אז תיישמי את מה שאת אומרת ! היא אמרה לי ככה ישר לפרצוף.
והיא צדקה!
הבוקר הוזמנתי לבית"ר להעביר הרצאה בנושא "לבחור בטוב", בפני מועדון נשים יקרות. במילים פשוטות -שיחה על חשיבה חיובית ואמונה, בשפת דרך הטוב – 5 מפתחות לחיים על פי תודעת הטוב.
אני מגיעה בזמן כדי לחבר את הלפטופ לברקו, מחכה בסבלנות שהמרצה לפניי תסיים, מדליקה את הברקו, לא עובד. מנסה שוב, נדלק אבל מדבר איתי בשפה שאני לא מבינה, אולי טורקית או הודית או משהו, אנגלית זה לא היה. מזמינים איש טכני שיבוא להציל אותנו, לא עוזר.
טוב, אין ברקו. תסתדרי בלי? אבל יש מיקרופון.
אוקיי, נכענתי, זה רצון ה' אמרתי, אז יאללה. מתחילים, אנסה להקריא בקול את מה שכתבתי במצגת אמרתי לזו שהזמינה אותי.
לוקחת את המיקרופון – מציגה את עצמי, המיקרופון מצפצף, חורק, ומשמיע הד נוראי.
אני מנסה בכל זאת לדבר כאילו כלום,
"הטוב קיים תמיד, זה העיקרון הראשון, המפתח הראשון הוא להבין שבכל מצב ובכל מציאות יש תמיד טוב, העניין הוא לחפש את הטוב ולשאול – איפה הטוב פה? אבל לא בציניות, אלא בעיניים שמחפשות ללמוד באמת, לגלות את הטוב שמתסתתר פה…"
ואז המיקרופון חורק שוב ואני נשברת ויורדת מהבמה ומוותרת על המיקרופון.
"אז איפה הטוב?" היא קראה מהשורה הראשונה, בואי נלמד יחד, תיישמי את מה שאת אומרת…"
וואלה ! תפסה אותי על חם. ואיזה מזל ! הודיתי לה ושמחתי על ההערה הכל כך במקום שלה כי היא החזירה אותי למקומי. ואכן, מאותו רגע הייתי נוכחת. לא הייתי במניעות, ולא במצגת ולא בלמה המיקרופון לא עובד, הסרתי את הקליפות והעיכובים והייתי שם כולי איתן לגמרי. הזכרתי להן ולעצמי שרק על דברים שבקדושה יש מניעות, ומה שקורה פה עכשיו זה דבר גדול וקדוש. שיתפתי בסיפורים אישיים על כל עקרון ועקרון וידעתי שכבר לאף אחת כולל לי עצמי, לא חסרה המצגת… (המיקרופון דווקא כן היה לי חסר, אבל מילא…)
בשלב מסויים שכבר היתי עמוק בתוך החיות של ההרצאה, אמרתי להן יקירותיי, אני בלי מצגת עכשיו ואין לי מושג מה השעה, אני עפה אתכן…
וכך עברה לה שעה וחצי של הרצאה שיצאה מהלב הרימה את האנרגיה שלהן ושלי גם יחד וחיזקה אותנו באופן הכי אותנטי שיש כולל הקראת מזמור לתודה שאמרנו ביחד לבקשתן אחרי אחד הסיפורים בהם שיתפתי.
חזרתי הביתה עייפה אך מרוצה ומודה כל כך, ומיד קיבלתי טלפון מאשה יקרה אחת שנכחה איתי הבוקר בקהל
"הייתי חייבת לרוץ אבל אני חייבת לומר לך, היתה הרצאה מדהימה ומרימה את הנשמה! אני רוצה לרכוש 15 מחברות כמתנת חנוכה למשפחה שלי. ושוב תודה רבה על היום, זה ממש בחינת גאולה מה שאמרת היום. מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב"
הטוב קיים תמיד. תמיד. ותודה על הזכות להעביר הרצאות שמחזקות גם אותי…
תודה תודה תודה
הבוקר קמתי וראיתי שהכיור מלא בכלים מלוכלכים. ורגע לפני שאני שוטפת אותם אני שומעת מחשבה בראש שאומרת לי "עוד יום של כלים" ומיד אחר כך מחשבה שנדחפת ומעירה אותי, את יודעת, יש אנשים שקמים היום ליום של אבל, ליום של רצח, ליום של אובדן גדול. אז כן, "עוד יום של כלים" נשמע מצויין. יום רגיל של שגרה. יום שבו לא קורה שום דבר נורא מרגש.
הבוקר היה לי קשה להפגש עם עצמי, נפגשתי 5 דקות עם מחברת שומרת הטוב שלי אבל זה לא סיפק אותי, לא באמת, ואחרי שסיימתי לעשות כל מיני דברים חשובים, לתכנן קדימה, לסדר, לעשות את זה ואת זה, באתי אליי. סוף סוף.