אופטימיות במגילת איכה

מצאתי טוב / איילת אסטרייכר
🌺🌺🌺🌺

ערב תשעה באב,
וכמו כל שנה,
קוראת את מגילת איכה
ומתקשה להאמין
איך יכול להיות
שנשים רחמניות
בישלו ילדיהן?

קוראת את המילים,
ולא מצליחה להבין
איך הגענו לתחתית הזו?

ונותנת לפסוקים,
לעבור לידי במהירות
לא רוצה להכניס אותם,
מדי עמוק ללב,
ולמרות שכל שנה
אני קוראת את אותה המגילה
פתאום אני עוצרת כמוצאת יהלום
בהר של מזבלה.
היי, מצאתי טוב!
טוב ועוד טוב ועוד אחד

בתוך החורבן
בתוך תיאורים מזוויעים
בתוך חשכת החיים
מצאתי טוב !
כי מי שמבקש ודורש טוב
מוצא
"ואולי יש תקוה"
ככה נאמר במפורש
במגילה הכי הכי עצובה
"חדשים לבקרים,
רבה אמנותך"
וכל בוקר מחדש
למרות שהוכחנו
שאנחנו יודעים ליפול נמוך
שאנחנו יודעים לקלקל
שאנחנו יודעים להרוס
בכל בוקר מחדש
בורא עולם מאמין בנו
שאולי, יש תקוה
שאולי נמצא טוב
והנה הוכחה, ממש מתוך המגילה,
"חַסְדֵי יְהוָה כִּי לֹא-תָמְנוּ,
כִּי לֹא-כָלוּ רַחֲמָיו.
חֲדָשִׁים, לַבְּקָרִים, רַבָּה, אֱמוּנָתֶךָ.
טוֹב יְהוָה לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ.
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם, לִתְשׁוּעַת יְהוָה.
…אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה…"

ואם בעומק החורבן
מצאנו תקווה
אז מותר להיות אופטימיים
ולקוות לגאולה
לקוות שנהיה ראויים
לקוות שהשכינה תרצה לשוב
לשכון בלבנו פנימה
לחדש ימינו כקדם
הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה,
חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם,
והלוואי ונזכה
להתגעגע מספיק
בשביל להתפלל מספיק חזק
מעומק הלב
ולבקש,
אבא, לא כלו רחמיך,
אז רחם עלינו,
תקרא לנו, בואו ילדים,
הגיע הזמן לשוב הביתה.
אמן.