קטגוריה: ריפוי

מתרגשת לפתוח שבוע שכולו הודיה, כל כך מחוברת למידה הזו שאני מרגישה שאני מדלגת ממילה למילה וכל המילים כולם לא יוכלו לתאר את ההתרגשות שיש לי מהחיבור לרגע הקדוש הזה.
ליל פסח שני, החסד שבהוד, האם נוכל אי פעם להודות מספיק על כל החסדים שבהם התברכנו?
כנראה שלא.

29 יום לעומר חסד שבהוד
🙌🙌🙌🙌🙌🙌🙌
ומה מופלאה מידה זו
וכמה היא מרגשת אותי.
הודו לה' כי טוב,
כי לעולם חסדו.
וכמה גדולים חסדיו
בעבר ובהווה
ואני מתרגשת
לפתוח שבוע שכולו הודיה,
כשאני מרגישה
בכל תודה ותודה
את החסדים המופלאים
שה' הטוב מקיף אותי בהם.
והערב, פסח שני, זמן קדוש,
כי לא תמו חסדיך,
כי גם את מה שפספסנו,
אתה בחסדיך הרבים
נותן לנו הזדמנות
להשלים ולתקן.
תודה תודה ועוד תודה
היום 29 יום לעומר
והחסד שבהוד
מאיר בי, ומעיר בי
הכרת הטוב
על הגלוי והנסתר
תודה !
♥️
ועוד מילה לסיום, שיתוף אישי.
לפני פרוץ הקורונה, בליל פורים הקדוש, הבנתי שעלי לקיים סעודת הודיה. עברתי תקופה מאוד מטלטלת מאז אבחנו לי טרשת נפוצה לפני שנתיים. בחרתי לטפל בעצמי בעזרת הרופא הכי טוב בעולם, ובעזרת התרופות שרקח בעצמו. עם פירות. ירקות. עלים. שמש. והרבה תפילות. היום, בחסדי ה' הטוב, אני מרגישה מצויין. הנימול בפנים ובגוף, הגמגום, הבעירה בגב, חוסר האיזון בהליכה, הכל נעלם כלא היה. ועד שאזכה לקיים סעודת הודיה אמיתית, אני מנצלת את הפורום הזה הערב, לסעודת הודיה וירטואלית, כשתאכלו מצה היום או מחר, לכבוד פסח שני, תחשבו עליי, ותודו לקב"ה על החסד הגדול הזה שבו זכיתי.

תהילים פרק ק' – מזמור לתודה
מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ.
עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה.
דְּעוּ כִּי יְהוָה, הוּא אֱלֹהִים: הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.
בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה–חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ-לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.
כִּי-טוֹב יְהוָה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד-דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ.

♥️
איילת אסטרייכר,
מאמנת רוחנית
מייסדת "דרך הטוב"
מלווה נשים בתהליכי עומק להתפתחות אישית והעצמה
054-4442771

לא מכשפה. ולא קוסמת.
לוקחת בחשבון שיהיו כאלה שירימו גבה ויחשבו שהשתגעתי 🙂
אבל החלטתי לשתף בכל זאת.
לאחרונה, אני מרשה לעצמי להיות יותר אני.
ולהיות יותר אני זה להיות מכלול של נקודות,
ובעצם להרשות לכל אחת מהן להאיר,
ולא רק לאלה שהיה נראה לי שהן יותר "נחשבות, טובות או ראויות"
יש לזה השלכות מרגשות ביום יום שלי,
בחיות, בשמחה, בחופשיות, בהכלה.
חיה שפע במובן העמוק של המילה,
נותנת ומקבל חיבוק של חמלה על כל הנקודות
שעד היום התביישתי בהם,
החבאתי והשתקתי.
ופתאום אור. פתאום הכל אחד מהשלם.
האמת היא שזה לא פתאום. זה רק מרגיש ככה שמסתכלים לאחור.
כל יום עוד נקודה 'חדשה ישנה' מאירה, יוצאת מהפינה שלה,
מבקשת ביטוי, מקום, נוכחות וחיבוק…
חלק מרתק בתהליך הזה הוא מה שקורה לי בעקבות 'הארת הנקודות' בפגישות אימון וטיפול.
לאחרונה, מרשה לעצמי לבטא נקודות אור שהיו שמורות עד כה רק לעצמי.
ועכשיו, נראה שיש לנקודות האור האלה חיות משל עצמן. הן לא נבוכות, ולא חוששות והן לוקחות אותי למסע חדש.
זה מתחיל בשיחה של לב אל לב, תהליך אימוני מובנה מצד אחד ואינטואיטיבי מצד שני, וכשאני מרגישה שהגענו לנקודת מיצוי, אני צוללת בעיניים עצומות, בשקט, ושומעת את השאלה הנכונה שיש להתמקד בה.
את השאלה הזו אני מכוונת לנשמה שמולי ומתמסרת לשיח תודעתי ברמה אחרת, נשמה לנשמה, בו אני עדה לתהליכי ריפוי עמוקים, שיש להם צורה, וביטוי ויזואלי מדוייק, סצנה שלמה עם תחושות עזות וקולות.
תשובות חדשות נפתחות. כאבים שלא יכלו להאמר באופן מודע משילים הגנות ונשמעים באופן אותנטי, חזק וברור. נשארת נוכחת עד שתהליך הריפוי מושלם, שקצב הלב חוזר לדיוקו, שהנשימה נפתחת והחיוך מתפשט.
חוזרת מהתהליך הזה בהתרגשות עם אור חדש, מרגש, עוצמתי על כל מה שהבנו עד עכשיו ברמת המיינד.
מופתעת לגלות שהנקודות המאירות מתוכי לא פוחדות לפגוש מקומות חשוכים, כואבים, חונקים, ואפילו גדושים בייסורים של שנים.
הן לא פוחדות להיות שם, בנוכחות מלאה עם הנשמה שמולי, וברכות אוהבת,
הן פשוט מאירות את החושך.
מסעות כאלה חוויתי על עצמי לא פעם, כבר שנים. וגם מפגשי אימון בדרך הטוב וטיפול בשיטת "הפירמידה ההפוכה" אני עושה כבר שנים.
אבל אני מודה שאלו הן צעדיי הראשונים והמרגשים כמטפלת, בהשתתפות אקטיבית במסעות ריפוי ברמת תודעת הנשמה, בשיתוף עם עוד ועוד נקודות אור מתוכי שבחרו להפסיק להתייבש ולהתבייש בצד…
ויהי אור.