תגית: ריפוי

יש רגעים בחיים,
שהכל מתחבר בהם,
האמת היא שהכל תמיד מחובר,
אבל לא תמיד אנחנו זוכות להרגיש.
בימים אלה, שוב צפים דמעות עתיקות,
ממעמקי התת מודע שעוברים בין הדורות…
אז, בכינו סתם. התלוננו לחינם.

והיום?
האם למדנו לבכות נכון?
האם למדנו להסתכל בעין טובה
על הארץ הטובה שקיבלנו?
האם למדנו לראות טוב?
אחד בשני ובעצמנו?
האם ליבנו מלא הודיה
על החסדים העצומים
שסובבים אותנו?

הלוואי.
הלוואי ואלה ימי החורבן האחרונים.
הלוואי ויתהפכו דמעות הצער
לדמעות של ריפוי,
לדמעות של התרגשות והודיה.
הלוואי ונזכה להצטער
רק על מה ששייך להצטער
ועל היתר – לוותר…
הלוואי
ונצליח פשוט להתחבר
אל הכאב, אל האהבה
אל עצמנו, אל הבריאה
ונרגיש אז מתוכנו
שהכל אחד. וכולנו אחד.

מצרפת פה שיר שלי באהבה,
ומברכת בצום קל,
מחכה בציפיה
שהיום הזה יתהפך ליום חג ושמחה,
ואוכל אז לשיר בקול
"הפכת מספדי למחול לי"
לנו, לכולנו.

❤️

שלך. שלי. אחד הוא

אהובה,
הדמעות שאת בוכה
מחברות אותך אליי,
למעיין העולם.
הכבדות שאת חווה
מחברת אותך לכאב השכינה.
העצבות שאת חווה
מקשרת אותך לחורבן הבית.
שלך. שלי. אחד הוא.
אל תחששי
מכל מה שעולה בך.
מחוסר האונים מול כל הכאוס,
מהבלבול, מהתסכול,
מתחושת הריקנות.
מתוך השברים וההרס
עוד נצמח יחד.
מתוך האבל עוד נקום ונחגוג.
מתוך החסר עוד נתמלא.
ועוד נראה,
ימים יפים מאלה.
עוד נראה,
את הקודש בתפארתו.
עוד תראי עצמך
מחוללת אהבה,
מחוללת שלום.
ולא רחוק היום,
שתשמעי בך קול קורא
לקום מהעפר
אל אור חדש ממש.
***
אמן שנזכה.

♥
איילת אסטרייכר,
דרך הטוב
מאמנת רוחנית
מלווה תהליכי עומק
לחיבור לגוף וללב באהבה ❤️
054-4442771

מתרגשת לפתוח שבוע שכולו הודיה, כל כך מחוברת למידה הזו שאני מרגישה שאני מדלגת ממילה למילה וכל המילים כולם לא יוכלו לתאר את ההתרגשות שיש לי מהחיבור לרגע הקדוש הזה.
ליל פסח שני, החסד שבהוד, האם נוכל אי פעם להודות מספיק על כל החסדים שבהם התברכנו?
כנראה שלא.

29 יום לעומר חסד שבהוד
🙌🙌🙌🙌🙌🙌🙌
ומה מופלאה מידה זו
וכמה היא מרגשת אותי.
הודו לה' כי טוב,
כי לעולם חסדו.
וכמה גדולים חסדיו
בעבר ובהווה
ואני מתרגשת
לפתוח שבוע שכולו הודיה,
כשאני מרגישה
בכל תודה ותודה
את החסדים המופלאים
שה' הטוב מקיף אותי בהם.
והערב, פסח שני, זמן קדוש,
כי לא תמו חסדיך,
כי גם את מה שפספסנו,
אתה בחסדיך הרבים
נותן לנו הזדמנות
להשלים ולתקן.
תודה תודה ועוד תודה
היום 29 יום לעומר
והחסד שבהוד
מאיר בי, ומעיר בי
הכרת הטוב
על הגלוי והנסתר
תודה !
♥️
ועוד מילה לסיום, שיתוף אישי.
לפני פרוץ הקורונה, בליל פורים הקדוש, הבנתי שעלי לקיים סעודת הודיה. עברתי תקופה מאוד מטלטלת מאז אבחנו לי טרשת נפוצה לפני שנתיים. בחרתי לטפל בעצמי בעזרת הרופא הכי טוב בעולם, ובעזרת התרופות שרקח בעצמו. עם פירות. ירקות. עלים. שמש. והרבה תפילות. היום, בחסדי ה' הטוב, אני מרגישה מצויין. הנימול בפנים ובגוף, הגמגום, הבעירה בגב, חוסר האיזון בהליכה, הכל נעלם כלא היה. ועד שאזכה לקיים סעודת הודיה אמיתית, אני מנצלת את הפורום הזה הערב, לסעודת הודיה וירטואלית, כשתאכלו מצה היום או מחר, לכבוד פסח שני, תחשבו עליי, ותודו לקב"ה על החסד הגדול הזה שבו זכיתי.

תהילים פרק ק' – מזמור לתודה
מִזְמוֹר לְתוֹדָה: הָרִיעוּ לַיהוָה, כָּל-הָאָרֶץ.
עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה; בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה.
דְּעוּ כִּי יְהוָה, הוּא אֱלֹהִים: הוּא-עָשָׂנוּ, ולא (וְלוֹ) אֲנַחְנוּ עַמּוֹ, וְצֹאן מַרְעִיתוֹ.
בֹּאוּ שְׁעָרָיו, בְּתוֹדָה–חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה; הוֹדוּ-לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ.
כִּי-טוֹב יְהוָה, לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד-דֹּר וָדֹר, אֱמוּנָתוֹ.

♥️
איילת אסטרייכר,
מאמנת רוחנית
מייסדת "דרך הטוב"
מלווה נשים בתהליכי עומק להתפתחות אישית והעצמה
054-4442771

לפני כ 7 שנים, קיבלתי מתנה.
מתנה ש"פתחתי" אותה רק אחרי כמה חודשים,
כשהיית במקום רגשי נמוך ואמרתי לעצמי,
"נו, בוא נראה מה יש לי פה."
רק אחרי שהתנסתי בה בעצמי הבנתי כמה היא משמעותית.
תחושת השחרור שהרגשתי
דמעות היאוש שהתחלפו בדמעות של שמחה
היו לי האות שאני חייבת לעשות איתה משהו…

המתנה שלי הגיעה כבר עם שם, ותהליך ברור,
אבל ככל שנתתי בה יותר אמון
ככה היא התפתחה, וגדלה, והשתכללה.
היום המתנה הזו היא החברה הכי טובה שלי
היא מגיעה אלי בעיקר כשאני עצובה
כשאני נופלת למסכנות
כשאני כועסת ומרגישה שיצאתי מאיזון
אז, היא מופיעה בחיי
ואומרת לי
"נסי אותי."
ואני מנסה
והיא תמיד מחזירה לי אהבה
גם אם עברו ימים רבים בהם לא הייתי איתה בקשר
היא לא שומרת טינה
נדמה לי שהיא אפילו שמחה
כשאני מצליחה להסתדר בלעדיה
אבל כשאני אפילו קצת מצוברחת,
היא מיד מגיעה
ובתוך כמה דקות מחזירה לי את עצמי הטובה
מחזירה לי את זכות הבחירה
מחזירה לי את האמונה בטוב.

וכבר כשקיבלתי את המתנה הזו,
ידעתי שאני אמורה לחלוק בה,
לא להשאיר אותה לעצמי
ובאמת ניסיתי.
אבל לא תמיד זה היה קל
כל פעם שניסיתי לתת את המתנה הזו,
ניתקלתי במניעות
הרגשתי שאני לא יודעת בדיוק
איך להסביר לסביבה שלי מה יש בה?
מה כל כך מיוחד בה?
למען האמת, גם אני לא הבנתי את הערך שלה
עד שניסיתי אותה על עצמי…שוב ושוב.

לימדו אותי שעם כל הכבוד למתנה הגדולה שהיא
גם אותה צריך לשווק…
אז צילמתי ראיון שלי על השיטה
ערכתי סרטון קצר עם קריינות שניסה להמחיש את הדברים
עשיתי וובינרים לרוב
שיתפתי בתהליכים מרגשים של מתאמנות שלי ובוגרות הקורסים

וניסיתי לעטוף אותה בכל מיני אריזות
באריזה של קורס ערב חד פעמי
באריזה מפוארת של קורס בן 3 ימים
בקורס אינטרנטי של 3 פגישות
ואז של 5 ,
ושוב חזרתי לארוז אותה יחד עם המון אהבה
בסדנא חד פעמית של 4 שעות…

לקח לי זמן לדייק
שהמתנה הזו הכי רלוונטית לנשים רגישות
רגישות מאוד
וכשהבנתי… אז זה התחיל לנוע יותר בקלות
הן הגיעו
סקרניות ונרגשות
חוששות אך מלאות תקוות

ועכשיו מה?
איפה היום המתנה שלי?
היום היא מסכימה להתקרב למי שמבקש להתאהב בה
למי שמבקשת חברת אמת שתהיה שם בשבילה
לאזן אותה בזמן אמת
לדייק אותה בזמן סערה
להחזיר לה את זכות הבחירה
להפוך את המבט לטובה

היא הגיעה אלי בשם "הפירמידה ההפוכה"
אני נתתי לה שם שני, "ריפוי בדרך הטוב"…
להרגיש. לשחרר. לאהוב.

אם יש לך מקום בלב למתנה שלי,
ותרצי להפוך אותך למתנה עבורך,
בדקי את הפרטים על הסדנא המוקלטת  "ריפוי בדרך הטוב" או על סדנא פרונטלית שמתקיימת ברחבי הארץ. לפרטים על הסדנא הקרובה או גיבוש קבוצה בביתך צרי איתי קשר 054-4442771
* למעוניינות ישנו גם קור הכשרה למטפלות ומאמנות לשימוש בשיטה ככלי טיפולי

מוזמנת באהבה
ואם יש לך שאלות – אני כאן ואענה בשמחה

קורה לך לפעמים שאת מרגישה משהו בלב

ואז קורה משהו במציאות שבדיוק "מוכיח" ומחזק את מה שהרגשת?

כשאת כועסת על משהו למשל ואז קורה עוד משהו שמכעיס אותך?

או כשאת עצובה, ואז קורה עוד משהו שמצדיק את הצורך להשאר בעצבות?

כשאני מסכנה- אני מקבלת הוכחות למסכנות שלי!

כשאני עצובה – אני מקבלת הוכחות לעצבות שלי!

זה בסדר להיות שם, זה אפילו חשוב להיות שם לפעמים

רק שלפעמים נדבקת בי עצבות שלא שייכת אלי באמת.

ואז אני יורדת ויורדת ומייצרת מציאות שלילית סביבי.
את אותה אנרגיה שלילית מיותרת אני רוצה לשחרר

את אותה מעטפת שקרית

את אותו ענן ערפל שמספר לי שהכל רע והמציאות נגדי

אני רוצה לשחרר!
וכיון שזה שיעור שהנשמה שלי היתה צריכה ללמוד בעולם הזה

קיבלתי מתנה

מתנה של הבנת האמת הפנימית

מתנה של התעוררות ליש

מתנה של בחירה חופשית

מתנה של דרך מעשית לניקוי אותם חלקי מיותר

מתנה של דרך מרגשת שמחוברת ישירות לבורא עולם

ונותנת לי אפשרות לחזור פנימה

לכוחותיי

למהותי הטובה

ללב שקט

לאיזון

לאהבה
והרבה שנים התעסקתי בשאלות של הבל

מי אני ש"אמציא" ואפתח שיטה?

מי אמר שזה עובד לכולם ולא רק עליי?

מאיפה החוצפה והגאווה של לבוא לומר בואו אלי ותלמדו גם?

והספק הזה שקונן בי ושיתפתי איתו פעולה,

צמח ופיתח טכניקות שגרמו לי לשיתוק, שמייצרות מטענים מבולבלים

שמשדרות מסרים מהססים.

אבל זה כל כך רחוק מהאמת.

והאמת היא שעוברת דרכי מתנה

זה לא אני ולא הגאווה שלי

אני רק כלי
וכשאני משליכה את החלק המבולבל הספקני ומלא האגו

שחושב על כמה ירשמו לסדנא ומה יחשבו עליי וכו'

ופנוי לגמרי מחיפוש אחר אישורים חיצוניים לאמת שבו,

כשאני מסכימה להתקלף באמת ולתת לנשמות שבאות אליי לגעת בי בנשמה,

ודרך הדרך הזו ללמוד להתקרב לנשמה שלהן

כשאני מסכימה לדבר מתוכה ללא עכבות

כשאני מסכימה לבטוח בבורא עולם שימשיך להיות שותף פעיל במעשה היצירה המופלא הזה

שמתחדש כל יום

כשאני מסכימה להוריד ראש ולהרים אור

אני פשוט משדרת לעולם את מה שאני חושבת בלי סינון.

הסינון היחיד שצריך להעסיק אותי הוא

האם התערבבה פה מחשבה מיותרת שלא באמת קשורה אליי?

האם התערבב פה פחד שלא קשור אליי?

האם אני פועלת מתוך ישרות לב וחיבור לאינסוף?
באהבת אמת ובלב פתוח

אני מזמינה את מי שמחפשת להעיר את התודעה שלה

להשתחרר מחלקים מיותרים לה

לבוא ללמוד

איך לאהוב את עצמך באמת

איך לחמול על עצמך ולדייק

איך לשחרר מתוכך את כל המיותר

איך להעיר ולהאיר את האהבה

ולחפוץ בטוב באמת

במקום לחפש מציאות קשה שתסדר את הדעת ל"למה" אני עצובה.
את עצובה או לחוצה, כועסת או סוחבת אשמה?

ברוב המקרים, זה לא שייך לך באמת.

זה נדבק.

ואת יכולה לשחרר את זה ממך.

את יכולה.

בטוח עבורך לשחרר את זה

בטוח בשבילך לצאת לחופשי

בטוח בשבילך להאמין בטוב.
דרך הטוב – זו הדרך של הנשמה לצמוח.
לבחור בטוב בכל צעד מחדש, ולשחרר את המיותר.

אם זה נוגע בך, אם המילים שלי מהדהדות לך

זה פתוח גם עבורך.

מוזמנת להצטרף לסדנא מכאן

כשמתקשרים אליי בדמעות,

וזה קורה כל יום כמעט,

אני שומעת את הקריאה בין השורות,

"תעזרי לי"

ואני כל כך רוצה,

ולא תמיד זה מתאפשר…

לא לכולן מתאפשר כלכלית להגיע לפגישות אישיות,

או להצטרף לתכניות הליווי שלי,

ובכל זאת, אני רוצה, כל כך רוצה לעזור באמת… לכל אחת.

אז אני מקשיבה, מכוונת, ונותנת עצה טובה,

ובסופו של יום חוזרת ומתפללת לבורא עולם שיכוון אותי

לדרך הטובה שבה אוכל לעזור ליותר ויותר נשים,

להתחבר אל הטוב באמת, באמונה שלמה

ולהשתחרר מכל הרגשות המחלישים שנדבקו בהם,

מהכעס, העצבות, האשמה, הפחד, הבדידות…

גם לו הייתי רוצה, וכולן היו יכולות, לא הייתי יכולה לטפל באופן אישי בכל אחת ואחת בכל עת, לכן אני רואה בשיטה שפתחתי לשחרור רגשי ערך חשוב כל כך,

דרכה אני יכולה לא רק לחלק דגים, אלא ממש להעניק חכה.

לשם ההברה, אני מאוד נהנית מהפגישות האישיות, ומתכניות הליווי, מהמרחב הנפלא והתוצאות המרגשות, אבל הסיפוק הכי גדול, זה לראות תלמידות שלי שמטפלות בעצמן בכוחות עצמן ללא תלות בי.

וזה הסיפור של הערב הזה, ערב ריפוי בדרך הטוב.

הערב הזה נולד מאהבה.

הערב הזה נולד מהקשבה.

כשעשיתי תכנית שנתית לפעילות שלי בדרך הטוב,

זה ממש לא היה בתכנית,

כי יש בי חלק שמתנגד לחלקיות הזו

שרוצה לתת את ה-כ-ל ובאופן יסודי ושלם,

אבל מתוך הכרה בעוצמה של התהליך אפילו זה הקצר

ולאור בקשת הקהל עם מעל 160 נשים שביקשו זאת (בסקר שערכתי)

אני מרגישה שזה פשע (ממש כך) לא ללמד את השיטה גם כך, כלומר את התהליך המקוצר, ולתת את החופש למי שתרצה עוד, לבקש עוד, בזמן הנכון לה.

אז על מה אני מדברת?

או טוב, ששאלת 🙂

סדנת ריפוי בדרך הטוב 

סדנא מעשית, שבה נלמד כיצד לעשות שחרור רגשי מהיר באופן עצמאי, בשלושה אופנים (בכתב, בעל פה, ובציור)

מהסדנא הזו תצאי עם כלי מעשי שישמש אותך באופן יום יומי, מול אתגרי חייך הקטנים והגדולים ויעזור לך לחזור לאיזון ושמחה תוך דקות ספורות בקלות.

 

היא גרה בחו"ל, חרדית מבית,
עוקבת אחריי כבר שנים במייל,
משהו במסר האחרון ששלחתי
עורר אותה לעשות מעשה ולקבוע איתי פגישה
קבענו שיחה טלפונית
—
את צעירונת, היא צחקקה נבוכה
כאילו עצם העובדה שהיא פונה אליי ממרומי סבתאותה הבשלה
מצביעה עליה כמשוגעת
אני מודה שאני עוד בדרך
דרך מופלאה של צמיחה
דרך שאהיה בה עד יום מותי
ואני זוכה לפגוש נשים בכל גיל…
סבתות בנות 70 + עם חיוך שובב של ילדה בת 5
וצעירות בנות 18 עם משקל חיים של בת 80
את לא הלקוחה הכי מבוגרת שלי,
אני מרגיעה אותה
והיא מופתעת, באמת? היא אומרת בתחושת הקלה ומרגישה יותר בנוח
טוב, אני לא יודעת מאיפה להתחיל
אני לא יודעת אם את יכולה לעזור לי
זה מורכב את מבינה?
זה נושא שאני סוחבת כבר שנים
והייתי כבר אצל כל מיני…
אני מבינה. מבינה ולא נבהלת ממורכבות
בכל יום אני שומעת סיפורים מטורפים, סיפורי חיים
שיש בהם נסיונות מאתגרים, סבל, וייסורים, ומורכביות אין ספור
אז אני כבר לא מופתעת. לא נבהלת. לא נרתעת.
זה בסדר אני עונה לה, בואי תספרי לי.
והיא מספרת
המילים מתבלבלות לה קצת
אבל אני אוספת את המידע
נושמת עמוק יחד איתה
ולאט לאט
כמו חוטי צמר סבוכים
אנחנו מתחילות לפרום,
מתחילות להבין,
עד שאני מגיעה לקשר סבוך שלא נפתח
פשוט לא.
אין כניסה.
מרגישה התנגדות גדולה –
כאב בלתי נסבל
אנחנו עוצרות
אני שואלת אותה
את רוצה לשחרר את זה?
היא לא בטוחה.
אני מכבדת את זה. מכירה מקרוב את המקום הזה,
כשלא רוצה עדיין לשחרר,
אני עוד זקוקה לכעס
אני עוד זקוקה לרחמים עצמיים
אני עוד זקוקה לסיפור הזה שהוא הזהות שלי
אני עוד זקוקה לשליטה גם אם היא מדומה
אז אני שותקת
נותנת לה מקום
ואז קול קטן עולה בשקט-
אני חושבת מוכנה. כן, אני מאוד רוצה לשחרר.
אני מתרגשת איתה
ואנחנו מתחילות תהליך ריפוי
תהליך שחרור עדין בשיטת הפירמידה ההפוכה
היא מתמסרת
עונה לשאלותיי גם כשאינה מבינה את מהלך הדברים
מציפות בעדינות, מדייקות, בוחרות מחדש…
אני מניחה את הטלפון
ועוברת לשלב האחרון של הטיפול
מתפללת להיות שליחה נאמנה
מתחברת לבורא עולם ושולחת אליה באהבה
גלים של אנרגיה מרפאה
אני יודעת שהטיפול הסתיים
כשיש לי חיוך גדול על הפנים
כשהאנרגיה בידיים מתפשטת לי לחזה
כשאני חוזרת לנשימה עמוקה
את איתי?
אני שואלת
היא שם.
מרוגשת.
גם אני.
אני מקריאה את התפילה איתה אני מסיימת כל תהליך ריפוי בדרך הטוב,
היא עונה אמן…
למחרת אני מקבלת במייל את ההודעה הכי מתוקה בעולם.
הסרת ממני עול של שנים. אין לי מילים להודות לך.
ואני
אני מודה על הזכות
ומתפללת לעוד יום בעולם הזה
ומתפללת שתהיה לי הזכות לעשות טוב
גם ביום הבא
אמן
ריפוי בדרך הטוב
להרגיש ~ לשחרר ~ לאהוב