להאשים אותו /אותה בחוסר רגישות, בחוסר התחשבות, ובחשיבה אגואיסטית
אני אבקש להתסכל פנימה לתוכי ולבדוק
איפה אני לא מתחשבת? איפה ומול מי אני חסרת רגישות?
ובאותו רגע ממש להתפלל לשחרר ממני כל ביטוי של חוסר רגישות וחוסר התחשבות,
ולהכניס למרחב שלי רגישות, נדיבות, ולב פתוח

אזהרה: אין מה להכניס אשמה לתוך המרחב הזה…
אשמה מנערת אותנו מאחריות, כי הנה, עשינו משהו בעניין,
ואנחנו מרגישים אשמה…
אבל כשלוקחים אחריות, על מה שנגלה ונמצא כשנתחיל להתסכל החוצה, ואז נפנה את המבט שוב פנימה, זה שבעצם, יש מה לעשות. יש תיקון שאפשר לעשות כאן ועכשיו.
ואז – לאשמה אין באמת צורך להשאר. ותודה גם לה שבאה לבקר…

מצורף סרטון שצילמתי בבוקר יום שלישי שחל בתשעת הימים,
העבודה הזו רלוונטית גם ליתר ימות השנה.
שנזכה לראות טוב בנו ובאחר, להגדיל אהבה, ואם נראה מציאות לא מתוקנת בחוץ,
שנזכור לתקן אותה מבפנים… אמן!

עוד על תורת המראות, ואיך תוכלי להשתמש בה בחייך לטובה
יחד עם עו 4 עקרונות משני חיים של "דרך הטוב",
בקורס "להתאהב בחיים" – איך להיות אשה שמחה, אהובה ואוהבת,
לחצי כאן לפרטים על הקורס

רק טוב והרבה,
איילת השחר אסטרייכר

לפרטים על האירועים הקרובים העדכניים שלי לחצי כאן

פגישה אישית עם איילת אסטרייכר

הזמנה לתת מקום לכאב ולאתגר, לצמוח ממנו ודרכו,
ולהעלות את התדר לחיובי ומעצים. בואי לפתוח את הלב ביחד.

מה זה אומר פגישה אישית איתי ומה קורה בה?


נעים להכיר,
איילת אסטרייכר, בוחרת בטוב כל יום מחדש, גם אם קשה, עצוב וכואב.
עברתי דרך הרבה אתגרים בחיי, יודעת כאב מה הוא,
ויחד איתו אני מחזיקה חזק את התדר המאמין בטוב, המחפש לצמוח ולראות טוב.
מלמדת איך לעבור מחשיבה קורבנית של מיסכנות והזדהות עם הכאב לחשיבה חיובית של אשה שטוב לה ושמושכת עוד טוב לחייה, כל פעם מחדש.
בפגישות האישיות, מלווים אותנו העקרונות של דרך הטוב.
בנוסף לכלים האימוניים הקלאסים, אני משתמשת בקלפי מודעות ומסרים,
גם אלה שיצרתי אני (פעמוני דרך, וחטיפי טוב) וגם מגוון קלפים רחב נוסף שברשותי.
מעבר לעבודה עם הראש והאינטואיציה, אני מטפלת רגשית אלטרנטיבית,
בשיטת "הפירמידה ההפוכה", שיטה שפיתחתי ונולדה מתוך קשב גבוה לצורך שלי בשחרור רגשי, שיטה זו מאפשרת לתת מקום אמיתי לכאב ולעשות לו היפוך והתמרה בזמן קצר.

אני נפגשת באהבה עם נשים מכל הארץ הודות לטכנולוגיה שמאפשרת לי להסתכל פנים אל פנים ולב אל לב בשיחות וידאו אינטרנטיות או בשיחות טלפון (שלהפתעתי יוצרות תוצאות לא פחות טובות!) וכן בביתי באלעזר, גוש עציון.

אם את מרגישה שאני יכולה להיות שליחה טובה עבורך, אם את מתלבטת, מוזמנת באהבה ליצור איתי קשר טלפוני (054-4442771) או לרכוש מכאן: https://secure.cardcom.co.il/u/vFx/
לתשלום

בחני את עצמך – האם יש לך תקווה?

אני שומעת את זה הרבה
אוף. נמאס לי
מה יהיה?
אני בדיכאון
אני מיואשת…

האמנם?
כולנו עוברים תקופות קשות בחיים, זכרי שיש כח למילים, כח לחזק או להחליש,
איך תדעי אם היאוש באמת נחת אצלך וחתם קבע? או שאולי, בעצם, יש תקווה?
איך תדעי אם הדיכאון הזה שאת מרגישה דורש התערבות חיצונית ומראה על מצב בריאות נפשית לא תקין או שבעצם, את בנקודה הכי בשלה לשינוי חיובי?

שבוע שעבר, ממש למחרת צום י"ז בתמוז, עצרתי לצלם לך סרטון מהלב, בהשראת הימים האלה שבין חורבן לגאולה.

יאללה, הגיע הזמן הגאולה ! תאמיני שהטוב קיים, תחפשי ותמצאי… אמן!