מחבר: איילת השחר אסטרייכר - דרך הטוב

חנוכה כבר פה, מיום ליום האור מוסיף והולך,
אבל יש ביננו כאלה שלא ממש מצליחים להרגיש את האור,
וכאילו החושך דווקא להרגיז מתעצם, ומבלבל, ומרחיק.

גם לי זה קרה…
אם פגשת בך חושך, אני רוצה לתת לך לפני הכל חיבוק וכמה מילים מהלב שלי לשלך.

קודם כל זה בסדר. את בסדר.
ותדעי שזה ממש, אבל ממש ממש טבעי. לכל אחת הסיבה שלה, והטריגר שהחשיך לה את האור הטבעי המאיר בה. אז נשימה עמוקה בבקשה.

שלב ראשון – לא להבהל מהחושך. בלעדיו, לא היינו יודעים שיש אור.

שלב שני – אל תסתכלי החוצה, לא לשכנים, ולא למדיה החברתית. זה הכל אשליה. האור לא נמצא שם. ואי אפשר לדעת מה באמת קורה מתחת לתמונות הנוצצות.
כנסי פנימה אל עצמך. האור שלך נמצא בתוכך. כן. גם אם כרגע את לא מרגישה אותו בכלל.

שלב שלישי – האמיני שהוא קיים והתחילי בחיפושים. איזה אור מתגלה בך כשאת על מקומך? ניצבת זקופה בעוצמה כמו אלומתו של יוסף בחלומו?
גם אם כרגע, באופן זמני, האלומה שלך קצת מטושטשת, קצת מבולבלת, את כולך אור. את חלק אלוק ממעל. חפשי נקודה טובה, ועוד אחת ועוד, ופתחי את פיך לדיבור חיובי ומעצים על עצמך. דיבור יוצר מציאות חדשה.

אמרי בקול – אני אור. כולי אור. האירי פנים לעצמך. חייכי אל המראה ואמרי בקול – אני רואה אותך. אני מאמינה בך. ואני פה איתך, היי טובה לעצמך. את ראויה לזה. היי רכה עם עצמך. היי מאירה לעצמך. אהבה עצמית, מתחילה מבפנים. מהחלטה. מבחירה לראות את האור שבך, ואז – אז תוכלי לא רק להרים את עצמך – אלא להרים את העולם כולו. ממש ככה.

משתפת אותך בכנות, כפי שרמזתי בתחילת הפוסט,
שגם אני פגשתי חושך, בערך החג, לקראת ההדלקה של נר ראשון, ישבה עליי עננה שחורה ומכבידה, עם עניין אישי שלא הצלחתי לשחרר מלבי.

מה עשיתי? נשמתי עמוק. הרשתי לעצמי להרגיש אותי, ויצאתי לסיבוב חנוכיות בישוב שלי, מלמלתי בתוכי תודות, ותפילות, וצילמתי כל חנוכיה שפגשתי…

פתרום נזכרתי, שאני ודאי לא היחידה שפוגשת חושך דווקא בחג. וכל אחת עם הנסיונות שה' שולח לה, ומה יש לי להתלונן ולהתפקס על מה שאין, כשבאמת ב"ה יש לי כל כך הרבה בחיי, גם אם כרגע מעיק עלי משהו כבד.

ואז זה קרה – נס החנוכה הקטן שלי, נזכרתי שיש בי מעט שמן למאור. נזכרתי שלמרות החושך יש לי עדיין יותר כח מהרבה נשים שאולי יושבות עכשיו בחושך בלי טיפת שמן למאור. ופתחתי לי פתח. בחרתי להדליק ניצוץ. כתבתי באהבה מסר אוהב במדיה למי שאין לה אפילו את זה… מסר מעודד ברוח הדברים שכתבתי כאן במייל.

ב"ה, התנועה הזו של הנתינה, של ההודיה, הוציאה אותי חזרה אל האור. וזה מרגש אותי ומשמח, להעביר גם לך את הזכות, להאיר לנשים שאת פוגשת בדרך. ולפני הכל לעצמך.  זה מתחיל מבפנים… ומתגלגל החוצה. אהבה, אור, צחוק ושמחה. וגם שיר – ככה הוא נולד. אז בואי נשיר שיר חדש יחד, שיר מזמור לחנוכת הבית הפנימי שלנו.
שיר מזמור לבחירה להיות פה בשבילי ולטובתי.

מזמינה אותך להצטרף אלי לקהילה שלי בפייסבוק – ולהדליק יחד איתנו את האור בלבבות. ובקרוב בע"ה, לייב נפלא מלא אור ואהבה בקבוצה.

הצטרפי מכאן לקהילה לאהבה עצמית

מחכה לך שם באהבה

איילת השחר