את יודעת להיות שם בשביל כולם…
את יודעת לקחת על עצמך אחריות יתר
את יודעת לרצות אחרים בכיף וכבר לא נשאר לך כח או זמן להשקיע בעצמך…
הגיע הזמן לנקות מיותר, ולמלא את עצמך באהבה.
הסרטון הזה מוקדש לך, ולכל אשה שקצת שכחה את עצמה.
תגית: אהבה עצמית
800 גרם פחות בשבוע אחד (שכלל שבת וחג)
תקראי את זה רק אם מעניין אותך לדעת
*איך לרדת במשקל בלי דיאטה ובלי לפגוע בבריאות שלך?*
או *איך ירדתי 800 גרם בתוך שבוע (שכלל גם שבת וגם חג…)*
אתמול בערב קפץ לי בפייסבוק סרטון של ד"ר אבנר שיפטן, מיילד בית, שאני בקשר איתו כבר 16 שנים, מאז שלמדתי אצלו לקראת הלידה הראשונה שלי (לידת הבית). בכל מקרה בסרטון הוא מראה את השיטה המקורית שלו לרדת 10 קילו בתוך פחות מדקה! צחקתי בקול כשראיתי את הטריק שלו, אבל האמת היא שהרגשות הנלווים לעיסוק בעודף משקל הם בד"כ רחוקים מלהיות מצחיקים.
והרי על עצמי לספר ידעתי… שנים שנאבקתי עם המשקל שלי, התעללתי בגוף שלי בשיטות שונות. אם זה בהימנעות ממאכלים מסוימים באדיקות, או במאמץ מוגזם בפעילות גופנית קשוחה, עד שגיליתי את הסוד של האהבה. סוד ההקשבה. סוד החמלה. יצרתי לי מדיטציה מופלאה, הקשבתי לה בכל בוקר, ויש גם אחת ללילה שיצרתי לי, וכך ירדתי וירדתי וירדתי קרוב ל20 קילו !
אבל לרדת זה החלק הקל יחסית, ב"ה גם שמרתי על איזון במשקל במשך כמה שנים טובות, עד שהגיעה תשפ"ב (תהא שנת פשוט בטטא? ☹)
רגע לפני ראש השנה, חליתי בקורונה. בלי טעם וריח, ועם חולשה גדולה, הצלחתי לסיים את החג בלי לעלות במשקל ואפילו קצת לרדת. אבל חוש הטעם חזר, והחולשה עדיין נכחה, והגיעה שבת, וסוכות, ושמחת תורה…
אכלתי הרבה יותר שומנים (אין כמו אגוזים, אבוקדו וטחינה!) התעמלתי פחות, (הרבה פחות) ומצאתי את עצמי אחרי שבועיים בלבד עם קילו 300 יותר!!! מממ… לא כיף.
למזלי הבת המותק שלי, שמכירה אותי, אמרה לי אמא, איפה החיוך? לכי שימי לך כתר על הראש ותיזכרי שאת מלכה! (כתבתי על זה אז פוסט עם תיעוד הכתר מול המראה…)
אז אכן כך עשיתי. נזכרתי שאני מלכה, ונזכרתי שיש בתוכי את כל התשובות לאיך נכון להתמודד עם העודף המיותר שנוסף לי, ולא, לא דיאטה, ולא צום הם הפתרון. ממש לא.
הסוד הוא באהבה עצמית שמתחילה בהקשבה. הקשבה ללב, ולגוף, ולפני הכל חמלה. פשוט חמלה.
נשמתי עמוק והלבשתי על עצמי מלכות, ואפילו סיפרתי לאישלי בחיוך שעליתי ושעכשיו יש לו יותר ממני לאהוב 😊…
אחרי שבוע של הקשבה לגוף וללב, אהבה נטולת אשמה ושיפוט, ונטולת דיאטה! (לא נמנעתי ממטעמי השבת והחג) נשקלתי הבוקר וגיליתי לשמחתי את שכבר ידעתי, ירדתי 800 גרם בשבוע אחד בלבד. אז מה הסוד שלי? מה אכלתי?
זה בכלל לא העניין. העניין הוא שבלי תפריט קפדני. בלי מאמץ יתר. ובלי "לתפוס את עצמי בידיים", הגוף שלי פשוט יודע לאזן את עצמו. והאמת? גם שלך! כל מה שאת צריכה לעשות זה להקשיב לו, לכבד אותו ולאהוב אותו, והוא כבר יחזיר לך אהבה.
אז מה יהיה עם תשפ"ב?
תהא שנת פשוט בטחון.
בטחון בה', בטחון בעצמך, בטחון בגוף שלך.
ולמה לי לחשוף את עצמי ולספר לך את כל זה?
כי חשוב לי שתדעי שגם אני כמוך, באותה סירה, לפעמים אני שוכחת שאני מלכה. לפעמים אני קצת פחות קשובה. וזה בסדר. אני בסדר. ואת בסדר. והגוף שלי בסדר בכל צורה ומשקל.
ווגם שלך. וגם את יכולה להקשיב לגוף שלך ולוותר על תפיסות ישנות ומכאיבות של איך תהליך הרזיה אמור להראות. גם את יכולה להקשיב לעצמך ולגלות את החופש והשמחה שבריפוי יחסייך עם גופך באהבה ולאזן את עצמך בקלות, בשמחה ואפילו במהירות מפתיעה.
אם נושא המשקל מעסיק אותך כבר שנים או שגם את קיבלת תוספת מהחגים שאת רוצה לשחרר, אני ממליצה לך בחום לא לפספס את ההזדמנות, לחזור אל עצמך במלכות, באהבה.
הרווח של ירידה במשקל הוא הבונוס הקטן של התכנית. האהבה העצמית שלך היא הפרס הגדול.
לחצי כאן לפרטים על התכניות הקרובות
לפרטים נוספים אפשר תמיד ליצור איתי קשר בשמחה 054-4442771
איילת השחר אסטרייכר
הצד הפחות מחמיא של החגים
גם את קמת הבוקר וגילית שעלית במשקל (שוב ) ושאלת את עצמך איך תכנסי עכשיו לעוד חג ועוד חגיגה של פיתויים ואכילה לא מאוזנת? ממש שישו ושמחו, אבל איפה את ואיפה התורה ומה יהיה עם הגיזרה?
אז רגע נשמה. תנשמי.
"אין יאוש בעולם כלל" כך צעק רבי נחמן בקול גדול והוא ידע למה.
כי הוא ידע שאנחנו דווקא כן נתייאש, והוא שלח לנו את המתנה הזו שתהדהד שנים רבות אחרי לכתו, כדי שניזכר שיש לנו בחירה.
זה לא הכל או כלום. לא שחור או לבן. ולא בליסה חסרת גבולות של מתוקים עתירי שומן או כרוב ומים. יש את דרך האמצע. את דרך המלך. את הדרך המלכותית שלך לשוב אל עצמך באהבה. הדרך המלכותית לכבד את הוויתך ואת גופך.
אבל לפני הכל? חמלה. חמלה. חמלה. עשית כמיטב יכולתך עד כה, סלחי לעצמך, את בסדר.
ומרגע זה ממש את יכולה להתחדש ולבחור אחרת. מדוייק יותר. קשוב יותר. מכבד יותר. יש תקווה. ועוד אמר רבי נחמן הפלא, שיום ההילולה שלו בח"י סוכות ועדיין רוחו מרחפת איתנו בימים אלה, ש"אם את מאמינה שיכולים לקלקל… תאמיני שיכולים לתקן …"
אני שמחה לבשר לך, שבע"ה תוכלי לרפא את עצמך ואת יחסייך עם גופך, מתוך אהבה, לא מתוך מלחמה, לא מתוך מאבק או דיאטה, רק בחמלה ובאהבה, במתינות והקשבה, ללב ולגוף. ואני מזמינה אותך להצטרף אלי לתכנית שתעזור לך לעשות בדיוק את זה. לאור העובדה שכולנו יחד באותה הסירה של שאריות מיותרות מהחגים הנפלאים שזכינו בהם לשפע רב ברוחני ובגשמי, עלות המחזור הקרוב במקום 250 ₪ רק 120 ₪ בלבד. כשווי המדיטצייה הקסומה – מדיטציית הפלא שמאפשרת שינוי תודעה ותומכת באיזון הגוף והנפש גם יחד להרזיה מתוך אהבה וחמלה.
ואם רק תרצי, תוכלי כבר היום להאזין לה, ולתת לקסם להשפיע, עוד בטרם יכנס החג. שנזכה להאמין שיש תקווה, שנזכה להאמין בחמלה ובאהבה,
אין יאוש בעולם כלל.
(בתמונה אני מול הראי הבוקר, שמה לי כתר ומזכירה לי שאני מלכה!)
אלול מעורר אותי לשוב באהבה
חודש טוב ומבורך,לכבוד חודש אלול,
חודש הרחמים והסליחות
מצרפת לך את התפילה שלי
לתשובת הגוף
*א* הבה
*ל* עצמי
*ו* אהבה
*ל* בוראי
*תשובת הגוף* 
סליחה גוף אהוב שלי,
שהעמסתי עליך מזון מורעל, עמוס חומרים משמרים וצבעי מאכל,
סליחה שדחפתי לך בלי התחשבות, כמויות שמעבר לצרכך,
סליחה על אכילה רגשית שניחמה לרגע והשאירה בי יותר רע(ב) מטוב,
סליחה שגזלתי ממך שעות שינה,
סליחה על ארוחות לילה מאוחרות,
סליחה שלא נשמתי מספיק,
סליחה שלא עצרתי מספיק,
סליחה שלא יצאתי לטבע מספיק,
סליחה שלא זזתי מספיק, שלא התעמלתי מספיק,
סליחה שלא התמתחתי מספיק,
סליחה שלא שתיתי מספיק.
מספיק עם התירוצים, מספיק…
סליחה גוף יקר ואהוב שלי,
סליחה שהתעלמתי מבקשותיך
להזנה טובה של פירות וירקות טריים,
סליחה גוף אהוב שלי על הבריאות שגזלתי ממך בגלל חטאי.
ומהו חטא? פספוס. חטאתי. פספסתי.
סליחה גוף אהוב שלי על כל הפספוסים שלי…
על חטא שחטאתי לפניך במטוגנים
על חטא שחטאתי לפניך בסוכרים ומלחים מיותרים
על חטא שחטאתי לפניך בקקאו ובקפאין
על חטא שחטאתי לפניך בקמח לבן
על חטא שחטאתי לפניך בחלב ומוצריו
על חטא שחטאתי לפניך בשיפוט המראה שלך
על חטא שחטאתי לפניך בדחיה עצמית
על חטא שחטאתי לפניך בשנאה עצמית
על חטא שחטאתי לפניך ברגשות אשמה…
ואכן אשמתי, בגדתי בך, בגדתי בעצמי
התמכרתי לתאוות האוכל ולתענוג זמני
נמשכתי לאכול מכל הסיבות הלא נכונות.
סלח לי. מחל לי. כפר לי.
גוף יקר קדוש ואהוב שלי,
אני רוצה לשוב אליך.
אני רוצה לאהוב אותך בלי תנאים,
אני רוצה לכבד ולהעריך אותך.
אני רוצה לעשות איתך שלום.
אנא ה', סייע לי לעשות שלום עם גופי.
סייע לי לחזור בתשובת הגוף למקומי,
לחזור למשקל האידאלי והבריא לגופי,
לחזור לבריאותי, לשמחתי, לחיותי,
השב אותי הביתה אל עצמי,
השב אותי באהבה אל גופי ונשמתי.
אני סולחת לי.
אני מוחלת לי.
אני אוהבת אותי.
אנא ה' הושיעה נא
אנא ה' הצליחה נא
קרב אותי אליך ברחמים
קרב אותי אליי ברחמים
למד אותי מהי
אהבה ללא תנאים.
אמן, כן יהי רצון.
מתרגשת ומתמלאת דגדוגים של אהבה בכל ליבי ובכל תא בגופי, על הזכות לשוב אל עצמי באהבה, תשובת הגוף והלב גם יחד, בתכנית מלכותית של 5 ימי אהבה עצמית הפרטים כאן באהבה: https://derechhatov.ravpage.co.il/5daysloveBodySoul
איילת אסטרייכר
מאמנת רוחנית ורגשית
מורה לאהבה עצמית
מייסדת "דרך הטוב"
054-4442771
על זוגיות, אכילה רגשית ואהבה
כמה מילים על זוגיות, אכילה רגשית ואהבה
🍟🥕🥐🥒💞
ביום ראשון השבוע העברתי הדרכה על אכילה רגשית ואהבה עצמית. ועל איך בעצם עוברים מאכילה רגשית לאכילה אוהבת וקשובה. אפשר לחשוב בטעות שאני רומזת שקיומה של אכילה רגשית מלמדת שאין אהבה עצמית, כי אני בעצם פוגעת בי… אבל האמת היא שלפעמים אני אוהבת את עצמי באופן לא אידאלי, ולפעמים כמו בזוגיות, לצד האהבה אנחנו פוגעים ולא תמיד מתייחסים אחד לשני בכבוד.
למעשה, גם אכילה רגשית היא ביטוי לאהבה עצמית (שקצת התבלבלה)
ימימה אביטל ז"ל (חשיבה הכרתית) מלמדת אותנו שהמערכת הפנימית שלנו תמיד פועלת לטובת עצמה. גם אם היא מפרשת את טובתה בטעות ובפועל פועלת כנגדה.
ובכלל מי אמר שאכילה רגשית זה רע? הרי כמעט כל חוויה שלנו מלווה באוכל ורגש! הרבה רגש. עוד מינקות, שבתות, חגים, אירועים, אוכל זה כל כך הרבה יותר מאוכל, הוא מחבר, הוא מרגש, הוא חוויה רגשית מלאה.
אז כדי ליישר קו, התחלתי את ההדרכה עם בקשה לכתוב שמש אסוציאציות למה זה בכלל אכילה רגשית, כדי שנבין יחד על מה אנחנו בעצם מדברות כאן. לפי התשובות שעלו, הבנתי שכולנו מבינות טוב מאוד על מה אנחנו מדברות, ונראה שלא מתוך קריאת מאמרים או ספרים על הנושא אלא יותר מנסיון אישי…
כעס, מתח, עצב, תסכול, אכילה מוסחת, חוסר אונים, שעמום, פיצוי, פרס, נחמה, מחטף, אכילה חפוזה,, מחטף, אשמה, דחיה, בושה ואפילו גועל.
האמת? זה קצת מצחיק שקוראים לזה אכילה רגשית, כשבעצם הבעיה האמיתית היא שזו אכילה מנותקת רגש. אכילה שהמטרה שלה היא לא להרגיש. לפחות לזמן קצר.
אז מה ההגדרה שלי לאכילה רגשית? נסיון לטשטש רגש (אנרגיה רוחנית) בעזרת מזון (חומר גשמי) ולא זה לא עובד, וזה רק מעמיק את הכאב ומוסיף עליו עוד ערימות של שיפוט עצמי.
ומה הפתרון? יש פתרון פשוט. להסכים להרגיש. להסכים לתת מענה אמיתי לצורך האמיתי.
ולפני הכל ?
להבין שיש פה מערכת יחסים עם הגוף והנפש שלי, וכרגע מערכת היחסים הזו זקוקה לחיזוק, כרגע אם אני מתייחסת לגוף והנפש שלי בתור בן זוג – אז כרגע אנחנו קצת חיים במקביל. לא ממש קשובים זה לזה. לפעמים צועקים. לפעמים מתעלמים. לפעמים מתייחסים אבל לא הכי יפה.
התשוקה הזו למתוק היא לא באמת תשוקה למתוק, היא צעקה של הגוף בשליחות הנפש שמבקש יחס והכרה בכאב, הכרה בצורך. ובמקום להקשיב למה שאני באמת צריכה – אני הולכת ומשתיקה את הצעקה הזו מהר עם המזון הכי זמין שיש לי (ולא הכי מזין) כי לא נעים לי לשמוע צעקות בבית הזה (הגוף שלי הוא הבית שלי!) אז אני אוכלת, והצעקה ממשיכה, מושכת לכאן ולכאן, לעוד נשנוש ועוד חיפוש בארונות או במקרר, והמתח נשאר באוויר כי אותו אי אפשר להסתיר עם עוגה לא משנה כמה היא גדולה וטעימה.
אז לכאורה סגרנו פה סוגיה משמעותית בכמה מילים, תעצרי, תזהי את הרגש, תסכימי להרגיש, תזהי את הצורך האמיתי ותתני לו מענה. יפה! מעולה! איזה יופי! חידוש גדול, השאלה איך עושים את זה בפועל? איך מצליחים לעצור להרגיש? איך מצליחים בזמן אמת לברר לעצמנו למה אנחנו באמת זקוקות?
שאלה מעולה. פתרון פשוט יש. אבל זה לא כל כך קל ליישם. וזו לא אשמתנו. שנים של הרגל קשה לשנות ברגע, וזה לא רק עניין של מודעות ובחירה, לפעמים אפילו ההפך. המודעות מייצרת לי עוד אשמה, כי אני כבר יודעת כמה זה לא טוב לי, ואני מבינה שאני פוגעת בי, ואני רוצה כל כך להצליח להיות בנהגה ובמילים אחרות בשליטה עצמית, ולא מצליחה… אז אל יאוש. יש מה לעשות. אבל זה דורש עבודה. אני רוצה לשנות משהו עמוק יותר בתפיסה הפנימית שלי, ולהבין שאני היחידה שיכולה לעזור לעצמי מתוכי. לא מחוקים חיצוניים, לא מקבוצת תמיכה של דיאטה כזו או אחרת שברגע שהיא תסתיים אחזור להרגלים הישנים שלי, אלא צריכה להיות פה החלטה פנימית עמוקה לפעול לטובתי באמת, ולהסכים לעשות עבודה המשלבת רגש, מודעות ותודעה. מתוך התבוננות, מתוך קשב, מתוך אהבה עצמית אמיתית נטולת שיפוט.
רק כך אוכל באמת להרגיש שאני ראויה לאהבה מכבדת. שמתבטאת גם באכילה קשובה ומודעת. אני ראויה לכבוד עצמי. אני ראויה לעונג אמיתי, לא לאכילה חטופה, נסתרת, מאביסה ומביישת.
ולזכור, שאני משקיעה כעת במערכת יחסים עם עצמי. מערכת היחסים החשובה ביותר שיש לי, זו שתלווה אותי עד יום מותי, ועדיף בטוב! באהבה! בכבוד! ואם "נפלתי" לאכילה רגשית? לנשום עמוק, לחמול על עצמי, ולשמוח בי, זה הדבר שאני הכי צריכה עכשיו. אהבה ללא תנאים. חיבוק אוהב, ועידוד. רק מהמקום הזה, אוכל להפסיק את מעגל האכילה הרגשית והבריחה מהרגש.
אני רוצה לברך אותך, שקראת אותי עד כאן, שתזכי להיות פה בשבילך באמת, באהבה עצמית אמיתית מכבדת וקשובה, ותוכלי אז לרפא את מערכת היחסים שלך עם עצמך, עם כל חלקייך.
❤️
איילת אסטרייכר
מאמנת רוחנית ורגשית
מורה לאהבה עצמית
054-4442771
לצפיה בהדרכה לחצי כאן:
https://derechhatov.ravpage.co.il/EErec
בחזרה אל עצמך באהבה
על הקשר בין בטחון עצמי לאהבה עצמית
מלקטת אהבה
מחשבות לקראת חג השבועות, על הקשר בין בטחון עצמי לאהבה עצמית.
לקראת חג השבועות הבא עלינו לטובה, חשבתי על רות המואביה. התמונה שעלתה לי בראש היא אשה צעירה, אלמנה, בודדה, תלושה, המלקטת שיבולים להחיות נפשה בחלקת שדה לו לה.
"אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳּטָה בַשִּׁבֳּלִים אַחַר אֲשֶׁר אֶמְצָא חֵן בְּעֵינָיו"…
הלב שלי מיד קפץ ואמר, זה מזכיר לי משהו. זה מזכיר לי אותי. ואולי גם אותך. את שמחפשת אהבה בשדות זרים. את הזקוקה לאישור חיצוני תמידי לעצם היותך ראויה להערכה. לעצם היותך שווה, משמעותית, יפה, חכמה, או מוכשרת. את המחפשת בחוץ הוכחה, שאת כמו שאת טובה וראויה לאהבה.
מה זה בכלל בטחון עצמי?
האם בטחון עצמי הוא נחלתו של מי שמעיז לעשות מה שבא לו? של מי שלא מתחשב בדעות של אחרים? אותו אחד שעושה הרבה רעש, ממהר להתנדב, לעשות, ליזום או להשמיע את קולו בקול סמכותי? שמעתי לא פעם את הביטוי – תראו את ההוא… יש לו עודף בטחון עצמי, מה הוא חושב את עצמו? יהיר, שתלטן, ומלא אגו.
אם אמנם בטחון עצמי שווה עודף אגו, אולי עדיף באמת לוותר על העניין. אנחנו יודעים שיש אנשים הנפסלים בראיונות עבודה בגלל בטחון עצמי מופרז… אבל גם בשל חוסר בטחון עצמי עלולים להיפסל. כיהודית דתיים, חונכנו על מעלת הענווה, הצניעות ואפילו השפלות, ואילו על הגאווה נאמר שזו ממש בחינת עבודה זרה, הגאות שייכת רק למי שאמר והיה העולם "ה' גאות לבש…"
האם בטחון עצמי הוא גאווה? בטחון עצמי על פי מילוו אוקספורד – היא אֱמוּנָה שֶׁל אָדָם בְּעַצְמוֹ וּבִיכָלְתּוֹ, הַרְגָּשַׁת נִנּוֹחוּת בְּמַגָּע עִם בְּנֵי אָדָם. ואני מסכימה, נכון, אבל רוצה להוסיף הגדרה חדשה ולחדד. בטחון עצמי יש בו גם המילה בטחון, משורש ב.ט.ח, וגם עצמיות, מהמקום העצמי, מעצם היותי.
להיות בטוחה בעצמי, להיות בעלת בטחון עצמי, זה לחיות מתוך חיבור לעצמיותי, לעצמאות מחשבתי, בלי ספקות בעצמי, עם היכולת לבטוח בי, במי? במה? באותם הרגשים שבאים מתוכי, באינטואיציה שלי, ברחשי הלב, בתחושות, במחשבות, ברגשות וברצונות, לבטוח במהותי הטובה. לבטוח שמי שמפעים לי את הלב בחר להחיות אותי גם היום, כי אני חשובה, כי אני טובה, כי אני ראויה, מעצם היותי. זה לבטוח גם בו – שהוא לא עושה טעויות, ואם אני כאן, יש לי סיבה, ויש לי ערך אינסופי שלא תלוי במה עשיתי או לא עשיתי. בכמה הצלחתי או נכשלתי. וגם לא תלוי בכמה אישורים קיבלתי מבחוץ, כמה פירגונים ומילים טובות או לחילופין, כמה בזיונות.
כשאני כנה עם עצמי, בפשטות, במפגש העצמאי הזה שלי מול עצמי, אני מגלה את החסד, את האהבה העצמית. את היכולת לאשר את עצמי ולהיות מאושרת, וזו בעיניי אהבה עצמית קדושה.
מי שחיה מתוך בטחון עצמי אמיתי, שיש בה אהבה עצמית אמיתי ללא תנאי, זוכה ביכולת המופלאה להתנהל בעולם ממקום פנימי בטוח ויציב, זקופה, נינוחה או כמו שימימה אביטל אומרת, כשאת על מקומך, על ציר כוחך, תוכלי אז לייצב את המערכת האישית ולהחזיר לה את כוחה.
אבל איך עושים את זה?
עלינו לנטרל את ההתמכרות לקבצנות פירורי אהבה, כלומר לאישורים החיצוניים, בזמן שאין אלטרנטיבה אחרת, זה קשה. האישור העצמי הוא כמו חמצן. אי אפשר לחיות בלי תחושת זכות קיום. רות מלקטת שיבולים ואילו אנחנו היום, לפחות רובנו, לא נעים להודות, מלקטות אהבה בשדות זרים. כותבות פוסט בפייסבוק ומחכות לגזר הדין. יאהבו או לא יאהבו? יגיבו או לא יגיבו? יפרגנו או יבקרו? ומתחת לכל שאלה שלא נשאלה בקול אבל מהדהדת בתוכנו, תמיד זו אותה שאלה בכיסוי אחר –
*אז אני שווה או חסרת ערך?*
לפני כמה שנים העברתי סדנא על אהבה עצמית ואישור עצמי בפני נערות צעירות. סיפרתי להן חלק מסיפור חיי בו הבנתי על בשרי כמה חוסר הערכה עצמית עלול להיות מסוכן, ואיך הכמיהה שלי אחר אהבה מבחוץ כמעט וסיכנה את חיי. הראיתי להן תמונת מסך של עשרות רבות של נערות מתוקות, כולן בגיל העשרה, החל מגיל 10. כל אותן נערות, מבלי לתאם ביניהן, עשו דבר דומה. כולן צילמו את עצמן בוידאו, והעלו ליוטיוב סרטון קצר, ובו שאלו את הצופים שאלה אחת. "אני יפה, או מכוערת?". הראתי להן סרטון אחד של לסלי, אחת מאינסוף בנות מהעולם כולו, שחיפשה את התשובה הזו בחוץ, הלב נמחץ כשקוראים את התגובות שקיבלה, ואת כמות הלייקים מול הדיסלייקים שסומנו על הסרטון.
אז מה יש בעצם מתחת לשאלה, האם אני יפה או מכוערת? שוב, אותה השאלה הקיומית, יש לי מקום בעולם הזה? אני שווה? אני ראויה לאהבה?
אפשר לחשוב שזה עניין נקודתי. זו רק היא. זה בטח לא אני. אבל בכנות אני מודה, גם בי יש לסלי כזו. שנופלת למלכודת החיפוש האינסופי אחר אישור חיצוני. שיאהבו אותי. שיעריכו אותי. שאוכיח לעצמי שאני שווה וראויה לאהבה. אבל לאט לאט אני לומדת, איך לצאת ממעגל השיפוט העצמי המתמיד, ולעבור למעגל המרפא של אהבה עצמית והערכה עצמית.
איך? בצעדים קטנים של עין טובה על עצמי. בצעדים קטנים של הערכה עצמית. בדיבור חיובי ופרגון על כל צעד קטן, על כל עשיה או הימנעות המקדמת אותי לחיים של עצמאות רגשית. למדתי לתת לעצמי את האישור הזה באופן יום יומי. הדחתי כלים? כל הכבוד לי! יצאתי להליכה? כל הכבוד לי! ויתרתי על הפיתוי לאכול מאפה שפחות מיטיב איתי ועם בריאותי? כל הכבוד לי. אני אומרת את הדברים לעצמי בלב, ולפעמים גם בקול, בחיוך אוהב, ובכל לילה, לפני השינה, אני לא מוותרת על חלוקת מדליות אישיות לעצמי מהיום שהיה. במחברת הלילה שלי שומרת הטוב שלי", אני מחלקת לי כל לילה, לפחות 3 מדליות מתוך התבוננות ביום שהיה, בדרך כלל הרבה יותר.
רבי נחמן מלמד אותנו בתורה רפ"ב, בליקוטי מוהר"ן, את תורה אזמרה, סוד הנקודה הטובה, "כי צריך לדון את כל אדם לכף זכות , ואפילו מי שהוא רשע גמור, צריך לחפש ולמצא בו איזה מעט טוב, שבאותו המעט אינו רשע… וכן צריך האדם למצא גם בעצמו, כי זה ידוע שצריך האדם לזהר מאד להיות בשמחה תמיד, ולהרחיק העצבות מאד מאד" לא משנה מה היה היום, וכמה פדיחות וטעויות עשיתי, בטוח יש גם טוב, לא משנה כמה כישלונות היו לי ורגעים של פספוס והחמצה, בטוח יש על מה לחזק את עצמי שכן עשיתי, וכן השתדלתי, ולפחות אוכל לומר לעצמי כל הכבוד לי שרציתי. שניסיתי. שנכחתי והשתדלתי. וכל הכבוד לי שאני פה עכשיו מחפשת בי נקודות טובות במקום להתלונן (על הפרגון שלא קיבלתי מהסביבה).
מה שמדהים הוא, שיש איזו שיפוט מטורף על מי שעסוק בעבודה פנימית ומודעות עצמית, וודאי באהבה עצמית– "הוא עסוק בעצמו כל הזמן…" כשבעצם, העיסוק הפנימי הזה, מאפשר פניות אמיתית וחופשית לראות את האחר. במקום לפנות לעולם ממקום חסר המשתוקק ליחס, ניתן כעת לפנות לעולם ממקום מלא היכול להעניק שפע בנדיבות. שפע של אוזן קשבת אמיתית, ולא "אוזן קבצנית" המחפשת פרגון או "אוזן חוששת" המחפשת ביקורת. כשאני בטוחה בעצמי, כשאני אוהבת את עצמי, יש בי אור גדול שיכול להשפיע טוב באופן נדיב ורחב, וכשאני משפילה את רוחי במסווה של ענווה, אני לא רק מחסירה מהעולם את האור שלי, אלא גם הופכת להיות קבצנית הזקוקה לאור חיצוני שיחיה אותי באופן מלאכותי.
לסיכום, בטחון עצמי הוא אחד מביטויה המשמעותיים והמרגשים של האהבה העצמית, בחג השבועות הזה הבא עלינו לטובה, אני מבקשת להכריז בקול על תפילתי הכנה, לזכות לבטוח בעצמי באמת, לזכות לאהוב את עצמי מתוכי, לזכות *לאשר את עצמי ולהיות מאושרת*.
ולפני סיום, מצרפת שיר מסר מתוך ספרי החדש "שירת הבורא" – מסרי ריפוי לנשמה, שבו כתבתי מסרים שקיבלתי מבורא עולם, על אתגרי החיים הפרטיים שלי, מנקודת מבטו האוהבת.
שובי אל ביתך / איילת השחר אסטרייכר
אהובה,
גם אם זזת קצת מהדרך,
בואי שובי חזרה.
גם אם נסדקה אמונתך,
גם אם הלכת ללקוט
שיבולי אישורים בשדה זרים,
גם אם נתת לפחד
לשכון בליבך,
בואי שובי חזרה.
שובי אל ביתך המואר,
שובי אל השביל הצר,
שובי אל השקט,
אל התמימות,
אל האמונה,
אל הפשטות.
שובי אהובה,
אל דרך הטוב והישר.
***
שנזכה לשוב הביתה את עצמנו, ולקבל את חלקנו בתורה מתוך פנימיות ושמחה רבה, ונזכה אז להאיר את האור שלנו לטובת הכלל באהבה.
איילת השחר אסטרייכר,
מאמנת רוחנית ורגשית
מייסדת דרך הטוב,
מורה לאהבה עצמית
054-4442771
נ.ב
בע"ה אחרי החג, בי"ג סיון, תכנית 5 ימי אהבה עצמית יוצאת שוב לדרך, לתיקון האכילה ואיזון טבעי של הגוף והנפש
על עצמאות ואהבה עצמית
לכבוד יום העצמאות עצרתי להתבונן על עצמאות ואהבה עצמית 🥰
האם יש קשר?
במבט ראשון נראה שאם יש קשר, הרי הוא לא הכי ברור.
אבל אני יודעת שהוא קיים, ומבקשת להעמיק את ההסתכלות, ולגלות את הקשר המרגש בין העצמאות האישית שלי, ובין האהבה העצמית. עצם הוספת המילה אישית לצד העצמאות, מקרבת אותי לאהבה, מקרבת אותי להבנה, מקרבת אותי לעצמי ולעצמיותי.
מהי עצמאות?
עצמאות היא היכולת להיות בריבונות נפרדת, שאינה תלויה במשהו או מישהו מחוץ לה, היא היכולת להיות חופשיה ועצמאית בתנועה, במחשבה, בדיבור ובעשיה.
ומהי אהבה עצמית?
בשורשה, אהבה עצמית היא היכולת להזדהות עם הטוב המהותי שבי, להאמין בו ולהעניק לי אהבה מעצם מהותי הטובה.
לאהבה העצמית יש אינסוף צורות בהם היא יכולה לבוא לידי ביטוי.
אהבה עצמית היא הבחירה לפעול לטובתי, להראות לי אהבה וכבוד לקיומי.
אהבה עצמית זה לדאוג לצרכיי הפיזיים והנפשיים באופן מיטיבי, לשמור על גוף בריא, ונפש בריאה, אהבה עצמית היא לאפשר לי שינה טובה בלילה, או באמצע היום כשאני זקוקה למנוחה. אהבה עצמית זה להזין אותי בתזונה טובה, אבל לא פחות חשוב, להזין את הנשמה שלי במזון רוחני מיטיבי.
אהבה עצמית היא היכולת להיות קשובה לרגשותיי, קשובה לרצונותיי, אהבה עצמית היא היכולת למחול לעצמי ולסלוח לי גם כשאני טועה. אהבה עצמית מתרחקת מביקורת ושיפוטיות כמו מאש ומעדיפה לדבר מילים טובות ומעודדות כלפי עצמי.
אהבה עצמית היא היכולת להיות נדיבה לעצמי, לפרגן לעצמי ולהתבונן בי בעין טובה. אהבה עצמית היא לגלות מה משמח אותי ואז לייצר או לגלות את המרחב המתאים לעשות זאת בפועל ברמה היום יומית ולא רק פעם בשנה או באירועים מיוחדים.
אהבה עצמית היא להסתכל על עצמי במראה ולראות בי רק טוב, אהבה עצמית זה היכולת להיות החברה הכי טובה של עצמי, זו שיודעת לומר לי את הדבר הנכון בזמן הנכון…
ויש עוד ועוד אינסוף דרכים בהם נוכל להראות לעצמנו אהבה.
אבל אין ספק שהבסיס לכל אחת ואחת מצורותיה של האהב עצמית, היא החופש מתלות חיצונית, החופש מאישור חיצוני, החופש הפנימי להסתובב בעולם עם תחושה שיש לי מקום.
העוצמה הפנימית של האהבה העצמית היא העצמאות הפנימית והאישית לאהוב אותי מתוכי. בלי להיות שעונה על אהבה ממקור זר, אלא רק ממקור טהור, פנימי ועמוק. זה היכולת להרגיש באופן שאינו תלוי בדבר מלבדי – שאני אהובה, שאני ראויה, שאני שווה, לא כי קיבלתי מחמאה מבחוץ, ולא מתוקף מעמדי כבת של… או אחות של… חברה של… או אשתו של…
אהבה עצמית היא ההרגשה שאני אהובה בלי צורך במאמץ, ריצוי או הוכחת היותי ראויה לאהבה בגלל שאני כשרונית / יפה / מקסימה / נחמה או טובת לב… אלא מעצם היותי. מעצם עצמיותי. מעצם מהותי הטובה.
ביום חג זה, בו המדינה שלי חוגגת עצמאות, אני מבקשת לחגוג את העצמאות האישית שלי, את הזכות והחובה להעניק לעצמי אהבה. היום אני חוגגת את היכולת שלי לאהוב. כי כשאני אוהבת את עצמי, יש לי אהבה לתת לעולם שמחוץ לי. בדיוק כפי שמדינה עצמאית, יכולה לעזור למדינות אחרות שמחוצה לה, רק בזכות היותה עומדת בפני עצמה. עצמאית וחופשיה. אבל רגע לפני שנסיים בהפי-אנד הזה, אני רוצה להטיל רגע ספק.
האם "מלחמת העצמאות" סיימה את המלחמה שלו על עצמאותנו? האם אפשר לבטל את קיומו של צבא ההגנה לישראל כי הרי כבר השגנו עצמאות?
והאם גילוי האהבה העצמאית שלי יכול להסתיים ביום בהיר אחד של מאבק עם המחשבות המקטינות שבראש?
כפי שהתשובה לשאלה הראשונה היא לא, כך גם באהבה העצמית. אכן המאבק ממשיך. לפעמים זו ממש מלחמה גלויה, עם כוחות מנוגדים ונשקים כבדים, אבל ללא ספק, כמו למדינה כך גם לעצמנו יש צורך בצבא חזק, מאומן וזהיר, שעומד על המשמר ושומר על גבולותינו, צבא שמתאמן יום יום ומוכן לצאת לקרב במידה ויהיה צורך שכזה.
למדינה יש את הרמטכ"ל העומד בראש הצבא, ותחתיו מפקדים, פלוגות וחיילים, המגנים עלינו מהאוייבים החיים בינינו או סביבנו.
ולנו?
לנו יש משימה לא פשוטה. האוייב האמיתי שלנו נמצא בתוכנו. בראש שלנו. המחשבות המחלישות, המכווצות, המפרשות את המציאות כנגדנו. המחשבות המשכנעות שאנחנו לא ראויות לאהבה, והן לא מפסיקות לרגע למצוא הוכחות. כי הנה תראי את הקמטים, הנה תראי את השומנים, הנה תראי את הגוף המגושם, ולעומת זאת תראי כמה ההיא מוצלחת ויפה…
המלחמה שלנו היא יום יומית. אם נדמה לנו שאנחנו יודעות לאהוב את עצמנו, האמת היא שלמדנו לאהוב את עצמנו על תנאי. למדנו להיות לנצח לא מרוצות ולא מסופקות, לא ממעשה ידינו, לא מההספקים שלנו, ולא מהמראה שלנו.
למדנו לחפש את הפגמים בכל דבר במסווה של שאיפה לשלמות ומצוינות. למדנו לזרוע בתוכנו ספק גדול כל כך עד ששכחנו, שאנו ראויות לאהבה מעצם היותנו.
ביום העצמאות הזה, אני מתפללת שלעולם לא נפסיק לשאוף לעצמאות אמיתית. לאהבה אמיתית. כזו שהיא לא על תנאי. ביום העצמאות הזה, אני מתפללת שבמקום לשאוף למצויינות שקרית, לתמונת שלמות דמיונית, נשאף לאהוב את עצמנו ללא תנאים. נשאף לקבל את עצמנו על כל חסרונותינו. נשאף לעמוד בגבורה מול המחשבות המחלישות, המשוות, המרחיקות והמקטינות שהתרגלנו לומר על עצמנו ואל עצמנו.
ביום העצמאות הזה, אני מבקשת להדליק משואה לתפארת האהבה העצמית, כי אני ראויה לאהבה! ומזמינה גם אותך להדליק משואה אוהבת לעצמך. כזו שתדליק בך את האהבה העצמית שבך מתוך לבך. מעצם היותך.
הלוואי ונשקיע בתרגול ואימון מתמיד של הצבא החשוב ביותר שלנו, צבא המחשבות הטובות, צבא החמלה, צבא האהבה, הצובע כל חסרון שבי באור יקרות, המספר על עצמי רק טוב. ונזכה אז לעצמאות אמיתית, לחופש לאהוב את עצמנו, מעצם היותנו, באופן שאינו תלוי במשהו או מישהו מחוץ לנו, ונזכה אז להיות אשה חופשיה ועצמאית בתנועה, במחשבה, בדיבור ובעשיה.
❤️
אמן.
איילת אסטרייכר,
מאמנת רוחנית ורגשית
מייסדת דרך הטוב,
מורה לאהבה עצמית
https://linktr.ee/derech.hatov
054-4442771
כל אשה היא עולם
כל אשה היא עולם.כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
כל אשה היא עולם.
ואני מודה לאל על הזכות לגעת בכל כך הרבה עולמות.
כל אשה היא עולם
וכשאני מרשה לה להכנס לעולם שלי
ולגלות את סודות ליבי
ואת האהבה שלמדתי לאהוב אותי
אני מלמדת אותה שגם לה מותר
לברוא עולם של אהבה בתוכה
כי כל אשה היא עולם ומלואו
וכל אשה אחראית למלאו באהבה.
♥
ואז מה, אם נכון לרגע זה, במחזור 7 שנפתח בראשון הקרוב
יש "רק" 14 נרשמות.
ואז מה אם במחזורים הקודמים היו עשרות רבות.
מזכירה לעצמי, שכל אשה היא עולם.
וגם אני אשה.
וגם אני עולם.
ובעולם שלי יש לי מקום.
בלי צורך להוכיח את ערכי.
בלי תלות.
בלי שיפוט.
בלי השוואות,
למה היה או מה היה יכול להיות.
כל אשה היא עולם.
ואני בוחרת לשמוח בי,
לשמוח בעולם שלי
לאהוב אותי
ולאהוב את העולם שאני בוראת בתוכי.
וכשאני באהבה
כל השקר נמס
כל המתח מתפייס
כל הדרמה מתאדה
ואני נשארת פה פשוטה, ומודה
♥
וכן, כתבתי פה בתחילת הפוסט 'כל אשה היא עולם', 14 פעמים,
כדי להזכיר לי שכל אשה היא עולם. ו14 עולמות זה פלא גדול ממש.
אפשר עדיין להצטרף כן, ויתכן והקבוצה עוד תגדל, אבל גם אם לא,
כל אשה היא עולם.
ביום ראשון בערב, אני יוצאת בפעם השביעית למסע של אהבה עצמית,
מסע קסום לחיבור לגוף ואיזון טבעי במשקל, עם 14 עולמות, ואי"ה אז גם יותר ♥
כל הפרטים כאן: https://derechhatov.ravpage.co.il/10daysbbw
כל הפרטים כאן: https://derechhatov.ravpage.co.il/10daysbbw
מילים של בוקר, על זמן. בזבוז זמן. ניצול זמן. שמחה בזמן.
מילים של בוקר, על זמן, בזבוז זמן, ניצול זמן, ושמחה בזמן…
⏳
יום רביעי. הרבה קרה היום וגם לא. תלוי באיזה עיניים אני מסתכלת. אם אני מסתכלת בעין ביקורתית אז היי, כבר כמעט 11 בבוקר ועוד לא עשיתי משהו… אבל זה פשוט שקר גדול. אני חושבת שהשיח הפנימי הזה הוא הארס שאני שולחת בי. ארס שגדלתי עליו. גדלתי איתו. למרות נוכחותו. הארס שאומר שלא משנה מה עשיתי תמיד יכלתי לעשות יותר. תמיד יכלתי לעשות טוב יותר. תמיד יכלתי לנצל את הזמן יותר. ואני פתאום נזכרת – אני לא רוצה לנצל אף אחד. גם לא את הזמן. אני רוצה להנות ממנו. לשמוח בו. לשמוח איתו. לשמוח איתי. לא רוצה להתנצל על עצם השהות שלי בו. גם אם אין תוצר מוחשי לזמן הזה שעבר. הוא לא סתם עבר, אלא אם כן אני מעבירה אותו. מבטלת אותו. מדפדפת אותו. מדפדפת אותי.
השעה 11. ועכשיו אני פה איתי. וזה הזמן הכי חשוב לי בעולם. פשוט להיות איתי. ואולי, אולי המחשבה של לא עשיתי כלום עד עכשיו שהיא כמובן שקר מוחלט, היא בעצם מילים לא מדויקות לחוויה הרגשית שלי שהיא בעצם חוסר שליטה. שהיא פתאום הכרה שעכשיו 11 ואני לא בדיוק זוכרת מה עשיתי בכל דקה מאז 9 ורבע, כי עד 9 ורבע אני דווקא כן זוכרת מה עשיתי. זה היה מתוכנן. זה היה רגוע. זה היה בשליטה…. אווווו סוף סוף נגעתי בנקודה. אז זה לא הזמן שנעלם, זה לא הזמן שהתבזבז או לא נוצל, זו החוויה שאני לא בשליטה. וזה לא כיף. לא כיף לגלות שאיבדתי שליטה. כי השעון שזז כל הזמן מלגלג עליי ואומר לי – אני מתקדם. איתך או בלעדייך. ואם אני נכנסת עם עצמי למלחמה ולשיפוט, אז אני מבזבזת עוד זמן בחיפוש הצדקות לזמן האבוד – שהוא לא באמת אבוד הוא פשוט לא מתוחם, לא ברור מה עשיתי בשעתיים האלה באופן מדוייק, אבל ברור שהכל מדוייק. ברור שעשיתי בהם טוב. כי זה חלק טבוע בתוכי. ומותר לי לשחרר קצת מהסטרס. מהלו"ז הצפוץ. מהלחץ.
קחי נשימה עמוקה, אני אומרת לי. ונושמת. ונושמת בזמן.
נושמת ונוכחת. נושמת ומחזקת אותי.
מה דעתך, שהיום, רק היום, במקום לנצל את הזמן, פשוט תהני איתו… תכבדי אותו… תכבדי אותך?
זהו זמן שמחתך. תשמחי בו. תשמחי בך.
תאהבי את הזמן שיש לך, תודי עליו, במקום לנצל אותו.
איילת אסטרייכר
מאמנת רוחנית ורגשית
מורה לאהבה עצמית
❤️
054-4442771
https://linktr.ee/derech.hatov