תגית: שליחות
השראה בדרך – אנשים טובים בדרך, שיחה מלב אל לב עם טל אשרוב
– יש לי רעיון מקסים, עולה בי רצון לעשות שיחות השראה עם אנשים טובים בדרך שמעוררים בי השראה, פשוט להעביר את הטוב הזה הלאה
– ומה יוצא לך מזה?
-יוצא לי מזה לעשות טוב להשפיע טוב, ולהנות משיחה מרוממת עם אנשים שאנ אוהבת
– מממ
-מה?
– מה עם הגדלת רשימת התפוצה? אולי איזה מקפצה עסקית? אולי למכור את השיחות בתשלום?
– לא, את מפספסת את הנקודה. בא לי לתת את זה באהבה. לפזר אבקת טוב בלי חשבון. להתחבר אל התדר הזה הנכון. להכיר לעולם את הלבבות המרגשים שאני פוגשת. להסכים להיות בשליחות מרגשת. בלי יעד. בלי תכנית עסקית. בלי אג'נדה נסתרת. ככה סתם, השראה מעוררת.
– וואו. אוקיי. ויש לך זמן פנוי לזה? עם כל שלל עיסוקייך? עם הלו"ז המשוגע שלך?
– אין זמן פנוי, יש בחירה להסכים לעשות. להתמסר למשהו שהוא גדול ממני.
– אז תלכי על זה. על אחריותך כן?
– על אחריות הבורא. הוא שלח אותי 🙂
(אני ועצמי בשיחה מקדימה)
*************************************
הידד!
"אנשים טובים בדרך – שיחות השראה מלב אל לב"
המיזם שלי יוצא לאור
קבלו באהבה את השיחה הראשונה שהיא מרגשת בפני עצמה ולא רק בזכות היותה הסנונית הראשונה.
היה לי העונג לשוחח עם טל אשרוב מפינוקים לנשמה
לשיחה על יצירה, ומילים מלטפות, על שליחות ויעוד, על התמסרות ושותפות עם בורא עולם.
היה מרתק ! תודה טל אהובה ויקרה.
מספיק לברוח. יש לך תפקיד.
באופן אבסורדי, דווקא ככל שאני עוסקת יותר ויותר בטוב
אני גם פוגשת הרבה כאב, שלי, שלך, של החברה שלך, של אחותך…
הן ניגשות אלי בסוף הרצאה, בסוף סדנא, במפגש מזדמן
הן כותבות לי מיילים אישיים, ואני נותרת ללא מילים.
יש בהן כל כך הרבה צער וכאב, לצד הכרת הטוב,
והמשפט המרגש הזה שחוזר – "את לא יודעת כמה עזרת לי…"
"את לא מבינה מה עשית לי".
ואני באמת לא מבינה, ולא יודעת וטוב שכך…
אם הייתי יודעת הייתי עלולה ליפול לגאווה או לשיתוק מרוב הפחד של האחריות…
ולמה אני כותבת לך את זה עכשיו?
כי את לא מבינה כמה כח השפעה יש לך!
וכמה הקול שלך חשוב.
לא, אני לא טועה, אני מתכוונת אליך.
דקה לחצות, מוצאי שבת, מוצאי ראש חודש אדר
אני פותחת את המחשב ומבקשת מה' שיעזור לי לתמלל את המסר שיש לי בלב.
באנו לעולם הזה עם שליחות עצומה,
אבל כשאנחנו עסוקים כל כך בעצמנו מתוך רגשות נחיתות,
מתוך תחושת חוסר ערך, מתוך חוסר קבלה ואהבה עצמית,
אז אנחנו חוטאים, פשוט חוטאים לתפקידנו.
אם את/ה כאן בעולם הזה קורא/ת שורות אלה,
אז יש לך תפקיד משמעותי, הקול הייחודי שלך מחכה להתגלות
הנשמות המתוקות שקשורות אליך מצפות לשמוע דווקא אותך.
אז אל תוותרי לקולות המחלישים,
אל תוותרי לקולות המשקרים
אל תתפתי לקולות הלוחשים – את לא שווה, מי צריך אותך, מה הטעם…
כי יש טעם.
טעם גדול ועצום, ואת לא יודעת, כמה הקול של חשוב ונחוץ…
אבל הנשמות המתוקות הקשורות דווקא אליך, מחכות לניגון המיוחד שלך.
ואפרופו ניגון, במוצ"ש נכחתי בהופעה מרגשת של יונתן רזאל,
שלמרות 40 מעלות חום לא ויתר על ההופעה הזו,
שהיתה במסגרת ערב הוקרה למתנדבי גוש עציון,
ותוך כדי המופע המרגש הזה, אמרתי לעצמי,
וואו, איזה מזל שהוא לא גנז את עצמו.
איזה מזל שהוא הבין את השליחות שלו.
כמה זכינו שהוא לא הקטין את עצמו ונשאר לנגן רק לעצמו ולבני ביתו.
כמה אור, אמונה, ובטחון האדם היקר הזה הביא וממשיך להביא לעולם…
והכל בענווה מרגשת.
הענווה העצומה בעיניי, זה להבין את תפקידך בעולם,
להבין את הזכות של השליחות, ולעשות…
לחלק בנדיבות את הטוב שבך, כל אחת בתחומה.
ואם אני צריכה לסכם בכמה מילים את המסר שלי אליך היום,
אז זה ישמע כך –
נשמה יקרה,
תני לאור להאיר בך, ואל תתני לצל להשלות אותך
הסכימי להיות בוחרת, הסכימי להיות מחוברת,
ובחרי בטוב המטיב לעולם.
אם את מרגישה שבוערת בתוכך אש שרוצה לצאת לאור
אבל משהו משאיר אותך במקום עדיין,
מזמינה אותך באהבה,