להרים עיניים לשמים ולפזר אהבה

בתור עצמאית שעובדת מהבית כבר מ2004
שעול הפרנסה והשיווק נושף בעורפה תדיר
אני מתביישת להודות בזה
אבל היו ימים שלא הייתי רואה שמש או שמיים
יום אחרי יום אחרי יום.
 
אבל ככל שלמדתי לאהוב את עצמי יותר
להקשיב לי יותר
למה שהלב מספר
למה שהגוף מבקש
לא יכלתי להתעלם עוד מהבקשות החוזרות ששמעתי
תני לי טבע
תני לי ירוק
צאי החוצה
תנשמי יותר
תהני יותר
תזוזי יותר
תשתטי יותר
תפרגני לעצמך יותר
 
כי זה לא מותרות
זה בסיסי.
 
וכשאת בטוב עם עצמך,
כשאת אוהבת את עצמך
זה פשוט גולש ממך החוצה בקלות
האהבה, הפרגון, השמחה
 
הבוקר, בגינה המתוקה שליד ביתי
נפגשתי עם עצמי
עם מחברת הבוקר "שומרת הטוב שלי"
 
הרגל שנעשה טבע
ב"ה כבר למעלה מעשור
שלא מתחילה בוקר בלעדיה
ולא מסיימת לילה בלי המקבילה שלה
 
בעודי כותבת לעצמי הכוונות ליום הטוב שיהיה בע"ה
עוברת לידי בחורה מקסימה, שכנה, שעד היום החלפנו אולי 3 מילים,
(שלום ושבת שלום)
ופתאום ראיתי אותה ונפלטה ממני מחמאה לא מתוכננת,
"יוווו איך יפה לך!"
הבחורה המופתעת שאלה כלא מבינה – מה?
"הלוק!" עניתי
 
"תודה רבה", היא קראה לעברי עם חיוך גדול על פניה, "שיהיה לך יום טוב"
 
ואני, שלא ישנתי טוב בלילה מרוב מחשבות על השליחות של חיי שמתעוררת בי מחדש בעוצמה,בעקבות Made שצפיתי בה לתוך הלילה, חשבתי לי, שבכל מקום אני יכולה להיות שליחה. וכמה פשוט לעשות טוב, כשאת בטוב
וכמה פשוט לאהוב, כשאת אוהבת את עצמך
וכמה אהבה יש בעולם!
 
אתמול בערב, הקטנה שלי תחקרה אותי על חיי לצורך עבודת שורשים, שנת בת מצווש, ואחת השאלות היתה – מה השיר האהוב עליך?
אני אוהבת הרבה שירים, אבל אחד האהובים ממש,
*יש בעולם אהבה* של תמי בן הדר Tammy ben hadar המהממת!
יש בעולם מחילה
יש בעולם גאולה
יש בעולם אהבה
 
פתחו רמקולים, ולחצו play
 
 
יום טוב ומבורך
שנזכה להזין את עצמנו באהבה
כך שזו תגלוש הלאה מאיתנו בטבעיות רבה

היום ה 1 אחרי הספירה :-)

כל היום אני חושבת על איזה טוב פגשתי היום, וכמה חבל שאני לא מצלמת סרטון היום במאה ימים של טוב, כי יכלתי לספר על זה ועל זה ועל זה
ואז אני מסבירה לעצמי שזה בדיוק העניין
לאסוף את הטוב בשביל עצמי
ולא בשביל לרוץ לספר
ומזכירה לעצמי שזה שהתיעוד והשיתוף הטמיעו לי את ההרגל הזה של לחפש את הטוב ולהיות במודעות גבוהה אליו ביום יום – זה ההישג הגדול
ולא הפרטים של היום דווקא שכביכול אם לא תועדו אז הם לא קיימים
ואני נזכרת
שיש לי בעצם מקום לתעד
יום יום, לעצמי.
יש לי מחברת ערב, "שומרת הטוב שלי"
כי אמנם במשך המאה ימים של טוב הקפדתי להפגש עם עצמי עם מחברת הבוקר של "שומרת הטוב שלי", אבל את זו של הערב לרוב הזנחתי בשלושה וחצי חודשים האחרונים, כי הרגשתי שהוידאו עשה סיכום בעל פה וזה כביכול מיותר.
אז הערב אני חוזרת אליה שוב
ואוספת את הטוב נקודה לנקודה
מודה ומודה ומודה
ואוספת גם את התובנה היומית שלי מהיום הזה.

הכל טוב ויפה אבל הילדה המתרגשת שבתוכי רוצה בכל זאת לשתף בטוב שבפגשתי גם היום. ואני נותנת לה מקום.

היום בכיתי מהתרגשות.
ואת כל הפסקא שכתבתי אחר כך כאן מחקתי. כי לא משנה הלמה. אבל זה היה עמוק ואמיתי ופשוט והציף אותי באושר מלא בדמעות.

והערב – אוהו הערב
זכיתי בפעם הראשונה בחיי
לחוות טיפול רגשי
מתלמידה אהובה שלי בקורס הכשרת מטפלות בשיטה שאני עצמי פתחתי.
(הפירמידה ההפוכה)

פעם ראשונה שאני חווה את השיטה מהצד השני
ומגלה כמה זה הרבה יותר מרגש עמוק ועוצמתי באופן הזה מאשר בטיפול שלי בעצמי.

הכאב הרגשי שעבדנו עליו ירד מ 10 ל 2 ומתמוסס לו…
ואיתו הגיעה הבנה גדולה והכרה חדשה
שבעצם, לא את הלחץ באתי לשחרר פה
אלא את כאב הבגידה בעצמי
את השיפוטיות והביקורת על הלחץ שהכנסתי את עצמי אליו

בוחרת להיות חומלת לעצמי
בוחרת להיות נושמת
ומסכמת את היום הזה בתודה גדולה

מאה ימים של טוב – זה לא נגמר.
שנזכה כל יום מחדש לחפש ולמצוא את הטוב <3

עכשיו אפשר לישון.